בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה החליט טרומן להפציץ את נגסקי?

(או: איזה מסר עובר בשתי פצצות גרעיניות שאינו עובר באמצעות פצצה אחת?)

3תגובות

30

האסון הגרעיני שהתרחש בחודש שעבר ביפן בעקבות רעידת האדמה וגלי הצונאמי המחיש פעם נוספת את הסכנות הנלוות לשימוש באנרגיה אטומית. בעקבות האירועים חזרו עיתונאים מכל רחבי העולם לביקור בעיירה צ'רנוביל באוקראינה ובכור הגרעיני הסמוך שליבתו הותכה כתוצאה מתקלה במערכת הקירור לפני 25 שנה. גם הפצצת הערים הירושימה ונגסקי במהלך מלחמת העולם השנייה חזרה אל התודעה. בכמה מעיתוני ארצות הברית דווח החודש על התעניינות גוברת באתרי התיירות המנציחים את תהליך ייצור וניסוי הפצצות שהוטלו על יפן. מדי סוף שבוע, מאז האסון, נרשמת עלייה של עשרות אחוזים במספר המבקרים ב"מוזיאון לניסויים אטומיים" ו"במוזיאון למדע וההיסטוריה של האטום" בנוואדה.

גם ביפן חזרו הזרקורים אל מי שמכונים במדינה היבקושה (Hibakusha) ניצולי הירושימה ונגסקי. אמצעי תקשורת מקומיים וזרים ראיינו כמה מהם והתמקדו בעיקר בשאלות על החיים בצל הקרינה הרדיואקטיבית. באופן מפתיע, רבים מהניצולים שידרו מסרים אופטימיים ומרגיעים. קזוקו יאמישטה בת ה-65 אמרה לכתב רויטרס ביפן שבוע לאחר התפוצצות הכורים בפוקושימה כי היא מודאגת, אך מיד הוסיפה "אולי אני קצת קשוחה בעניין בשל העובדה שנחשפתי לקרינה בצורה משמעותית, אבל אני לא חושבת שכרגע הדברים צריכים לגרום למישהו להחוויר". יאמישטה המתגוררת כיום בטוקיו הסבירה כי "את תוצאות הקרינה מרגישים בעיקר לאורך השנים", כך שלדבריה היא בעיקר מודאגת מעתידם של נכדיה הקטנים.

העניין המחודש שהתעורר בעולם סביב סכנות האנרגיה האטומית ומוסריות השימוש בנשק אטומי החזיר לדיון גם את אחת השאלות ההיסטוריות הגדולות ביותר, להן טרם נמצאה תשובה מספקת.

בשעה 08:16, ב-6 באוקטובר 45', הטיל מפציץ אמריקאי מסוג בי-29 פצצת אטום בשם "ילד קטן" על העיר הירושימה. שלושה ימים מאוחר יותר הוטלה פצצה עוצמתית עוד יותר בשם "איש שמן" על העיר נגסקי. לאורך השנים הועלתה רבות השאלה מדוע הופצצה העיר השנייה. פרט לתהיות טכניות - לגבי בחירת העיתוי, המטרה וכו' - עירערו רבים מההיסטוריונים והחוקרים שעסקו בנושא על עצם נחיצות המעשה. כמו בשאלות היסטוריות רבות אחרות גם לתהייה זו אין תשובה אחת מוחלטת.

* * *

הסיבה הרשמית להטלת שתי פצצות האטום על יפן ניתנה על ידי נשיא ארצות הברית הנרי טרומן בהודעה לעיתונות שמסר מיד לאחר הטלת הפצצה הראשונה: "הצורך להציל מאות אלפי אמריקאים ויפנים כאחד". חודשיים לפני כן, ב-26 ביולי, הציבה ארצות הברית בפני יפן את דרישותיה לכניעה ולסיום המלחמה בהצהרת פוטסדאם. בין שמונה סעיפי ההצהרה שנחתמה על ידי נציגי ארצות הברית, סין ובריטניה, נדרשה יפן לכניעה מיידית ולנסיגה מוחלטת מכל השטחים שכבשה במהלך המלחמה.

הדרישות האמריקאיות נשמעו הגיוניות לאור הנסיבות. באירופה, גרמניה הובסה עוד באפריל. שותפי המשטר הנאצי ובני בריתם קרסו. גם בשתי החזיתות שניהל הצבא האמריקאי מול יפן, במרכז ובדרום האוקיינוס השקט, רשמו בעלות הברית הישגים בלתי ניתנים לערעור. והחשוב מכל, שבוע טרם חתימת ההצהרה, ביצעו אנשי פרויקט מנהטן - פרויקט הגרעין האמריקאי הסודי דאז - את הניסוי הראשון שלהם בפצצת אטום. תוצאות הפרויקט עלו על הציפיות. ארצות הברית ידעה שיש לה קלף מנצח ביד.

באותו הזמן היפנים כבר הפסידו חלק נכבד מהצי הימי בקרב על מפרץ לייטי הנחשב עד היום לקרב הימי הגדול בהיסטוריה. גם הפיליפינים נכבשו מהם על ידי האמריקאים. אך הם סירבו להראות סימני חולשה או כניעה. במשך חודשים יצאו מטוסי חיל האוויר האמריקאי להפציץ באינטנסיביות כ-70 ערים יפניות אשר הוגדרו כמטרות אסטרטגיות. חצי מיליון אזרחים נהרגו. חמישה מיליון הפכו חסרי בית. היפנים לא נכנעו.

שש ערי תעשייה חשובות ביפן נשארו מחוץ לרשימת היעדים האסטרטגיים. הן יועדו להוות מטרות אופציונליות לפצצות הגרעין של פרויקט מנהטן. הנחת היסוד של האמריקאים היתה כי יש להימנע מהפצצת ערים אלו כדי לא לאבד את גורם ההפתעה בבוא יום הדין. נגסקי, אגב, לא נמנתה עם הרשימה הזאת.

האמריקאים ייעדו לפצצות האטום שלהם תפקיד מכריע. הצמרת המדינית והצבאית האמריקאית הניחה שהיפנים לא ייכנעו בקלות וכי נדרשת פעולה קיצונית ורבת השפעה. חלק מרכזי בבחירת היעדים ותכנון מועד ואופן ההתקפה, נבע מההנחה האמריקאית הצודקת, כי ההשפעה הפסיכולוגית של פצצות האטום תהיה גדולה מסך הדם שתקיז. הם קיוו שאפקט ההרס יהיה מספיק בשביל לגרום ליפנים להיכנע במקום. אפקט פסיכולוגי נוסף שניסו מתכנני ההפצצה להשיג היה במסר שיישאו תוצאותיה בזירה הבינלאומית. מירוץ החימוש מול ברית המועצות טרם החל אז, אך חלוקת הכוחות בין הגושים כבר הפכה סוגיה מרכזית בזירה הדיפלומטית העולמית. ואולם, על כל היעדים הללו יכולה היתה לענות פצצה אחת בלבד.

* * *

על פי התוכנית המקורית של האמריקאים תגובתם של היפנים להפצצה הראשונה היתה אמורה להכריע את גורל השנייה. בתוכנית נקבע כי היא תוטל על העיר קוקורה ב-11 בחודש, חמישה ימים לאחר הפצצת הירושימה. אך ארצות הברית לא חיכתה. בהנחיית הנשיא טרומן הוחלט להקדים את הטלת הפצצה השנייה ביומיים. בדיעבד אי אפשר כמובן לדעת אם היפנים היו נכנעים ביומיים האלו ומסירים מעליהם את גורלה המר של נגסקי.

ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים. לכן, ככל הנראה, התקבע ההסבר כי עקשנותם של היפנים וחוסר נכונותם להיכנע הם אלו שהובילו להפצצה השנייה. הירושימה לא שיכנעה את ממשלת יפן לקבל את תכתיבי פוטסדאם, אך במודיעין האמריקאי ידעו כי הקיסר הירוהיטו וכמה מראשי המדינה התכנסו במהלך אותם הימים כדי לדון בתנאים שיוכלו להציע לבעלות הברית לסיום המלחמה. טרומן כמו מרבית עוזריו וקציני הצבא הבכירים היו ספקנים.

הסיבה הראשונה ואולי המשמעותית ביותר בהקדמת הפעולה, היתה ככל הנראה תחזית מזג האוויר אשר צפתה גשמים כבדים ועננות ביומיים שקדמו לתקיפה המתוכננת. הצורך ביעד נקי מעננים הוגדר עוד בשלבים המוקדמים של בחירת יעדי פרויקט מנהטן מתוך רצון להגיע לנראות גבוהה ככל האפשר של הפצצה. סיבה נוספת, ניתנה על ידי הסובייטים אשר פתחו דקה אחרי חצות בלילה ה-9 בחודש במתקפה קרקעית בשלוש חזיתות על כוחות יפן במנצ'וריה. התוכנית למתקפה זו נעשתה על ידי קציניו של סטלין חודשים רבים טרם התקיפה האמריקאית על הירושימה אך כניסתם לתמונה הקשיחה את המדיניות היפנית. קציני הצבא הבכירים יצאו בהצהרות המתנגדות לכל פשרה או כניעה.

כמה עובדות שעלו במשך השנים על פרויקט מנהטן עוררו את דמיונם של היסטוריונים, חוקרים וחובבי קונספירציות. בזמן הפצצת הירושימה ונגסקי היו בידי האמריקאים שתי פצצות בלבד. השלישית שיוצרה במסגרת פרויקט מנהטן פוצצה שבוע לפני החתימה על הצהרת פוטסדאם בניסוי סודי. יש הטוענים כי ארצות הברית תיכננה להטיל שתי פצצות כדי ליצור את הרושם כי בידה הטכנולוגיה להמשיך לייצר פצצות מסוג זה ולהוכיח ליפנים ולברית המועצות כי לא היה מדובר ביכולת חד פעמית. עוד נטען לאורך השנים כי דווקא כמה ממדעני פרויקט מנהטן היו אלו שדחפו להפצצה הכפולה וזאת במטרה לבחון ולהציג את שני סוגי הפצצות שפיתחו, אורניום ופלוטוניום. *

31

למה אנשים מתגרדים בראש כשהם חושבים?

32

למה אותם אנשים מגיבים לאותן חוויות בצורה שונה לחלוטין?



פטריית העשן בנגסקי. לא היתה ברשימת הערים שיועדו להפצצה


הנשיא טרומן. היה ספקן ביחס לשיחות שניהלו היפנים בשאלת תנאי הכניעה. למטה: הקיסר הירוהיטו. צילמיום: גטי אימג'ס, איי-אף-פי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו