בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה יש כל כך הרבה טוב בעולם?

תגובות

אדוני בוודאי מתבדח, נכון? לא יכול להיות שמישהו התכוון לכותרת הזאת ברצינות. מספיק לדפדף מכאן אל עמודי החדשות ולהתעדכן במפלס השיטפונות, הקרינות, הקדאפים, הפצמ"רים, השחיתויות והגזענות - מה בדיוק טוב פה?

לכן, ככל שהייתי שמח לגשת ישר לתשובה, דומה שראשית כל אין מנוס מלבסס את ההנחה שהעולם הזה מלא בטוב. הטוב הזה, אגב, לא כולל את גובה שכר-הסופרים המשולם כאן, ולכן אפשר לומר שנעניתי למשימה מתוך טוב לבי. והרי לכם ההוכחה.

לא מספיק? בחיי, נעשינו ציניים, אה? בסדר, נחזור לבסיס. מה זה טוב? שריטה עמוקה ומדממת בגב - טוב או רע? אם היא נגרמה מהיתקלות בגדר-תיל חלודה - די רע; אם היא תולדה של ליל-אהבה סוער - הרבה יותר טוב. בפני עצמם, טוב או רע הם שום דבר. הכל תלוי בקונטקסט. יש אנשים שהזכייה בפרס הראשון בלוטו היא הדבר הכי גרוע שקרה להם. והכרתי אנשים שאמרו שפציעה קשה או התקף לב היו הדבר הכי טוב שקרה להם.

אותו דבר עם מצב העולם. ב-50 השנים האחרונות הוא השתנה יותר משהשתנה ב-500 השנים שלפניו. לו הייתי שואב לתוך מכונת זמן איזה אב קדמון שלי מהמאה ה-13 לתקופת נעוריו של סבא שלי - אני מאמין שהוא היה מצליח להסתגל לא רע. לעומת זאת, לו אותה מכונת זמן היתה זורקת את סבי הצעיר לימינו, נדמה לי שהוא היה לוקה בשיתוק תרבותי מוחלט. וההאצה הזאת נמשכת: אני מתבונן בחיבור האינטואיטיבי של בתי הפעוטה למחשבים ולטכנולוגיה, אני מתבונן באופן שבו כל חבריה למשפחתון גדלים ומחונכים כאילו היו אנשים שלמים ושווי-זכויות מגיל יום - וברור לי שעולמם יהיה שונה מעולמי עוד יותר מהאופן שבו עולמי שונה מזה של הורי.

יש כאן איזה תהליך אבולוציוני שצומח בטור הנדסי. האינטרנט לבדו חולל בתוך כ-20 שנה שינוי תודעתי וקיומי עמוק יותר מתהליכים שנמשכו 200 שנה. ב-20 השנים האחרונות התחוללו בפלנטה שינויים אקלימיים יותר קיצוניים מאלה של 200 השנים שקדמו להם. כל הדהירה הזאת מובילה לאנשהו. ונותר לנו רק לברר אם האנשהו הזה הוא טוב או רע.

אני מסתכל על ילדים מבית הספר של הבן שלי: הם מכינים שיעורים מול המחשב, שבו פתוחים בו-בזמן ארבעה-חמישה חלונות. שני חלונות צ'אט (שבהם הם מנהלים שיחות שונות עם חברים שונים), חלון אחד של פייסבוק לעדכונים כלליים, חלון אחד של יוטיוב ועוד אחד שהם סוגרים במהירות כשהם חשים שאני מתקרב. באותו זמן הם גם מדברים כמובן בטלפון, דרך האוזנייה, כך שיוכלו בינתיים לסמס ולדווח על השיחה למישהו אחר. ברקע דולקת הטלוויזיה. כשאני הייתי ילד - או שעשית שיעורים, או שראית טלוויזיה, או ששיחקת עם חברים. אבל מי שגדל במאה ה-21 לא מכיר בדואליזם הזה של או-או. ברוכים הבאים לעולם ההוליסטי: גם וגם. וגם. אין זמן לאו-או.

21 בדצמבר 2012. אם יש לכם כמה דקות פנויות, הקלידו את התאריך הזה בגוגל. הרשת מוצפת בנבואות סביבו. ממדענים יפנים שסבורים שקיימת מגמה של האצה בזמן, ולפי חישוביהם בתאריך הזה יקרוס הזמן לתוך עצמו, דרך תיאוריה פיזיקלית שחוזה היפוך בקוטבי כדור הארץ, ועד ללוח השנה של שבט המאיה; מתברר שלוח השנה שלהם היה כה מדויק אסטרונומית עד שרק במאה הקודמת הדביק המדע המודרני את החישובים שלהם - אבל הטוויסט הוא שהלוח שלהם נמשך בדיוק עד ל-21 בדצמבר 2012, ואז הוא נגמר. פיניטו, חלאס, שוין, קאפוט. אז מה יהיה במקום 22.12.12?

אני אוהב לראות ב-2012 מטאפורה מוצלחת. נשמע לי הגיוני שבתוך שנה וחצי, כמו שאומרים באנגלית - Something's got to give. כדור הארץ מתחמם, הקלחת מבעבעת, וויקיליקסים מציפים את הביוב אל פני המים, המזרח התיכון מתנער מרודניו, מרבצי נפט שנוצרו במשך מאות מיליוני שנים הולכים ומתרוקנים, דבורי-הבר נעלמות והמין האנושי מחובר כולו לאיזו על-תודעה דיגיטלית קולקטיבית. מה זה אומר?

אני די בטוח שזה אומר שתלוי: אם ניגרר לזה כמו מי שכושל בלילה חשוך לתוך גדר תיל, זה יהיה רע ומכאיב. אם נפנים את השינוי ונעשה איתו - בסליחתכם - אהבה, יהיה הרבה יותר טוב. ואם תשאלו את הדורות שאחרי, הם בוודאי יגידו שגם וגם. וגם.

וכן, עדיין לא עניתי על השאלה שבכותרת - למה? למרבה הצער ועם כל הרצון הטוב, זאת לא תשובה שעיתון "הארץ" יכול לצפות לקבל תמורת חופן צנום של שקלים. גם לטוב יש גבול. במגבלות התקציב הנוכחיות נסתפק בתשובתו המעמיקה של דגלאס אדאמס המנוח, שכתב על מחשב בגודל של פלנטה שלמה שנבנה כדי להשיב על השאלה הגדולה של החיים, היקום וכל השאר, ואחרי מיליוני שנות הגות פלט את התשובה הנחרצת: 42.*

הכותב הוא סופר, ומקים בימים אלה את "ממלכת באדולינה העולמית"




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו