בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שאלות עקרוניות | למה אנחנו מתנשקים?

תגובות

הוא חייך שוב, רכן קרוב יותר אליה והניח את פיו על פיה. היא התקרבה אליו, אך נחרדה כאשר פיו נפתח והיא חשה את לשונו מנסה לחדור לתוך פיה.

"מה אתה עושה?" שאלה.

"זה לא מוצא חן בעינייך?" מצחו נקמט בחרדה.

"אינני יודעת".

הוא התרומם וראה את פיה מחייך ואת עיניה עצומות. כשפקחה אותן, רכן ונשק לה שוב.

"מדוע זה גורם לי להרגיש כמו בקדחת, רעד כזה?" אמרה. "לא כמו במחלה, אלא רעד נעים".

גם לג'ין אואל אין תשובות. ב"עמק הסוסים", ספר ההמשך לרב המכר "שבט דוב המערות", היא אמנם סיפקה תיאור מרגש לאחת הנשיקות הראשונות בתולדות המין האנושי - היתה אחת כזאת, מתישהו - אבל אין לה שום הסבר למה זה קרה. כי באמת, בשביל מה זה טוב? האם זה היה קודם נעים ואחר כך טוב? או שזה היה טוב ואחר כך נעים? האם זו פעולה מולדת, מין התנהגות רפלקסית כמו יניקה? או שזהו גירוי מיני מוגבל, שהלך והתפתח רק בתוך ימי התרבות של בני האנוש?

כך או כך, נשיקה היא חלק מהחיים של רוב בני האדם על פני הגלובוס: היא נפוצה בלפחות 90 אחוז מהתרבויות. למעשה, אומרים חוקרים, כשישה מיליארד בני אדם נוהגים לנשק או להתנשק בקביעות. "אנו נולדים עם דחף טבעי להתקרב לשפתיים של מישהו אחר, אבל הדרך שבה זה בא לידי ביטוי מושפעת מאוד מהחוויות שלנו ומהתרבות", משערת שריל קירשנבאום, אולי הראשונה שראתה בנשיקות נושא מחקר. במקצועה היא חוקרת אנרגיה מאוניברסיטת אוסטין בטקסס, אך לאחרונה יצא ספרה "The Science of Kissing" (המדע של הנשיקות) שאותו החליטה לכתוב לאחר שהתברר לה שלמרות העניין הרחב בנשיקות, מעטים המדענים שעסקו בהן.

אז הנה כמה השערות אפשריות כמענה לשאלה "למה על השפתיים?" אחת מהן היא שהאדם הקדמון למד מחיפושי המזון שלו שהצבע האדום מסמן פירות בשלים וטעימים, ולכן מסייעים להישרדות. במשך הזמן, הועתקה משיכה זו גם לאיברי גוף בעלי גוון דומה. שפתיים למשל. "אנתרופולוגים ונוירו-ביולוגים מכירים בכך שצבע אדום הוא סימן מושך ומפתה", מסבירה קירשנבאום בראיון שנערך בדואר אלקטרוני.

הסבר נוסף הוא שהנשיקות הראשונות בין אבות אבותינו לאמות אמהותינו היו חיכוך אף באף - כדי לזהות זה את זה על פי הריח, כדי ליצור קשר, או כדי לבדוק זה את מצבו הבריאותי של זה. "ייתכן שהנשיקה התפתחה מההרחה, שבה פנים התקרבו אל פנים אחרות. לאורך הזמן, נוסף לחיכוך האפים גם חיכוך של השפתיים", היא ממשיכה.

גם חיות מתנשקות. יש מחוות גוף דומות רבות בין ציפורים, סוסים, כלבים וחיות אחרות. האם הם גם מרגישים משהו זה כלפי זה? בעלי כלבים יתעקשו שכן. אבל ספק אם אפשר ללמוד משהו מהשוואה לחיות שמניעיהן לא ידועים. בכל מקרה, מבחינה ביולוגית, שפתיים נראות כבחירה לא רעה בכלל למיקום הנשיקות: הן מלאות עצבים ורגישות במיוחד ללחץ ולשינויי טמפרטורה. כל מגע בהן מעורר תגובה מהירה של המוח.

התיעוד הראשון של נשיקה בין בני אדם, מתוארך לסביבות שנת 1500 לפני הספירה, בכתבי סנסקריט בהודו. חוק הינדי עתיק אף קבע עונש לגבר ש"שתה את לחות השפתיים" של שפחה. התנ"ך, שלפי הפרשנות החילונית נכתב כמה מאות שנים מאוחר יותר, כבר מלא בתיאורי נשיקות. במאה השלישית לספירה הוקדש לנשיקות פרק שלם ב"קאמה סוטרה", מדריך המין העתיק של תת-היבשת ההודית. בפרס של המאה החמישית לפני הספירה היו נפוצים שני סוגי נשיקות: שווים במעמדם נשקו זה לזה על שפתותיהם, בעוד אדם ממעמד נמוך נישק את רגלי הבכיר. נישוק הרגליים היה נפוץ גם באימפריה הרומית ובימי הביניים, בעיקר כשאפיפיורים פגשו במאמיניהם המפוחדים.

הנישוק על הפה, אחת הגרסאות הפופולריות של המחווה, הופץ בעולם הישן על אף חסרונותיו בתקופה שבה לא היו משחות שיניים או מי שטיפת פה. נשיקות על הפה שרדו גם מגפות, כמו זו של לונדון במאה ה-17, אז החליפו לחיצות ידיים את המגע בין שפתיים, מחשש להדבקה. החשש הזה, אנו יודעים כיום, היה מופרך למדי מפני שבלחיצת יד מועברים הרבה יותר חיידקים מאשר בנשיקה ממוצעת.

הסיבות לנשיקות אולי מסתוריות משהו, אבל הן חשובות מאוד כיום: באחד המחקרים שמצטטת קירשנבאום, נמצא שרוב הגברים והנשים סיימו קשר פשוט מפני שבן או בת הזוג לא ידעו לנשק טוב. קירשנבאום מספרת שמאז המחקר, היא מקפידה לנשק את בעלה בכל בוקר.

אבל יש הבדלים בין המינים. "נשיקות משמשות את הנשים לצורך חיזוק הקשר עם בן הזוג שלהן ולא כחלק מתהליך המוביל ליחסי מין, כפי שגברים נוהגים להשתמש בנשיקות", אומרת הפסיכולוגית והמטפלת הזוגית יעל כוכבא. "הנשים מייחסות בדרך כלל לנשיקה משמעות רגשית גדולה יותר וחלקן הגדול אף היו שמחות להתנשק אחרי הסקס". קביעה זו מקבלת חיזוק מסוים ממחקר אחד, שבו נמצא שרק 10 אחוזים מהנשים היו מוכנות להתפשר על מין בלי נשיקות, לעומת מחצית מהגברים.

ולמה לבני זוג נראה לעתים שנשיקות כבר לא מרגשות כמו בפעם הראשונה? "בזוגיות חדשה, בהתאהבות, או אצל זוג לאחר משבר של בגידה, נראה יותר נשיקות מלאות תשוקה", מספרת כוכבא מניסיונה כמטפלת. "אצל זוג ותיק עם סממנים של שחיקה בזוגיות נראה את נשיקות הציפורים - מגע קל על השפתיים - נשיקות חסרות ביטוי מיני אך מבטאות קירבה. דווקא עם מאהב או מאהבת מתנשקים בלהט, כי איתם לא משלמים משכנתה, לא מדברים על ניקיון הבית, על סדר ועל חינוך הילדים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו