בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי, עונה לטענות נגדו

בעוד העובדים הסוציאליים מנסים להבין אם השיגו משהו בשביתה, יו"ר האיגוד שלהם נהנה משכר של כ-25 אלף שקל

תגובות

שביתת העובדים הסוציאליים שפרצה בתחילת מארס ברעש גדול, הסתיימה אצל רבים מהם בתחושת כישלון. הדרישה לשינוי יסודי של טבלאות השכר, כך ששכר הבסיס לא יהיה מתחת למשכורת המינימום, לא התקבלה. במקום זאת הוסכם על העלאה של 7.25 אחוזים לשכר, כמו שאר העובדים במגזר הציבורי, ותוספת של 1,000 שקל שתינתן באופן הדרגתי בשלוש השנים הקרובות.

השביתה חשפה קרע עמוק בין חלק ניכר מהעובדים, לבין האיגוד המייצג אותם. רבים מהם חשים ששלושת השבועות של השביתה ירדו לטמיון, והם תולים את האשם בראש איגוד העובדים הסוציאליים בחמש שנים וחצי האחרונות, איציק פרי. בדף הפייסבוק "מאבק העובדים הסוציאליים - האיגוד לא יסתום לנו את הפה", רבים מביעים את מרמורם על הסכום הפעוט שייכנס לחשבונם, גם לאחר המאבק. נראה שיו"ר האיגוד יכול להביע אמפתיה לאותם עובדים, אך לא הזדהות של ממש: הוא משתכר הרבה יותר טוב מרובם המכריע.

פרי מקבל כיום פנסיה חודשית מעיריית חיפה, שבה עבד עשרות שנים כמרכז חוק הנוער. בנוסף, הוא מקבל משכורת חודשית מההסתדרות החדשה, על תפקידו כיו"ר האיגוד. למוסף "הארץ" נודע ששכרו של פרי בארבע השנים האחרונות, משני המקורות, עומד על כ-25 אלף שקל ברוטו בחודש, בממוצע. הנתון הזה עשוי להיות בעל משמעות בדיון הציבורי, אך הוא נעדר ממנו לחלוטין בכל תקופת המאבק.

בראיון שנתן למקומון "זמן קריות" בתחילת השביתה, נזכר פרי בשנות ה-70 שבהן היה ממקימי האיגוד: "היינו צעירים ורעבים", אמר, "ולמרות שאני כבר לא צעיר, אני עדיין רעב, בעיקר בשביל אחרים. אפילו שההכנסה שלי בסדר, נשארתי רעב למען הצעירים". אין ספק שעובד ותיק ראוי למשכורת מכובדת, וכמובן שיש לתגמל את אלו הנושאים בנטל ייצוג העובדים, אולם רעב הוא כנראה עניין יחסי.

על פי נתוני הממונה על השכר באוצר, שכרם הממוצע של עובדים סוציאליים שהם עובדי מדינה עמד לפני השביתה על 10,800 שקל, כאשר עובד מתחיל הסתפק ב-6,400 שקל. אולם חלק גדול מהעובדים מועסקים בעמותות. בהסכם נקבע כי שכרם המינימלי יהיה 7,100 שקל. לדברי ענבל חרמוני מתנועת "עתידנו", המתנגדת להסכם, השכר הממוצע של מי שאינו עובד מדינה ואינו בדרגת ניהול, הוא נמוך יותר, ונע בין 4,500 ל-6,500 שקל ברוטו לחודש. חרמוני, אגב, לא ידעה לומר מה משכורתו של פרי, ואמרה כי ראוי שהנתון יהיה שקוף.

לשמע הקריאות להדחתו, אומר פרי למוסף "הארץ" כי אין לו כל כוונה להתפטר. לדעתו, הדיון במשכורתו הוא חלק מ"רצח אופי" שהוא עובר בשבועות האחרונים. "אחרי 40 שנה של עבודה סוציאלית אין לאדם אלא את שמו הטוב. כל חיי אני חי בצניעות, אבל בשלושת השבועות האחרונים אני חי במצב של רצח אופי", הוא אומר. "אני ניגש לראי ושואל את עצמי אם עשיתי הכל מתוך רצון לשפר את שכרם של העובדים הסוציאליים, ואני אומר לעצמי שבמה שמתרחש עכשיו במגרש הציבורי, ההסכם באופן יחסי טוב מאוד".



איציק פרי. רצח אופי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו