בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה האדם ביית כל כך מעט חיות?

תגובות

61

בשנות ה-50 פתח המדען הסובייטי דמיטרי בלאייב בניסוי שמטרתו היתה לביית את השועל הכסוף. הניסוי, שנחל הצלחה חלקית ונמשך למעשה עד היום, הוא רק אחד מעשרות ניסויים שנערכו ברחבי העולם במטרה לענות על שאלה אחת קבועה: מדוע מתוך מאות היונקים הגדולים בכדור הארץ בויתו רק כ-15? האם ניתן לביית חיות בר נוספות? האם נוכל לרכוב יום אחד להנאתנו לא רק על סוסים אלא גם על יענים וזברות, נחלוב לא רק פרות אלא גם לביאות ונגדל קואלות בגינה?

לדברי ד"ר אנג'לו גאצאנו, מהפקולטה לווטרינריה באוניברסיטת פיזה, כנראה שהתשובה על השאלות האלה שלילית. "ישנם מאפיינים קבועים לכל החיות שבויתו", הוא מסביר. "אלה חיות שצריכות להיות לא מאוד טריטוריאליות, חיות שקל יחסית לטפל בהן, שאין להן דרישות תזונתיות ספציפיות ורצוי שלא יהיו קרניבוריות (אוכלות בשר), משום שאז צריך להוציא הרבה כסף כדי להאכיל אותן. כבר במאה ה-19 אמר פרנסיס גלטון שצריך לבחור בחיות חזקות, כי אחרת הן לא מתמודדות עם הלחץ של המגע עם בני האדם והשבי, ועם המחלות החדשות. לביית חיה כמו הפנדה, שאוכלת רק במבוק, או קואלה שאוכלת רק אקליפטוס זה לא דבר פשוט, ולמען האמת אלה גם לא חיות שיכולות ממש לתרום למשק הבית. מעבר לכך הן צריכות להיות חיות שיכולות להתרבות בקלות, וכמובן לא פחדניות מדי, חיות עם אופי נוח למדי. איילות, לדוגמה, סובלות ממש מהתקפי חרדה ויכולות גם למות מהתקף לב בשבי".

בספרו "רובים, חיידקים ופלדה" מנה הפיזיולוג הידוע, זוכה פרס הפוליצר ג'ארד דיימונד, כמה קריטריונים הכרחיים לביות חיה, ובין השאר קבע כי על החיה להגיע לבגרות מינית בגיל מוקדם וכי עליה להיות מורגלת במבנה חברתי היררכי שבתוכו יוכל האדם להשתלב כראש הלהקה. חיות שאינן עונות על קריטריונים אלה, כמו קרנפים (אגרסיביים וחיים לבדם רוב השנה), אינן ניתנות לביות.

המדענים עדיין חלוקים בשאלה מתי בדיוק בויתו החיות הראשונות וכיצד, אך ממצאים חדשים ממשיכים להתגלות. לאחרונה נמצא בסין קבר ובו אדם שנקבר לצד כלבו כבר לפני 16 אלף שנה. "מלבד הכלבים, החיות הראשונות שבויתו הן הקטנות יותר, שקל יותר לטפל בהן, כמו כבשים, עזים וחזירים, שבויתו לפני כ-10,000 שנה באסיה", אומר גאצאנו. "חיות גדולות ואגרסיביות יותר, כמו הסוס, הגמל והאלפקה, בויתו רק לפני כ-6,000-7,000 שנה".

השילוב בין מוטציות טבעיות שהופיעו במשך השנים לבין השאיפה של בני האדם להרביע את החיות המתאימות ביותר לצורכיהם, כמו לדוגמה כבשים עם צמר ארוך ואופי נוח, שינה לא רק את אופיין של החיות אלא גם את צורתן הפיזית. "אחת הדוגמאות הקיצוניות לכך היא סוסי הפאלאבלה, שהם בעצם סוסים זעירים שהורבעו בארגנטינה ושימשו אנשים לעבודה במכרות", אומר גאצאנו. "החיות המבויתות לרוב יהיו קטנות וחלשות יותר. לכלב, לדוגמה, יש עור-תוף מפותח פחות מזה של הזאב, יכולות הקליטה שלו ירדו עם השנים".

מחלוקת נוספת היא בשאלה כיצד בויתו החיות. "התיאוריה שבני האדם לקחו גורי זאבים וגידלו אותם היא בעייתית", אומר גאצאנו. "הזאבה מגיעה לבגרות מינית רק בגיל שנתיים ואז מתייחמת פעמיים בשנה. כדי שהגורים שהיא ממליטה לא יהיו אגרסיביים כלפי בני אדם צריך לקחת אותם בגיל 15 יום לכל היותר. האם לבני האדם היתה אז היכולת לקחת מאות גורים כדי לבחור מביניהם את השקטים והרגועים ביותר ולבנות תוכנית רבייה לטווח ארוך? כיצד הם האכילו את הגורים? אמנם יש תרבויות שבהן נשים הניקו חיות, גם אם בעיקר בטקסים דתיים, אבל האם זה מספיק?

"תיאוריה אחרת, שנשמעת לי יותר הגיונית, אומרת שעם הזמן הזאבים התקרבו למגורי האדם כדי לאכול את השאריות ונוצרה כך סלקציה טבעית - החיות האגרסיביות ביותר נהרגו ואלו שהצליחו לחיות בשלום עם בני האדם שרדו והתרבו".

במקרים אחדים היה גם תהליך הפוך, של חיות שבויתו אך חזרו למצבן הטבעי, כמו הדינגו באוסטרליה או כבש הבר באירופה. "אלה חיות שרואים שבעבר היו מבויתות, משום שגם זמן רב אחרי שהן שוב בטבע רואים שהיכולות שלהן דומות יותר לאלה של כלב, ולא לאלה של זאב. לדוגמה החושים שלהן חדים פחות", אומר גאצאנו.

הפנטזיה האנושית לביית חיות בר ממשיכה להתקיים, אך זה חלום בעייתי, הוא מזהיר. "האמת היא שאני בכלל מתנגד לביות", הוא אומר. "תהליך הביות כולל גם הרבה אלימות כלפי בעלי החיים, השיטות הן לרוב אלימות וצריך להתייחס גם לאתיקה ולאחריות שלנו כלפי בעל החיים. יש הרבה אכזריות בתעשייה הזאת, כמו מה שקורה עם תרנגולות. לדוגמה: מפתחים תרנגולות לבשר שגדלות עד שהן לא מצליחות לשאת את משקל גופן. זה כמו לומר, בייתנו אותם, לקחנו את הדנ"א שלהם ועכשיו נשחק איתו לפי הצרכים שלנו מבלי להתייחס בכלל לצרכים של החיה. זה קורה גם עם כלבים גזעיים שסובלים מאינספור בעיות בריאות בגלל 'המשחקים הגנטיים' האלה. זה כנראה חלק מהתרבות המערבית. אומרים שכשאדם מערבי עובר ליד פרח שהוא אוהב, הוא קוטף אותו. אולי עדיף לעצור, להסתכל, ולהשאיר את הפרח שם. להפגין כבוד גם כלפי החיים של אחרים ולהשאיר אותם כפי שהם, כפי שהם אמורים להיות".



איור: יעל בוגן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו