בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרצוג נאלץ לאכול הרבה מופלטות במימונה ברחובות

יצחק (בוז'י) הרצוג בא ראשון למימונה בגן המייסדים בעיר, כמי שכפאו שד. המתמודד בעבודה הסתודד עם מישהו מהפדרציה ואמר "היו אי-הבנות". כולם חומקים ממה שאמר על עמיר פרץ, כאילו הם עשו משהו רע

תגובות

גן המייסדים ברחובות מתחיל להתמלא בקהל המימונה המרכזית. פיליפינית סוחבת קשישה מרוקאית על כסא גלגלים. שלט גדול מפרסם את "מדליון המעברה" של "הפדרציה ליהדות מרוקו" באחד מצדי הבמה. "עוד מעט נפתח את האוהל כדי שתוכלו לברך את ראש העיר רחמים מלול", אומר מישהו על הבמה. שמו של ראש העיר, שהשתחרר זה עתה מניתוח, משובץ גם בשירים.

במרכז נמצא אוהל הכבוד, צבעוני, עצום ועמוס אוכל מתוק. הוא ריק למדי כי הגעתי חצי שעה לפני הזמן. כמו כל התקשורת שתגיע עוד מעט, אני אמור להידבק אל בוז'י הרצוג. אחרי שאמר מה שאמר על עמיר פרץ והמרוקאים, הוא עכשיו בא למימונה. יש לי תחושה שבסוף הרצוג לא יבוא. אבל הוא כבר כאן, בא ראשון, לפני הזמן, כמי שכפאו שד.

במקום מערכת בחירות עניינית, מפלגת העבודה נסחפת לכיוון השאלה מה אמר בוז'י הרצוג על המרוקאים והאם שלי יחימוביץ התנהגה כפרינססה מול רם כספי. זו היתה יכולה להיות מערכת בחירות מרתקת מספיק בזכות ההבדלים בין המועמדים, סך הכול אנשים סבירים סוף סוף. אבל הנה אני במימונה עם בוז'י הרצוג, בין מופלטות ומעין דג ענק שנמצא על קמח, פניו אל הפוליטיקאים. אני אמור לנסות להבין אם המרוקאים סלחו לו. כאילו יש כזה דבר שנקרא "המרוקאים".

מישהו מתווכח עם השומר שהוא רוצה מופלטות. "יהיה מספיק לכולם", אומר פונקציונר שלובש בגד עם שנצי זהב. מי שנאלץ לאכול הרבה מופלטות כדי לא להסתבך הוא הרצוג. מנסים לדחוף אותו לכסא מלך מוזהב. "אל תנסו להושיב אותי בכסא, לא רוצה", הוא מעז להגיד, יאמר לזכותו.

אל המאהל הצבעוני נכנס מאיר שטרית בהילוך טווסי. הרצוג נראה המום, שוונץ קופץ באחורי שערו, הוא מניח את משקפיו ואז מסיר אותם מדי חמש דקות. שטרית אלגנטי בהרבה, עם עניבה יפה ונראה מבסוט ורגוע. אני שומע את הרצוג מסתודד עם מישהו מהפדרציה ואומר "היו אי-הבנות" והשני מהנהן. אבל לא נראה לי שזה מזיז למישהו. כל האנשים מהפדרציה, חומקים מהעניין, כאילו הם עצמם עשו משהו רע.

"בוז'י הוא אורח הכבוד, דוגמה לאינטגרציה", אומר לי מישהו, "אמא שלו מצריה". אינטגרציה די קלה היתה להרצוג אני מניח, שאביו היה נשיא וסבו רב ראשי. אשה מנסה לחלק תרבושים לכולם, אבל הרצוג מסרב.

מגיע רובי ריבלין ומניד אלי בראשו למרות שלא נפגשנו מעולם. הוא נראה שמח מכולם חבוש תרבוש אדום, הוא מדבר על מוטו המימונה השנה "ואהבתם את הגר" ואומר דברים יפים על היחס לעובדים זרים, אבל הפונפון של התרבוש נכנס לו לעין. אני שואל אותו למה לא מנהיגים את התרבוש כחובה בכנסת, והוא לא תומך, ואומר "רק פעולות מגוחכות התקשורת אוהבת".

שטרית ממשיך, אבל הרצוג נשאר. באיחור רב, מגיע ראש העיר, ויושב בכסא הזהב לקול מחיאות הכפיים של היושבים שמודאגים ממצבו הבריאותי. האירוע הרשמי יכול להתחיל. אורח הכבוד הרצוג עולה, נואם. כמעט איש לא מוחא כפיים. אחרי זה גם ראש העיר מדבר וכמעט אף אחד (מחוץ למקורבי העירייה) לא מוחא כפיים.

אני מנסה לברר מה קרה. מסתבר שאנשים בחוץ עצובים כי הם לא קיבלו מופלטה. המופלטות התרכזו במאהל הפוליטיקאים. אנשים אומרים זה לזה "תרבחו ותסעדו" אבל מהי מימונה בלי בצק דבשי. המקסימום שיש זה סוכר שיער סבתא לבן מחוץ למתחם שמכרו שני גברים בחמישה שקלים. אני מנסה להגניב משלוח לנצורים בחוץ, מוצא רק עוגת סוכר בצבע תכלת. אבל אני לא מוצא את האנשים שביקשו. אז אני אוכל בעצמי וזה טעים מאוד.



הרצוג במימונה, אתמול. למרות ששידלו אותו, הוא סירב לשבת על כסא המלך המוזהב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו