בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זמנך עבר מוסדות שעברו מן העולם (המשך)

תגובות

זהב כמדד

בסיבובי ההופעות שלה בעולם, בסוף שנות ה-70, נהגה בט מידלר לדרוש שישלמו לה באונקיות זהב. אפשר להבין אותה; ג'יימס סורוויקי כתב: "כולנו חונכנו - על ידי ההיסטוריה, המיתוס, מיסטר טי - לחשוב על זהב כעל כסף. הרי לג'יימס בונד אף פעם לא היה עניין לא סגור עם ניקל-פינגר".

חדרי כביסה משותפים

הוא היה בנוי לרוב על הגג, ולעתים רחוקות - בקומת הקרקע של הבניין. לפני שהיו מכונות כביסה בכל בית, היו חדרי כביסה ששימשו את דיירי הבניין: כלי מיטה, חיתולים, לבנים ובגדים. רבים מהם משמשים היום דירות מגורים קטנות.

טרמפיאדות

מבני הבטון ועליהם כיתוב "הוועד למען החייל", עדיין עומדים בצדי הדרכים, תזכורת לימים שהיתה זו מצווה לתת טרמפ לחייל שממתין שם. אחרי חטיפתם של החיילים אבי סספורטס ואילן סעדון ב-1989, ושל החייל נחשון וקסמן ב-1994, הטרמפיאדה הבטונית נהפכה ממקדש קטן של אהבת הזולת לגומחת אזור מלחמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו