בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מוסדות שעברו מן העולם | גוד ביי, גוטנברג

הספר המודפס

תגובות

מאה ושמונים הקוראים שקנו את עותקי כתבי הקודש שהוציא יוהאן גוטנברג לאור בבית הדפוס שלו במיינץ שבגרמניה, לא יכלו לדעת שהם עומדים בפני מהפכה היסטורית ותרבותית. עבר זמן רב עד שאפשר היה להבין שההמצאה של גוטנברג שינתה את פני העולם (בעיקר העולם המערבי) בדרכים רבות ולא תמיד צפויות: מעבר מן הלטינית לשפות אירופיות מקומיות, יצירה של צורות ספרותיות חדשות, עלייה באוריינות ואפילו תנועת הרפורמציה.

יותר מ-550 שנה אחרי גוטנברג, עתידו של הספר המודפס כלל אינו בטוח. טכנולוגיות אלקטרוניות, מהפכניות לא פחות מן הדפוס בשעתו, משנות בהדרגה את התפישה של טקסטים ושל הצורה שבה אנו קוראים אותם. קשה לחזות לא רק את עתידו של הספר, אלא גם את עתידם של מוסדות תרבותיים כמו הוצאות לאור, חנויות ספרים וספריות והאופנים שבהם אנו מפיצים וקולטים ידע, רעיונות וסיפורים.

סימני השינוי הרבים מעוררים מצד אחד התלהבות וחזונות אוטופיים על אפשרויות חדשות של הפצת ידע זמין ונגיש לכל דורש, ומצד שני, נבואות חורבן על הספר הנעלם מן העולם והתוצאות הרות האסון של התהליך. גם במאה ה-15, כשמהפכת הדפוס היתה בהתהוותה, רבים באליטות התרבותיות טענו נגד הסכנות הטמונות בעובדה שהמדפיסים מציפים את העולם בחוברות ובספרים, והתריעו מפני חילול הקודש, חתרנות, הפצת בורות ואובדן האיכות של כתבי היד.

השינויים ניכרים היטב בתחילת המאה ה-21. בסביבות שנת 2000 החלו לעלות לרשת ספרים וספריות היסטוריות שלמות במסגרת פרויקטים של דיגיטציה שנעשו בארצות שונות ובשפות שונות: מ"פרויקט גוטנברג" החלוצי, המכיל כיום כ-100 אלף כותרים הזמינים לכל בחינם, ועד "פרויקט בן יהודה" העברי וספריית היידיש הדיגיטלית על שם סטיבן שפילברג, המכילה יותר מ-12 אלף כותרים שעשויים היו להיעלם מן העולם ללא הפרויקט הזה.

ב-2004 החלה חברת גוגל, בשיתוף עם ספריות המחקר החשובות בארצות הברית ובאירופה, לסרוק ספרים וכתבי עת שלמים בשפות רבות (לאחרונה גם בעברית) ולהעלות אותם לאינטרנט - באופן חלקי או בשלמותם במקרה של ספרים שאין עליהם זכויות יוצרים - תוך כדי התקנת אפשרויות חיפוש, קריאה ואינדקסים זמינים לכל גולש ב-Google Books.

הפרויקט של "גוגל ספרים" שואף להפוך לקורפוס המקוון הגדול ביותר בעולם, וכבר עכשיו הוא הספרייה הדיגיטלית הגדולה ביותר (באוקטובר 2010 דיווחה גוגל על 15 מיליון ספרים). במסגרת הפרויקט הזה, ספר נהפך במהירות רבה ליישות דיגיטלית באינטרנט.

אלא שעתיד הפרויקט עדיין לוט בערפל בגלל עניינים לא פתורים של זכויות יוצרים. ב-23 במאריס 2011 קבע השופט הפדרלי דניס צ'ין בארצות הברית, כי ההסדר העסקי של גוגל עם נציגי איגודי הסופרים מבוטל. אנשים חשובים בתחום כמו רוברט דרנטון, ההיסטוריון ומנהל הספרייה של אוניברסיטת הרווארד, טוענים שאסור שספרייה דיגיטלית ענקית כמו "גוגל ספרים" תהיה בידיים של חברה פרטית שעשויה להפוך למונופול עסקי, אלא היא צריכה להיות בידי גוף ציבורי, לאומי או בינלאומי. אבל גם מי שטוען כך לא יכול כנראה להצביע על מישהו, חוץ מחברת ענק כמו גוגל, המסוגל לבצע פרויקט כזה מבחינה טכנית וכלכלית.

המהפכה האלקטרונית לא עוצרת בדיגיטציה של ספרים וספריות קיימים. הספר המודפס, בצורתו המוכרת זה מאות שנים, הולך ומשתנה בקצב מהיר. בשלוש השנים האחרונות הופיעו מכשירי קריאה אלקטרוניים כמו "קינדל" של אמזון ומתחריו הרבים. הטכנולוגיה הדרושה להפקת ספרים אלקטרוניים היתה קיימת כבר זמן רב, אך רק המכשירים שפותחו במה שמכונה "דיו אלקטרונית" נוחים כל כך שרבים מעדיפים לקרוא בהם ולא בספרים המודפסים, למרות החיבה (ואולי הנוסטלגיה) לספר המודפס על נייר.

יש יתרונות עצומים באפשרות לקנות ולהוריד ספרים בתוך שניות מכל מקום ובאפשרות לקחת לכל מקום ספרייה שלמה במכשיר קל, דק ונוח לשימוש. לכן, אולי לא מפתיע שב-28 בינואר 2011 הודיעה חברת אמזון שמכרה בפעם הראשונה בארצות הברית יותר ספרים אלקטרוניים מאשר ספרים מודפסים. במקביל הודיעו הוצאות לאור של ספרי לימוד ועיון, כמו ההוצאה של אוניברסיטת מישיגן, שיחדלו להציע למכירה ספרים מודפסים. מי שבכל זאת יתעקש לקנות ספר מודפס, יוכל לעשות זאת בהזמנה אישית מיוחדת.

בישראל השינויים אטיים יותר ופחות דרמטיים. הספרים המודפסים הם עדיין הגורם הדומיננטי. במאי 2010 הושק הקורא האלקטרוני העברי הראשון של ניופאן, "ידיעות טכנולוגיות" וסטימצקי ספרים, תחת השם "עברית" ((E-vrit. יש גם מיזמים כמו חנות הספרים המקוונת "מנדלי מוכר ספרים ברשת", שמפיצה ספרים אלקטרוניים בפורמט שאמור לעבוד על מכשירים שונים: מקוראים אלקטרוניים ועד מחשבי לוח (טאבלט) ואפילו טלפונים סלולריים. יש בישראל כמה הוצאות ספרים קטנות כמו "הוצאת כתב", שמאפשרות ליוצרים להפיק ולפרסם ספר אלקטרוני חינם במקביל למכירת ספר מודפס.

עד כה, הוצאות הספרים המרכזיות והרשתות של חנויות הספרים בישראל עסוקות בעיקר במאבקים ביניהן על מכירה של ספרים מודפסים. גם הוצאות הספרים הגדולות בארצות הברית ובעולם עומדות בפני מצב מוזר: הן עוקבות בדריכות אחרי המהפכה האלקטרונית המתרחשת לנגד עיניהן, אך לרוב אינן מובילות אותה אלא מנסות ללמוד ולהתאים את עצמן לשינויים, בתקווה שלא יישארו מאחור. ברוב המקרים, הוצאות הספרים ממשיכות לעשות בדיוק מה שהן יודעות לעשות.

במקביל, גופים וחברות שונות וכן סופרים וכותבים עצמאיים, שעובדים בלי תמיכה של הוצאת ספרים, מנסים לנצל את הטכנולוגיות החדשות כדי ליצור ישויות טקסטואליות חדשות, שונות לעתים באופן דרמטי מן הספר. יש ספרים אלקטרוניים אינטראקטיביים המאפשרים לקוראים לשנות את מהלך העלילה; יש כאלה המעודדים את הקוראים ללחוץ על קישוריות ושולחים אותם למסעות צדדיים החורגים מדרך המלך של העלילה הליניארית הכתובה. טקסטים כאלו מטשטשים את הגבולות המוכרים בין קוראים וכותבים.

יש גם דוגמאות ל"ספרים" המשלבים טקסט דיגיטלי וחומרים ויזואליים, וידיאו וצליל. אחת החברות המרכזיות העוסקות בכך נקראת vook (שילוב של book ו-video), והיא "משלבת טקסט כתוב היטב עם וידיאו באיכות גבוהה והכוח הטמון באינטרנט כדי ליצור סיפור אחד שלם".

הקטלוג של החברה כולל לא רק תכנים של "ספרי" לימוד, מדע ועסקים, ו"ספרי" ילדים רבים, אלא גם רומנים וקבצים של סיפורים קצרים. על פניו, הקטלוג של vook ושל חברות דומות ומתחרות נראה דומה מאוד לקטלוגים של הוצאות הספרים, אך ספק אם אפשר לקרוא לישויות החדשות הללו בשם "ספר".

אלה הן התחלות חדשות ובשלב זה גם צנועות למדי, וקשה מאוד לנבא אם יצליחו או ייכשלו. אפשר לקבוע כמעט בוודאות שלא נפסיק לקרוא בעתיד. ברור גם שהדיגיטציה היא זו שתציל מכליה את הספרים ואוצרות הידע והתרבות המודפסים שנוצרו ב-550 השנים של "עידן גוטנברג", ותהפוך אותם לנגישים וזמינים.



יוהאן גוטנברג והדפוס הראשון. חילול הקודש והפצת בורות


ספר אלקטרוני. מסעות צדדיים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו