בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברנאר אנרי לוי | בחזרה לבנגאזי

קרבות לוב

תגובות

עמדתה של טורקיה, המתנגדת מהיום הראשון להחלטת האו"ם 1973 ומצדדת, בין שהיא אומרת זאת ובין שלא, בתמיכה בקדאפי, מבישה. עמדתה של אלג'יריה - שממנה יצאו הטנדרים שנתפסו בידי המורדים, רק השבוע, בלב המדבר, עמוסים שכירי חרב, ושבעיניה פירושה של "הסולידריות הערבית", הלייט-מוטיב שלה כבר 50 שנה, לא היה אלא סולידריות עם הרודנים הערבים - היא בושה.

עמדתה של מצרים - המחזיקה, לאורך גבולה המשותף עם לוב, צבא רב עוצמה, השני באזור אחרי צבא ישראל, ושהטנקים שלו היו יכולים, בתוך שעות ספורות, לפרוץ את קווי הקדאפיסטים ולשחרר את האוכלוסיות המיוסרות של מיסראתה, א-זאוויה וטריפולי, שכל פשען הוא רצונן לחוות את כיכר תחריר ואת רוח ההתקוממות שנשבה ממצרים - הינה בלתי מובנת, אם לא מבישה.

עמדתה של הליגה הערבית, שהיתה, ראוי לחזור ולהזכיר זאת, היוזמת של אותה קריאת "הצילו" שדחקה בקהילה הבינלאומית, באמצעות הצבעה באו"ם, לסייע לעם הלובי השרוי במאבק, אך שלא חדלה מאז, לשקול מחדש את צעדה, לחזור בה מתעוזתה, לדווש לאחור, אינה, למרבה הצער, בלתי מובנת, כי אם הולמת מדי את מה שהחל להתחוור מאז נפילת שליט תוניסיה זין אל-עבאדין בן עלי. קרי: הפחד שחשה הברית המקודשת של עמי הנפט באזור מפני הפצעת האביב הערבי, שאותו היתה מעדיפה לראות נעצר בשעריה של טריפולי.

עמדתה של ארה"ב, שנכנסה למלחמת שחרור זו בצעידה לאחור והחלה לצאת ממנה על קצות האצבעות, עמדתו של אובמה, המתחיל לעורר חשד, כאן בבנגאזי, שהוא מהרהר בדייטון חדש, כלומר בהסכם חלוקה אשר, כמו ב-1995 בבוסניה, יבקש לרצות את הטורף והנטרף, לאזן את הכף בין התליין לקורבן ולעגן פוליטית את המאזן הצבאי שלו סייענו להתקבע בשטח. כיצד אפשר להצהיר תחילה חגיגית, קבל עם והיסטוריה, שקדאפי צריך ללכת, שכבר אין לו לגיטימיות למשול או לייצג את עמו, ולנסות אחר כך להסביר לנו, שבעצם ממש אי אפשר למות, סליחה, לשלם, בשביל בנגאזי? הא! מחיר הטומהוק...

התנהגותו של האיחוד האפריקאי שעשה, בשנים האחרונות, לנגד עינינו הכל כדי להציל את הסודאני, רב הפושעים עומאר אל-באשיר, ושהתאמץ בשבועות האחרונים, עד הרגע האחרון ממש, להציל את כבוד איש הדמים מחוף השנהב, לורן גבאגבו; עמדת נציגיו מקונגו, מאלי ומאוריטניה, שאותם אני רואה בדקות אלה שאני כותב שורות אלה, מגיעים לכאן, לבנגאזי, כדי להביא את מלתו הטובה של הקולונל הטוב באוזני מועצת המעבר הזמנית המתפלצת, היא עלבון לעצם ערכיה של אפריקה ולמחויבויותיה הנושנות. מה, האנטי-קולוניאליזם של לאופולד סנגור ואמה סזאר, מאבקו של פטריס לומומבה ושל נלסון מנדלה אחריו, הגותו של פרנץ פאנון שקרא לאדם האפריקאי להתנער משלשלאותיו, כל אלה מצטמצמים עתה, אחרי 50 שנה, לכדי רטוריקה עלובה על זכותם של העמים לנהל בעצמם את חייהם, המצטמצמת בעצמה לכדי זכויות עריצים לנהל את חיי עמיהם?

פעילות נאט"ו וה"מנגנון" שלה, מסגרות הפיקוד שלה ושיטותיה המבצעיות, מחדליה, מעוררים כאן, בשטח, סימני שאלה נוראיים, שלא כולם, חוששני, בלתי מבוססים: כיצד ייתכן - שואל אותי אחד המפקדים הצעירים המחזיקים, בשערי עיר הרפאים אג'דביה, במכשול האחרון המונע משכירי החרב של טריפולי לפרוץ שוב לבנגאזי - שמטוסי הקואליציה לא השכילו להבחין בין הטור האחרון והיקר כל כך של הטנקים שלנו, לבין זה של קדאפי, ולכן הפציצו אותו? איך אפשר להסביר את זה, רועם הגנרל עבד אל-פתח יונס, שר הפנים לשעבר שחבר למהפכה, שעל ראשו הציב קדאפי פרס הגדל מדי יום (ועומד, לפי הפרסומים האחרונים, על 2.5 מיליון דולר), והמנסה לארגן, יהיה אשר יהיה, את כוחות צבא לוב החופשית.

כן, איך אפשר להסביר את מה שהוא מציג לפני בחדר המבצעים בעזרת מפות ודיווחים, בלא כחל וסרק: "לבעלות הברית נחוצות עתה שבע או שמונה שעות בממוצע כדי לעבד את הנתונים שאנחנו מעבירים להם על תנועות האויב: אבל שבע או שמונה שעות זה די והותר כדי שהמטרות יזוזו, ייטמעו באוכלוסייה האזרחית, ייעלמו". נותרו קטאר, בריטניה וכמובן צרפת, שאת שבחי נחישותה ומחוות ההצלה שלה איני חדל לשמוע מאז שאני כאן. בלי צרפת, אומרים לי, בלי "מסייה סרקוזי ועמו של הגנרל דה-גול", בלי ההפצצה הצרפתית הראשונה שבשבת, 19 במארס, בלמה באחת, בשעריה הדרומיים של העיר, את הטנקים הראשונים, שום דבר ושום אדם לא יכול היה למנוע את "נהרות הדם" שהבטיח סייף אל-איסלאם, בנו המטורף של קדאפי.

אבל האם די יהיה בצרפת? השעה בבנגאזי היא שוב 5 דקות לחצות. *

תרגום מצרפתית: סביונה מאנה,



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו