בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אביב בסתיו

המקרה של "סתיו העמים" ב-1989 עשוי להסביר את נטייתן המטרידה של מהפכות להיכשל

תגובות

מדוע מהפכות נידונות בדרך כלל לכישלון? מדוע הן נגמרות תמיד בשחזור כלשהו של המשטר הישן? והאם, לפיכך, יש להתכונן כבר היום לשובו של המשטר הישן במדינות המוסלמיות המתקוממות?

את מהפכת "סולידריות" מזכירים היום בפולין בעצב, סמוי או גלוי. המלים הטובות נכתבות כמעט מתוך תחושת חובה. לטעם הרע הכללי יש סיבות רבות. הסיבה הבנאלית ביותר היא שכיום, המצדדים העיקריים בדרכו של ארגון "סולידיות" נמצאים בסביבתו הקרובה של ירוסלב קאצ'ינסקי, לשעבר ראש ממשלת פולין, יחד עם האיגוד המקצועי "סולידריות" - ממשיך הדרך הרשמי של תנועת "סולידיות" המפורסמת מ-1980.

בתחתית החוג החברתי הזה מתרכזים האנשים המובסים והמתוסכלים ביותר, ואילו בחלקו העליון - האנשים הציניים וחסרי הבושה ביותר. הראשונים והאחרונים קשורים בקשר פופוליסטי. ההמונים המתוסכלים בוחרים להם מתוך האליטה את מחרחר הריב הגדול ביותר, ואילו הוא מגלם את תפקיד הנוקם ביתר האליטות, האחראיות לקריסתם של מקורביו. זהו קשר פופוליסטי מפני שלאלה שבתחתית הסולם אין כל תועלת מנציגות זו, לבד משביעות רצון סמלית. בדרך זו - ולמעשה, לא רק בפולין - מגיניהם של המודרים עוסקים בעת שלטונם בהנחות מס לעשירים ובפעילויות אחרות התורמות למידור.

גם החוגים הפוליטיים האחרים בפולין מתקשים לחשוב על "סולידריות" ללא תחושת אי-נוחות. המפלגה השנייה הרואה עצמה כממשיכת מסורת זו היא המפלגה בראשותו של דונלד טוסק, שבנתה לעצמה זהות על בסיס ליברליזם כלכלי, מושג זר לחלוטין לאיגוד המקצועי. מוצאן של יתר המפלגות בפרלמנט הוא במפלגה הקומוניסטית לשעבר. באופן זה, האתוס של "סולידיות" נותר, באופן פרדוקסלי, מופקר לחלוטין מאז ניצחונה ב-1989. המהפכה של "סולידריות" נבגדה, או לכל הפחות לא הגיעה לכלל מיצוי.

התמורות שחלו ברוסיה מאז התפרקות ברית המועצות נראות גרוע עוד יותר, אף על פי שהפרסטרויקה הרוסית היתה התנאי שאיפשר את התגשמות חלום החופש הפולני. ברוסיה הסתיימה הפרסטרויקה בטראומה גדולה של התמוטטות האומה והתפוררות החברה, עד כדי כך שמדברים שם היום על "תסמונת הפרסטרויקה". תסמונת זו משמשת להסברת החשש מפני הפרה כלשהי של הסטטוס קוו - שאינו מוצא חן בעיני איש. כולם משוכנעים שכנוע פנימי עמוק שכל שינוי במדינה חייב בסופו של דבר להוביל לחיסולה.

בשום מקום אחר בעולם התרבותי לא נשמעות לעתים קרובות כל כך נבואות על אסון הממשמש ובא, כמו ברוסיה. בשום מקום אחר אין לשלטון הרודני לגיטימציה חברתית כה חזקה ומתנגדים כה חלשים. ההתלהבות של הרוסים, שהתעוררה לפני שני עשורים, הסתיימה באכזבה כה גדולה, עד שכמעט אף אחד אינו רוצה להשלים את המהפכה שהתחילה בפרסטרויקה, ובוגדיה זוכים לאהדה גדולה בהרבה ממהפכני העבר והמהפכנים לעתיד.

אוקראינה נמצאת בין פולין לרוסיה. הדאגה הכללית של המשקיפים הבוחנים את הפוליטיקה האוקראינית היא שהשינויים הדמוקרטיים, שאמנם נשאבו בהתחלה מ"הדינמיקה הפולנית", עשויים להיגמר כמו ברוסיה: התלהבות לאומית, אהדה בינלאומית, ולאחר מכן מריבה גדולה והתפכחות כללית המובילות לממשלים סמכותיים הנשענים על אדישות חברתית.

"סתיו העמים" - המהפכות של מזרח אירופה ב-1989 - הביא ליברליזציה של חירויות פוליטיות אך לא השיג את מטרותיו, כלומר החזרת הכבוד והכוח לאזרחים. הוא הביא לחוסר שוויון חברתי עצום וניכור של המעמד הפוליטי הסגור. זה מעגל קסמים, שבו הניאו-ליברלים והפופוליסטים נלחמים אלה באלה. הוא לא הצליח להשיג את אידיאל הסולידריות, השלטון העצמי של הפועלים, הלכידות החברתית, הכבוד לעבודה והרווחה לא רק לאליטות, אלא גם להמונים.

מה יש בה, במהפכה, שהיא נידונה להיגמר בכישלון? רוב התשובות לשאלה זו מבוססות על התייחסות ישירה או עקיפה לרעיון "החטא הקדמון". מהפכות אינן מצליחות משום שהן מניחות שינוי חברתי מוחלט ומיידי, ומאחר שהאדם אינו מושלם, לא רק ששינוי כזה אינו אפשרי, אלה שהוא גם בדרך כלל נגמר רע. דווקא "סתיו העמים" התחולל על ידי אנשים שהיו לגמרי מודעים לבעיה זו, ואף על פי כן לא הצליחו להימנע מכישלון.

בהזדמנות זו ראוי לעשות את ההבחנה החשובה בין מהפכת נגד לבין שחזור המשטר הישן. הראשון הוא ניצחון כוחות הסדר הישן על כוחות המהפכה, ואילו השני הוא פשרה מסוימת ביניהם, ומכאן נובעת רק החלפה חלקית של האליטות. את תופעת השחזור, בהיקף פחות או יותר רחב, ראינו בפולין ורוסיה, כמו גם ב"המהפכה הכתומה" באוקראינה. המהפכות אינן מגיעות לכלל מיצוי משום שבאקט השלילה משהו תמיד מקבל אישור. במערכה החברתית של ההכחשה נשמר המבנה, המהות של מה שמגיבים אליו.

מהפכות אינן מצליחות בדרך כלל, לא משום שהן רדיקליות מדי אלא משום שאינן רדיקליות מספיק. הבסיס שלהן, המוטיבציה העיקרית והצדקתן, הם תגובה על הסדר הישן המובילים לתלות בו. מהפכה יכולה להצליח אם היא נובעת מאקט יצירה טהור, ואילו מהפכה שנובעת מתגובה לסדר הקיים בלבד, מתבררת כלא יעילה. זה סימפטומטי, מפני שכמעט בכל מקום האנטי-קומוניסטים החלו להידמות לפוסט-קומוניסטים אחרי 1989. במהלך "סתיו העמים", ובוודאי ב"סולידריות" הפולנית, אקט היצירה הטהור היה ההתארגנות העצמאית החברתית. כאשר זו החלה להפריע במימוש היעדים שאומצו לאחר נפילת הקומוניזם, תוך כדי חיקוי חפוז של המודרניזציה המערבית, החלו להיווצר מגוון של פתולוגיות, הגרועות שבהן היו לאומנות, פופוליזם וקנאות דתית.

ל"חורף העמים" של צפון אפריקה יש סיכוי אם רעיון הפלת המשטר יוחלף בהקדם האפשרי ברעיון לסדר חדש, המסוגל לחבר אנשים ולשלוף אותם מתוך האדישות והאטומיזציה. המערב, במקום לדרוש חיקוי של הסדר שלו עצמו - הסדר המוכר לו - צריך לטפח כל רעיון שמאחד סביבו את ההמונים. זו הערובה הטובה ביותר לכך שהסדר הישן, המבוסס על סמכותיות, שליטת המסורת או קנאות דתית - לא יחזור.

תירגמה מפולנית מרתה סטנקיביץ'

סלבומיר שרקובסקי, יליד 1979, הוא ממנהיגי השמאל החדש בפולין. הוא מייסד ועורך "Krytyka Polityczna" (ביקורת פוליטית), עיתון ומרכז חשוב לדיונים תרבותיים ופוליטיים בוורשה. באחרונה הצטלם לסרט ההמשך של הווידיאו ארט של יעל ברתנא, שבו קרא ליהודים לחזור לפולין.



הפגנת סולידריות בוורשה, 1982. כישלון בלתי נמנע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו