בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה כולנו לא מדברים באותה השפה?

תגובות

נניח לרגע שגרסה עתידית של תוכנית הטלוויזיה "האח הגדול" תכלול ניסויים בבני אדם באופן אף יותר מרחיק לכת מהיום. ערוץ 2 יחפש למשל צעיר וצעירה דוברי ישראלית, ושום שפה אחרת. הם ישוגרו למושבה בחלל לתקופה בלתי מוגבלת וללא שום קשר עם בני אדם או יצורים אחרים. בהנחה שתוחלת החיים תהיה 120 שנה ולא 1,200, כפי שיש המנבאים, צאצאי הזכיינים של ערוץ 2 יחזרו למושבה הזאת כעבור 2,000 שנה כדי לבדוק איזו שפה תדובר שם.

אין לי צל של ספק שהשפה שם תהיה שונה מאוד מהישראלית של היום, חרף העובדה שלא מדובר על השפעות זרות, כי הרי לא היתה שום תקשורת עם דוברי לשונות אחרות. נשאלת השאלה, אם כן, מה גרם לאבולוציה האורגנית של הישראלית ההיפותטית הזאת?

התשובה לשאלה זאת מהווה, אליבא דידי, את אחד היסודות היפים במחקר הבלשני. אל תאמינו לאף בלשן שיגיד לכם שהוא לא עושה הכללות. בלשנות היא הכללה מיסודה. השפה היא למעשה לקט לקטים: אנסמבל ערטילאי של אידיולקטים. אידיולקט הוא שפה של אדם ספציפי. לשונו האידיוסינקרטית של המאסטר שף אייל שני שונה מזו של מיכל אנסקי. ג'קי מנחם, זוכה העונה השלישית של "האח הגדול", משתמש בביטויים שונים מאלו של ליהיא גרינר (מקום 2 בגמר), שדוברת אידיולקט השונה מזה של נופר מור (שכונתה "בייגלה" בפי ג'קי), וכו'. יתר על כן, השפה היא גם אוסף אבסטרקטי של סוציולקטים (סוציולקט הוא לשון של שכבה חברתית מסוימת), דיאלקטים (של אזור גאוגרפי מסוים), אטולקטים (של בני גיל מסוים), אתנולקטים (לפי מוצא אתני), ושאר לקטים.

במונחים ביולוגיים, הלשון איננה אורגניזם אלא מין (species), קבוצה של אורגניזמים. גם אם כל הזבובים נראים לנו אותו הדבר, תחת עדשת המיקרוסקופ לכל זבוב יש שערות שונות על הבטן. יש שיסיקו, אם כן, שהשאלה הנכבדה איננה "למה לא כל בני האדם מדברים באותה שפה?" אלא, באופן מפתיע, "למה יש בני אדם המבינים זה את זה?"

התשובה לשאלה זו נעוצה ביכולת האדירה של יצורי האנוש לבצע אקומודציה, הסגלה, משא ומתן לשוני. דוברי הישראלית לא זקוקים לתרביץ ללשון הישראלית (הידוע יותר בכינויו "האקדמיה ללשון העברית") או למשטרת לשון אחרת. למרות ההבדלים הרבים בין האידיולקטים השונים, דוברי הישראלית מסוגלים להבין זה את זה ללא שום בעיה. מי שאומר "עשרה קילוגרמים" לבטח יתאים את לשונו ל"עשר קילו" כשיקנה מלפפונים בשוק הכרמל בתל אביב.

המשא ומתן הלשוני, המתרחש בדרך כלל באופן טבעי ובלתי-מודע, הוא הגורם לאבולוציה הלשונית שתוצאתה: ישראלית חללית השונה לגמרי מהישראלית של היום.

המגע בין הלקטים השונים כולל הפריה הדדית, אורגיה גנטית לשונית, ערבוב גנים ברבייה מינית, שכפול נגיפי וכיוצא באלה. ממש כפי שכבר מקדמת דנא, כשחד-תא נתקל בחד-תא אחר הוא מחדיר את הדנ"א שלו אל התא האחר, כך נוצרות קומבינציות וקומבינות חדשות בשפה. וכמו בביולוגיה, גם בלשון יש מוטציות.

המילה "מהפך" חדרה לישראלית ביתר שאת לאחר שחיים יבין השתמש בה ב-17 במאי 77' לתיאור שינוי כיוון דרמטי בבחירות. כיום יש גם מהפך בכדורגל, וכו'. הביטוי האידיוסינקרטי "התחת שלי במים" (אני מאושר) של ג'קי מנחם מובן, לפחות בימים אלו, על ידי דוברי ישראלית רבים.

נניח עתה שכתוצאה מתחרות מסחרית, ערוץ 10 לא יעמוד בפיתוי וישגר גם הוא צעיר וצעירה, בעלי רקע דומה כשל אלו מערוץ 2, למושבה אחרת בחלל ללא שום קשר עם יצורים אחרים. צאצאי הזכיינים של ערוץ 10 יחזרו למושבה הזאת כעבור 2,000 שנה כדי לבדוק אם השפה שתדובר שם תהיה שונה מהשפה שתדובר במושבת ערוץ 2. אין לי שום צל של ספק שהשפה שם תהיה שונה מאוד לא רק מהישראלית של היום אלא גם מהישראלית העתידית של צאצאי ערוץ 2.

תרחישים דומים קרו בעבר ולכן הגענו עד הלום, עם יותר מ-6,000 שפות. סיפור מגדל בבל אכן משקף במידה זו או אחרת את המציאות ההיסטורית לפני לכל הפחות 50 אלף שנה, גם אם לא ניתן להוכיח זאת באמצעים הבלשניים העומדים לרשותנו כיום.

האבולוציה משפה אחת, או ממספר מוגבל של שפות היוליות, ליותר מ-6,000 לשונות נובעת, אם כן, לא רק ממגע בין לשונות אלא גם ממגע בין אידיולקטים. יחד עם זאת, בעוד שבעבר המגמה הכללית היתה היווצרות ניבים חדשים ולשונות שונות, העידן הטכנולוגי והטוקנולוגי (מלשון talk) יצר מציאות חדשה של צמצום מספר הלשונות וריבוי השפות בסכנת הכחדה.

לדעתי, האינטרנט והתקשורת ההמונית הם המהפכה הרביעית: אחרי היווצרות השפה, הכתב והדפוס. נותר רק לקוות, שהשאלה של מערכת "הארץ" לבלשן התורן בשנת 3011 לא תהיה "למה כל בני האדם מדברים באותה שפה?"*

פרופ' גלעד צוקרמן הוא מופקד הקתדרה לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד, אוסטרליה, ומכהן גם כפרופסור מן המניין במעמד מיוחד באוניברסיטת שנחאי ללימודים בינלאומיים



איור: מורן ברק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו