בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוצר ברוחו

הוא קומם עליו את נורדאו ולילינבלום, והתקומם בעצמו נגד הרצל. הוא השפיע על ברנר וביאליק, וסיפק השראה לכצנלסון ובן גוריון. ספר חדש משרטט את דמותו רבת הסתירות של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ובוחן את יצירתו הנועזת והמשפיעה

תגובות

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1865-1921) כבש בסערה את שדה הספרות וההגות העברי על סף המאה ה-20: רבנות, חסידות, השכלה, עבריות חדשה - אלה רק כמה מהתחנות ה רוחניות שעולות בכתביו. הוא היה דמות שנויה במחלוקת. בעוד מקס נורדאו ומשה לייב לילינבלום ביקרו אותו בחריפות, יוסף חיים ברנר הגדיר אותו כ"אבי הספרות העברית הצעירה" וחיים נחמן ביאליק הכריז כי: "אין כמוהו חופשי הרוח לגמרי, לגמרי". בספרו "מיכה יוסף ברדיצ'בסקי" (סדרת גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי, מרכז זלמן שזר) משרטט הפרופ' אבנר הולצמן, מבכירי החוקרים את יצירתו של הסופר וההוגה, דיוקן עז שלו.

ברדיצ'בסקי עסק בתחומים רבים, יש ביניהם מכנה משותף?

"היקף יצירתו וגיוונה אכן עצומים, ועם זאת, אפשר לחלקה לארבעה תחומים: סיפורת, הגות מסאית, כינוס ועיבוד אגדות ומחקרי קדמוניות. המכנה המשותף הוא ההתמודדות עם היהדות בריבוי פניה -מערפילי ראשיתו של עם ישראל ועד צעירים המחפשים את דרכם בעולם המודרני - וכן התעוזה החקרנית, היכולת להשתחרר ממוסכמות ולהציג את הצד האחר שביהדות וביהודים. למשל על ידי הטענה שיהושע בן נון ולא משה רבנו הוא אבי האומה, או בתיאור העיירה היהודית כזירה של גופניות אירוטית, בניגוד לדימויה הרוחני המקובל".

מדוע הוא נתפש כדמות מתעתעת?

"מכיוון שהיו בו סתירות רבות והוא אף הודה בכך. הוא היה גדול המורדים בקיום היהודי בגלות אבל גם מנציחו הגדול. הוא חיבר סיפורי וידוי יצריים אבל חי חיי בדידות והתנזרות. הוא התייצב בראש הדור הצעיר בספרות העברית בפתח המאה ה-20, ובה בעת חתר לכבוש לו מקום כסופר הכותב גרמנית לגרמנים. סיפוריו מדיפים מודרניות עזה אך גם ארכאיות עזה לא פחות. אך מה שנראה כגחמנות יכול להיתפש דווקא כביטוי לתודעה ערנית, הבוחנת את עצמה ללא הרף וללא חשש".

הוא היה ציוני?

"אפשר להדגים את יחסו לציונות באמירתו הפרדוקסלית של שלמה לביא, מדמויות המופת של העלייה השנייה: ?אותי הביאה לארץ ישראל לא הציונות של אחד העם אלא ה'אנטי ציונות' של ברדיצ'בסקי'. הוא ראה בתנועה הציונית הממוסדת עשייה עסקנית חסרת תכלית. הוא סבר שיסוד הציונות האמיתית נעוץ במהפכה פנימית, שאמורה להתרחש בתודעתו של כל יחיד, ותוצאתה היא הכרעה אישית מודעת לעלות ארצה. את הגאולה הלאומית ראה כצירוף רצונות של יחידים אוטונומיים, ולכן אנשי העלייה השנייה וראשיה, כגון ברל כצנלסון ודוד בן גוריון, ראו בו מקור השראה".

אפשר להגדיר אותו כנביא החילוניות היהודית?

"ברדיצ'בסקי היה הסופר העברי הראשון שהעז לשים בפי גיבורו, בסיפור נשכח בשם ?גרשיים' מ-1890, אמירות מפורשות על כפירתו באמונת אבותיו. בימי הקונגרסים הציוניים הראשונים, התקומם כשנראה לו כי הרצל נתן לרבנים דריסת רגל בקביעת יעדי הציונות וצביונה וטבע ססמאות חילוניות מלהיבות כמו ?האדם החי קודם לנחלת אבותיו'. מאמריו הם עוגן למי שמבקש לבסס השקפת עולם יהודית חילונית עמוקה. עם זאת, בפרדוקס אופייני, הוא חיבר מסות רוויות כיסופים לגילוי השכינה ופיתח את מושג הדתיות הטבעית, שאינה כבולה במוסכמות ההלכה.

למה, למרות השפעתו הרבה, הוא מוכר כיום בעיקר לחוקרים?

"מהבחינה הזאת, ברדיצ'בסקי אינו יוצא דופן. הוא אחד מקבוצה מפוארת של אבות מייסדים, שיצירתם הוזנחה ונשכחה אף על פי שאין דומה בימינו לשכלולה האמנותי, עומקה הלשוני ועוצמתה הרוחנית. עמוס עוז כינה זאת פעם ?תופעת מחיקת הדיסקט', אות לזיכרון הקצר של החברה הישראלית, המחריבה את בסיס תרבותה. מנדלי, גנסין, ברנר, שופמן, הזז, טשרניחובסקי, פיכמן, דבורה בארון, יעקב שטיינברג וכמובן ברדיצ'בסקי, שלא לדבר על ביאליק ועגנון - כולם נכסי רוח שלא נס ליחם, ובתיווך נכון אפשר להוסיף ולקיים אותם כחלק חיוני מן התרבות החיה. מניסיוני כמורה באוניברסיטה, הדבר אפשרי בהחלט".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו