בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האלף הבא | יוטה קרועה

יוצרי "סאות'פארק" עשו מחזמר על המורמונים. הקטע הוא שהמבקרים, המורמונים ואפילו ניב הדס ממש מרוצים

תגובות

כשהכנסייה המורמונית שמעה שטריי פארקר ומאט סטון, היוצרים של סדרת האנימציה החובטת "סאות'פארק", עומדים להפיק מחזמר בברודוויי שיתבסס על כתבי הנביא ג'וזף סמית, היא נכנסה לכוננות אדומה. כבר כמעט 15 שנה ששני האתאיסטים האלה מתייחסים לכתבי קודש מכל סוג כאל פנטזיה מבדרת, ומשכללים את הלעג לדת לכדי אמנות. את ישו הם הפכו לרב-אמן בקונג-פו; את משה רבנו לסביבון מרחף, זוהר ויודע-כל בהשראת "טרון"; קרישנה הוא קורא מחשבות; בודהה מומחה בקרב מגע; ואת מוחמד לא מראים, כדי שהמוסלמים לא יחשבו בטעות שמדובר בקריקטורה שבזה להם.

והיתה כמובן גם סאגת ההתכתשות עם הסיינטולוגיה והמפורסם שבמאמיניה, טום קרוז. בפרק "כלוא בארון", שבו מפורטים עיקרי הסיינטולוגיה כלשונם, נכנס קרוז לארון הבגדים של סטן (אחד מגיבורי הסדרה), שלגופו התגלגלה נשמתו של אבי הכת, ל. רון הבארד. קרוז מצרף אליו לארון גם את הסיינטולוגים ג'ון טרבולטה ואר קלי, ברמיזה לנטיות מיניות עמומות.

קרוז, שבדיוק התכונן לצאת עם "משימה בלתי אפשרית 3", הפעיל את כל כובד משקלו הפוליטי כדי למזער את הנזק. הוא הצליח לכופף את תאגיד ויאקום, המחזיק בערוץ קומדי סנטרל המשדר את הסדרה וגם עומד מאחורי אולפני פראמונט שהפיקו את הסרט. לראשונה אי פעם, בוטל שידור חוזר של פרק. בתגובה, פארקר וסטון הודיעו כי הם מאמינים אדוקים בלורד זינו, שעל פי הסיינטולוגיה אחראי לכל הרוע בעולם. בתגובה, התפטר מהסדרה אייזיק הייז, שדובב את הטבח השרמנטי, שף. הוא סיינטולוג.

מכתב אהבה אתאיסטי

גם אם בהיסטוריה המורמונית לא קיימים סיפורים צבעוניים כמו מלחמות החלל שבהן היה מעורב זינו לפני 75 מיליון שנה, הרי שיש בה מספיק חומר גלם קומי - התגלויות, התנזרויות, מיסיונריות ופוליגמיה. פארקר כבר השתלח בזרם המורמוני, כשכתב, ביים ושיחק בקומדיה דלת התקציב "אורגזמו", רגע לפני פרוץ "סאות'פארק". הסרט גולל את סיפורו של מיסיונר מורמוני, שכדי לממן את חתונתו הופך לכוכב פורנו.

בסולט לייק סיטי, בירת המורמונים, לא ציפו שהמחזמר ייכנס למורכבות של "אהבה גדולה", סדרת המופת של HBO שדנה בקרעים, האינטריגות והדילמות המוסריות של חברי הכנסייה. אחרי הכל, המחזמר מספר על שני מיסיונרים שמגיעים לכפר באוגנדה. אלא שהדיווחים מברודוויי הבהירו שזה לא המצב. פארקר וסטון, שכתבו את "ספר המורמונים" ביחד עם בובי לופז, המחזאי של המחזמר "אווניו קיו", כבר הגדירו אותו כ"מכתב אהבה אתאיסטי לדת". הכנסייה המורמונית הבינה שמוטב לה לשתף פעולה, ויצאה בהצהרה מאופקת: "המופע אולי נועד לבדר אנשים ללילה אחד, אבל 'ספר המורמונים' האמיתי ישנה את חייך ויקרב אותך לישו". פארקר וסטון שוקלים להשתמש בהצהרה הזאת במודעות של המחזמר.

"ברור שאנחנו משתעשעים על חשבון הדת. הרי התורה המורמונית פשוט מטופשת ויש בה הרבה מאוד רגעים של קומדיה טובה", אמר סטון ל"ניו יורק מגזין". "האופן שבו מתואר סיפורו המופרך של ג'וזף סמית בכלל מטומטם. אבל אחרי שבחנו את כל העניין, הבנו שבגדול אנחנו אוהבים מורמונים. כל המורמונים שפגשנו היו אנשים מאוד נחמדים, אפילו אלו שהיתה להם סיבה טובה מאוד להתנכר אלינו. הבנו שללעוג להם יהיה קל, צפוי ומשעמם, וזה לא יחזיק שעתיים. חשבנו איך להעלות מחזמר לקהל ניו-יורקי, שיהיה בעד אמונה והאלמנטים ההומוריסטיים בו יהיו טמונים בסמנטיקה המורמונית". זה לא מנע את הכללת הנאמבר "לך להזדיין, אלוהים", אולם המחזמר שומר על חוקי הז'אנר ועוסק בדמויות שמאמינות בטוב לבו של האדם; טוב שדבק גם במחזמר עצמו.

"אנחנו אתאיסטים שלא שונאים את הדת", הוסיף פארקר, "אלא כאלה שמרותקים ממנה ואפילו קצת מעריצים אותה. לא כל מורמוני שיראה את 'ספר המורמונים' יאהב אותו, אבל זו הדרך שלנו לומר 'אנחנו חושבים שדת היא קולית'. מכיוון שזה מחזמר, חייב להיות סוף טוב שגורם לך להרגיש נהדר, לב גדול וסיפור גדול מהחיים. זו הדרך היחידה בעינינו להתמודד עם דת: להתייחס לאנשים שמאמינים בה כמו לאנשים שמנסים לעשות את הדבר הנכון, במקום ללעוג להם כמו ריצ'רד דוקינס, כריסטופר היצ'נס ושאר האתאיסטים שמבזבזים את המוח האדיר שלהם על הוכחה שישו לא קם לתחייה אחרי שלושה ימים. ברור שהוא לא קם אחרי שלושה ימים!"

יום לאחר הצגת הבכורה ביום חמישי שעבר, הביקורות הכתירו את "ספר המורמונים" כהצגה הטובה ביותר בעיר. בזמן שההפקה של "ספיידרמן" מסתרבלת, מפטרת את הבמאית ג'ולי טיימור, מסתבכת עם חברות הביטוח ושולחת שחקנים לחדרי מיון, פארקר וסטון זוכים לקונסנזוס נדיר.

בן ברנטלי, המבקר של "ניו יורק טיימס", קרא ל"ספר המורמונים" "מענג" וטען שאנסמבל השחקנים הוא הטוב ביותר מאז העיבוד של סוזן סטרומן ל"המפיקים". "הוליווד ריפורטר" כתב שהמחזאים "יצרו את אחד ממחזות הזמר המפתיעים והמקוריים בעת האחרונה. יש בו כמות מבורכת של עלבונות, כפירה וחוסר תקינות פוליטית, אולם התכונה הבולטת ביותר שלו היא המתיקות". ב"וושינגטון פוסט" טענו שהמופע הוא "מנה מדויקת ומהנה של קומדיה מוזיקלית חתרנית עשויה ביד אמן, שתוקפת כל מה שקדוש ובה בעת מקרינה גישה רעננה לכתבי הקודש במקום לבוז להם כמו סאטירה תיאטרלית מצויה". ב"ניו יורק מגזין" קבעו ש"'ספר המורמונים' מחזיר את האמון בתיאטרון" וב"יו-אס-איי טודיי" סיכמו, ש"הדבר המפתיע ביותר הוא המתיקות האינהרנטית שלו".

מי שמופתעים מהעמדה הפרו-דתית של שני האתאיסטים, כנראה אינו בקיא בהיסטוריה של פארקר וסטון, שכל ניסיון לנחש מהי האוריינטציה הפוליטית שלהם נידון מראש לכישלון. הם מצהירים שמעולם לא הצביעו לנשיאות, לקונגרס, או לסנאט, משום שאין הבדל בין המחנות. הם תיעבו את ההתנגדות הפופוליסטית לג'ורג' בוש והמלחמה בעיראק, אך הם מקפידים לאגף את השמרנות, המדיניות הכלכלית, הגזענות וההומופוביה של הרפובליקאים. ספק אם יש עוד תוכנית טלוויזיה שמצליחה להתחמק מכל הקלישאות, לא להשתייך לאף מחנה, להיכנס לעובי הקורה של סוגיות מהותיות בתרבות האמריקאית, ולהמשיך להיות כל כך מצחיקה. הם היו הראשונים שהגיבו על ההתנהלות הכושלת סביב הוריקן קתרינה, אך גם לעגו לאל גור ולקמפיין כדור הארץ שלו, כשהציגו אותו כאדם בודד ורעב לתשומת לב, שמזהיר את העולם מסכנה שכלל אינה קיימת: manbearpig - חצי אדם, חצי דוב, חצי חזיר. כן, שלושה חצאים.

"ספר המורמונים", שכבר מסתמן כאירוע הגדול ביותר בברודוויי ב-2011, הוא המחזמר הרביעי של פארקר וסטון אחרי הבי-מובי "Cannibal: The Musical", "סאות'פארק: גדול יותר, ארוך יותר ולא חתוך" ו"טים אמריקה". אחריו, הם יחזרו לעונה ה-15 של "סאות'פארק", שאינה מאבדת מכוחה. פרק הסיום של העונה הקודמת, למשל, נכנס חזיתית בטרנד הבישול הטלוויזיוני בטענה שהוא תולדה של תסכול מיני. "התחלנו עם הסדרה כשהיינו בשנות ה-20 ולא חשבנו בחיים שנמשיך לעשות אותה גם כשנהיה בני 40, אבל עכשיו אנחנו בני 40 ולא נראה לנו שאנחנו עומדים להפסיק בקרוב", הודה סטון. "אני יכול להבטיח שזה לא ימשיך עד אחרי שנהיה בני 50. זה פשוט יהיה עצוב".*



טריי פארקר ומאט סטון


ספר המורמונים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו