בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תובעות חירות: מסורבות הגט פונות לתביעות נזיקין

מצוקת מסורבות הגט זכתה בשנים האחרונות לפתרון מקורי: תביעת נזיקין בבית המשפט לענייני משפחה. במקרים רבים הבעל נבהל מסכומי העתק, ומעניק את הגט לאחר שנים של מאבק. אבל בבתי הדין הרבניים לא ממהרים לקבל את השיטה, וטוענים שמדובר בגט בכפייה. תביעות שהגישו אשה (לבית המשפט) ובעלה (לבית הדין הרבני) עשויות ליצור בקרוב תקדים חשוב במלחמת העולמות

תגובות

"לא אשכח את היום בו קיבלתי גט ברבנות: לבשתי מכנסיים וחולצת טריקו, ומעליהם קשרתי סינר מטבח גדול ועוד כמה שמאטעס, ועל הראש חבשתי כובע בוקרים אוסטרלי. מישהו עכשיו יגיד שאני לא צנועה מספיק?... ישבתי במסדרון וחיכיתי. ובקצה השני של המסדרון ישב הגרוש שלי, בחור ישיבה לבוש בשחורים ועטור זקן עבות. הדיינים לא הבינו איפה האשה שממנה הוא רוצה להתגרש. וכשהם קלטו את הקריקטורה - שהיא אני - הם הסתכלו עליו במבט של: 'טיפש! ממנה אתה לא רוצה להתגרש'?" (רמית אלון, בת 42)

עכשיו, כשכל זה מאחוריה, היא כבר מסוגלת לגייס הרבה הומור. כי עכשיו רמית חוגגת, ויכולה לסמן את נקודת המפנה. שש שנים היא חיכתה לקבלת הגט המיוחל, ולבסוף נמצא הפתרון: 180 אלף שקלים הם שגרמו לבעלה לשנות את עמדתו. "ניצלתי בזכות תביעת נזיקין", היא מסבירה. "המאבק המשפטי היה קשה לשנינו מבחינה נפשית, ועבורי גם היה קושי כלכלי, אבל אחרי התביעה הנזיקית... פתאום קיבלתי גט".

"תביעת נזיקין" - שתי מלים המתגלגלות בשנים האחרונות שוב ושוב על לשונן של עגונות ומסורבות גט בישראל והנאבקות למענן, כשהילה של מהפכה, ובעיקר הרבה תקווה, מתלווה לשיח.

התקדים נולד ב-2004. השופט מנחם הכהן, מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, פסק אז לראשונה 425 אלף שקל נזיקין לאשה חרדית, מסורבת גט במשך שמונה שנים. בעקבות התקדים, הוגשו בשנים האחרונות על ידי ארגון "מרכז צדק לנשים" יותר מ-40 תביעות דומות בשם נשים שלא הצליחו לקבל גט. במחצית מהמקרים התקבל הגט בתוך שנה וחודשיים. מ-20 המקרים הנוספים, ארבע עדיין מחכות לפסק דין, וישנה גם אשה שהולכת על כל הקופה: היא רוצה גם את הגט וגם את הפיצוי הכספי. גם היא ממתינה בימים אלה לפסק הדין.

בארגוני הסיוע למסורבות בטוחים כי לתביעות יתרון ברור ומוכח על פני הסנקציות שבשימוש בתי הדין הרבניים כיום, והוא אפקט ההרתעה. גם סרבני הגט העקשנים ביותר כבר התקפלו מחשש שייאלצו לשלם סכומי עתק. עו"ד יעקב קצין, העוסק בדיני משפחה, מעריך כי בארבע השנים האחרונות טיפל משרדו בכ-15 תביעות נזיקין כאלו, שמאז רק הולכות ומתרבות. ב-50% מהמקרים הבעל התפשר עוד לפני הדיון בתיק.

אך כמו בהרבה נושאים הלכתיים אחרים, גם במקרה הזה הפאזל מורכב והדעות סותרות. לעתים בתי הדין דורשים מהנשים לבטל את תביעות הנזיקין, בטענה שגט שיינתן בלחץ התביעה יהיה "גט מעושה" - גט בכפייה האסור על פי ההלכה, והופך אותן לעגונות. כשבית הדין מציג עמדה כזו, נאלצת האשה להחליט אם ברצונה לבטל את התביעה או להמשיך עד שהבעל הסרבן יוותר.

פתרון לבעיה היסטורית

הבעיה עתיקה כגילה של ההלכה היהודית: נשים שבעליהן מסרבים להתגרש מהן אינן יכולות להינשא בשנית, וילדיהן ייחשבו ממזרים. מאחר שתחום הנישואין והגירושין בישראל נתון כיום לשליטתו הבלעדית של בית הדין הרבני, קמו במהלך השנים אין ספור ארגונים, שמטרתם לסייע ולפתור בדרכים שונות את מצוקת הנשים המסורבות.

בחוד החנית של המאבק ניצבת עמותת "מרכז צדק לנשים", ובראשה עורכת הדין סוזן וייס. היא יושבת בסלון ביתה הירושלמי, ולצדה ספר התנ"ך בו היא נעזרת כמה פעמים במהלך הראיון להוכחת דבריה. מצוידת במבטא אמריקני חינני ובחיוך נערי מתולתל, סוזן וייס (57) חושבת בגדול. היא דעתנית, חריפה ויודעת בדיוק מה היא רוצה: להשיג תקדימים שישנו את המערכת. "רוב הארגונים נותנים סיוע משפטי ומטרתם להשיג גט ללקוחה שלהם. אני מסתכלת מעבר לגט", היא מסבירה.

הרעיון לתביעות נזיקין נולד ממאמרים שקראה, ומניסיון דומה שהצליח בצרפת. בשנות התשעים הזהירו אותה מומחים שהפתרון אינו יעיל, מכיוון שעל פי החוק לא ניתן יהיה להוכיח עילה לנזיקין. אבל וייס התעקשה, וההוכחה להצלחתה נמצאת בשטח, בין כותלי בתי המשפט. רוב התיקים הקשים ביותר עוברים דרך משרדה, והשפעת פסקי הדין הדהדה אל משרדיהם של עורכי דין אחרים.

"ישנם בעלים המשתמשים לרעה בכח שניתן להם מתוקף ההלכה", היא מתקוממת. "חלקם אומרים לנשותיהם: 'אם לא תתני לי פטור ממזונות - לא אתן לך גט'. גם אם האשה תוכיח בפני הדיינים שבעלה הכה אותה או בגד בה, מבחינתם זו אינה עילה לגט. אי אפשר לתאר במלים את הסבל של אותן נשים. אשה חרדית אפילו לא יכולה לצאת לשתות קפה בחברתו של גבר אם לא קיבלה גט. וחשוב לדעת שגם חילוניות מרגישות כך. יש לנו במשרד יותר תיקים של חילוניות מאשר של חרדיות", היא מגלה נתון שאינו מובן מאליו. תביעות הנזיקין יצרו, לדבריה, מציאות חדשה: "היום, כשגבר מנסה לשחק בכוח הבלתי מרוסן שניתן לו על ידי ההלכה, עורך הדין שלו יזהיר אותו כי הוא עושה עוולה נזיקית, וכי זוגתו עשויה לתבוע אותו. זה דבר ענק".

אך למרות ההתרגשות ואווירת המהפכה, גם היא יודעת שלא מדובר בפתרון קסמים. "יש שמסירות את התביעה הנזיקית בשל לחץ המשפחה. וישנה לקוחה, שבעלה מצפצף ולא נותן לה את הגט למרות הכול, כי הכסף נמצא אצלו מתחת לבלטות. לעתים אין לגברים כסף, והם פשוט חיים עם החוב. ויש אשה שבעלה בחר לשבת בכלא המון שנים, במקום לתת לה את הגט. בתיק הראשון שלנו (תקדים 2004) בו נפסקו 425 אלף ש"ח, הבעל שילם את כל הכסף ולא נתן את הגט - הכח נשאר בידו".

חשוב לה להדגיש כי הבעיה אינה של מסורבות הגט בלבד, אלא של כלל הנשים בישראל: "מרגע שהתחתנתן כדת משה וישראל, ללא הסכם קדם-נישואין, אתן בבעיה, וזה לא חייב להיות כך".

כשרמית פגשה את סוזן

רמית אלון, שהתגרשה בסינר ובכובע בוקרים, הכירה את בן זוגה לשעבר בצבא. הם התחתנו וחזרו יחד בתשובה ("עשיתי גם יוגות שמוגות, שהובילו אותי לזה"). נולדו להם שלושה ילדים, ולאחר 12 שנים משותפות, בשל כשלים בזוגיות, כהגדרתה, החיים השתבשו והיא ביקשה להתגרש. "אבל הדרך היחידה לעזוב את העולם החרדי היא לברוח", היא משחזרת, "ומה שקרה מאותו הרגע ואילך הוא כמו סיפור מדע בדיוני: הוא היה אומר שאין סיכוי שאקבל גט, שהוא אוהב אותי ושזה עד המוות. הוצאתי צו הגנה, אסור היה לו להתקרב אליי. ואני, עוד לפני ששמעתי על החידוש הזה של תביעה נזיקית, הגעתי בשיא התמימות לבית הדין הרבני בלי עורך דין. חשבתי שאגיד להם בפשטות שאי אפשר להכריח אותי, ושם גיליתי דבר מעניין: הם לא מתייחסים למה שאשה אומרת. זה היה בלתי נתפס".

לאחר ששילמה לעו"ד שייצג אותה כ-100 אלף ש"ח כחלק ממאבק מתיש שלא נשא פרי, הגיעה דרך האינטרנט ל"מבוי סתום" (ארגון למען עגונות ומסורבות גט), ומשם אל "מרכז צדק לנשים" של וייס ("שילמתי להן סכום מזערי רק בשביל כיסוי הוצאות נסיעות"). לדבריה, "התביעה הנזיקית היא משהו כל כך חדשני, שאף אחד לא יכול היה להבטיח לי לפי תקדימים מה יקרה הלאה. סוזן והצוות הנפלא שלה הבטיחו לי שהן הולכות אתי עד בג"ץ, אבל לא היה בזה צורך כי התביעה הנזיקית שברה את הגרוש שלי".

היום אלון עומדת להתחתן בשנית. בנה בן ה-17 הוא בחור ישיבה חרדי שחי עם אביו, אך נמצא עמה בקשר רצוף. בנותיה, 14 ו-15, מתגוררות עמה במושב היוגב ומבקרות את אביהן אחת לחודש.

"מלחמת העולמות"

שני תיקים לוהטים מונחים בימים אלה על שולחנה של עו"ד וייס. אחד מהם קיבל בבית הדין הרבני את הכינוי: "מלחמת העולמות" (פס"ד בית הדין ינואר 2011). מדובר בסיפורה של ד', חילונית בשנות החמישים לחייה, המתגוררת במרכז הארץ. 11 שנה היא מבקשת להתגרש. "אני קורבן. כבר אין לי אמון, לא במערכת המשפט ולא בבית הדין הרבני", אומרת ד' בכעס וממשיכה במונולוג סוער: "ספגתי אלימות במשך שנים, עד שביקשתי גט ונשארתי עם ארבעה ילדים. בעלי נעלם לגמרי מחיינו ולא משלם מזונות. בסוף החלטתי לתבוע אותו נזיקין. הוא הביא ארבעה ילדים לעולם - שישלם".

לפני כארבע שנים תבעה נזיקין לראשונה, ובהמלצת בית המשפט משכה את התביעה כדי להגיע לפשרה וגט חתום. כשנראה היה שהדברים מגיעים לסיומם, היא מספרת, סיפר בעלה לדיינים על תביעת הנזיקין (שכבר בוטלה). הדיינים לא האמינו שהתביעה בוטלה, העלו חשש מפני תופעת "גט מעושה", והבעל לא נתן את הגט. ד' החליטה לחדש את תביעת הנזיקין ובימים אלה מחכה לפסק הדין. במקביל, יצר בעלה תקדים בעצמו, כשהגיש באחרונה תביעת נזיקין נגדית בבית הדין הרבני. זאת בטענה שהוא עצמו מסורב גט על ידה. כך נוצרה מלחמה חזיתית בין בית הדין הרבני לבתי המשפט - "מלחמת העולמות".

עו"ד יעקב פרטוש, המייצג את בעלה של ד', טוען כי המניע שלה כלכלי לחלוטין: "בדרך כלל, כשצדדים מסרבים לתת גט, יש איזה תנאי. כאן האשה רצתה לשפר את מצבה הרכושי. היא אומרת לעצמה: אני יכולה להתעשר דרך בית המשפט, אז למה שאוותר?". לדעתו, "תביעות הנזיקין הן דבר איום ונורא. כשזוג מתחתן בחתונה דתית הם יודעים בדיוק מה יקרה כשירצו להתגרש, ותביעות הנזיקין מנסות לשנות את חוקי המשחק".

גם עו"ד אברהם וייס, מתמחה בדיני משפחה וטוען רבני, מתנגד נחרצות לתביעות הנזיקין: "זה חורבן גדול לנשים בישראל. כל עוד סמכות השיפוט היא על פי ההלכה, זה גורם לנשים להיות עגונות. כי גט שניתן בלחץ הוא גט מעושה, ולכן פסול. בניגוד לתזה של ארגוני הנשים - ואני מייצג בדרך כלל אפילו יותר נשים מגברים - זה לא נכון שבית הדין הרבני מנציח עגונות ומנסה לעזור רק לגברים. הגט צריך להיות תקין על פי כללי ההלכה, וגט שאינו כשר, אנו מנועים מלסדר אותו, ולא יעזרו פלפולי הלשון של 'מרכז צדק לנשים'".

הנתונים שמסר לנו מנהל אגף עגונות בהנהלת בתי הדין, הרב אלי מימון, משקפים כי אכן התופעה מצטמצמת. הוא משער כי אם לפני שלוש שנים היו בישראל 190 גברים מסורבי גט ו-180 נשים מסורבות גט, כעת המספר נמוך בהרבה והוא מקווה להוריד את הרף מתחת ל-100.

אבל מספר העגונות והמסורבות עדיין גבוה. אם לא תביעות נזיקין, אז מה הפתרון?

"הפתרון הוא חברתי. לחנך לחיי משפחה, ובמקביל לערוך הסכמי קדם נישואין בעלי תוקף הלכתי. חבל שאנשים לא מספיק יודעים על זה, ובאמת, רואים את זה בעיקר בנישואים שניים כי זה מצמצם מאד את מקרי מסורבות הגט". מדוברות בתי הדין הרבניים נמסר כי אין להם נתונים רשמיים לגבי מספר מסורבי ומסורבות הגט נכון להיום.



מנהלת 'מרכז צדק לנשים', עו'ד הדין סוזן וייס. 'רוב הארגונים נותנים סיוע משפטי ומטרתם להשיג גט ללקוחה. אני מסתכלת מעבר לגט'. למטה: רמית אלון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו