בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זמנך עבר מוסדות שעברו מן העולם (המשך)

תגובות

רישוי לאופניים

היום לכל שלדת אופניים יש מספר, אבל פעם היו לאופניים גם רישוי ולוחית זיהוי ממוספרת. כל שנה היית הולך לעירייה, משלם 2-3 לירות ומקבל לוחית זיהוי קטנה עם סמל העיר, מספר ותאריך. ילדים היו רצים לרשום את אופניהם, ומכיוון שהיו צעירים מכדי לקבל תעודת זהות נתנו להם פנקסים עם שמם. אבוי למי שנתפס בלי מספר ותעודה: עונשו היה הוצאת האוויר מהגלגלים.

שירת "הבאנו שלום עליכם"

בנחיתה, הטייס האוחז בהגה של מטוס "אל על" אינו ככל הטייסים בעולם: הלא הוא אחז בהגה בהפצצת הכור בדימונה ובמלחמת לבנון. הוא אוחז בהגה של ביטחוננו הלאומי. ואחרי הקרשנדו של הנחיתה, כשהגלגלים נגעו דרמטית במסלול, נשמנו לרווחה, מחאנו לו כפיים ופרצנו בשירת "הבאנו שלום עליכם". ניצלנו.

תרגום מאולץ

בספרים ההם, אנשים אכלו מאכלים משונים כמו אומצה, טוגנים וקלי. אף שהיו אנשים פשוטים, הם השתמשו במלים כמו "הבינותי", "תיפח רוחו" ו"הייה שלום". התרגום הארכאי לעברית הזניק למשלב גבוה ביטויים יום יומיים, שגרמו לגיבוריו של פיליפ רות, למשל, לדבר בלשון שכמו נפלה לכור המצרף של השפות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו