בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהנדס בכל נפשו

משה הלוי, מנהל תע"ש ירושלים, 1926-2011

תגובות

למשה הלוי, מוני בפי כל מכריו, ייחוס מכובד: סבא רבא מצד אביו היה נפתלי הרץ הלוי, הרנ"ה, שעלה ארצה ב-1884 והיה הרב של יפו והמושבות, שאשכנזים וספרדים ראו בו את מורם הרוחני, ואפילו ערביי יפו כיבדוהו והעדיפו להישפט בפניו. סבו היה הרב יוסף הלוי, רב היקב בראשון לציון במשך שישה עשורים, עד קום המדינה. אשתו של הרב יוסף הלוי היתה ברכה ציפורה לבית זאקס, שאבי סבה, ר' משה זאקס, מתלמידי החת"ם סופר, היה ממקימי "בתי מחסה" שבעיר העתיקה בירושלים.

מוני, שנולד בתל אביב, היה מילדי "גן חסקינה", שנחשב לגן מספר אחת של תל אביב הקטנה, עיר שבה, כדברי יהושע (ג'וש) פלמון, "הרב קוק רקד עם החלוצים" (אצל מרדכי נאור, "תל אביב בראשיתה"). הוא התייתם מאביו בגיל תשע, למד ב"תחכמוני" וב"מונטיפיורי", ואחרי שירות לאומי של כמה חודשים בקבוצת אברהם שליד כפר פינס, התחיל את לימודיו בטכניון, תוך כדי פעילותו בהגנה.

בנובמבר 1947 הוא סיים לימודי הנדסת חשמל ומכונות, בדיוק "כשהחל קונצרט היריות בחיפה", כדבריו. בדצמבר הוא גויס להדריך יחידות חי"ש (חילות שדה), ובמארס 1948 הוא החל קריירה של יותר מארבעה עשורים, שכולה תרומה לחימושו של צה"ל. בראשית דרכו עבד בפיקוח על בניית משוריינים, שליוו שיירות לירושלים הנצורה והיו לראשית השריון של צה"ל. בשלהי מלחמת הקוממיות הוא שירת ביחידת התכנון לתע"ש ולתעשיות האזרחיות במשרד הביטחון (מתמ"י).

באותה עת התחתן מוני עם רות לבית אלישקובסקי, שגם לה ייחוס מכובד: סבא רבא שלה היה הרב חיים ברלין, בנו הבכור של הנצי"ב מוולוז'ין. משום שרות עברה את המצור בירושלים, בבית הספר לאחיות של הדסה, לא עלה בדעתה לעזוב את העיר, ומוני עבר למפעל תע"ש בירושלים, שם נולדו הילדים יעקב (יקי) ועדנה. לפני מספר שנים נפטר יקי מדום לב, בעת שרכב על אופניו. מותו בלא עת של האיש ששירת בסיירת מטכ"ל ובמוסד היכה רבים בתדהמה. אלוף יעקב עמידרור, ראש המטה לביטחון לאומי, שהיה מפקדו, אומר כי "צניעותו ומסירותו הטוטלית לתפקידו הרגיש העידו על 'החינוך של פעם' שקיבל בבית".

באוקטובר 1949 הגיע מוני לתע"ש ירושלים כמהנדס מתחיל. אשר אוד, ניצול שואה (ומכאן שמו אוד), שהגיע למפעל כבחור בודד, אומץ בחום על ידו ועל ידי מנהל המפעל, יחיאל בן זאב, כבן משפחה. לדברי אוד, מוני היה "מהנדס בחסד עליון", אשר בכל נושא התעמק עד אחרון הפרטים. הוא התמחה בציוד נתיק למטוסים, כל מה שיכולים מטוסי חיל האוויר לשאת מתחת לכנפיהם, פצצות, רקטות ומכלי דלק. סא"ל (בדימוס) אשר פלג (פוגל), ראש ענף חימוש בחיל האוויר במחצית הראשונה של שנות ה-60, מספר כי מפעל תע"ש ירושלים, בהובלתו של מוני, אז כבר המהנדס הראשי, שיפר בעבור חיל האוויר את ציוד הנשיאה של המטוסים הצרפתיים ששירתו אז בחיל - אורגן, מיסטר, סופר מיסטר, ווטור ומיראז'. כאשר הטיל דה גול את האמברגו, בעקבות מלחמת ששת הימים, מספר פלג, "כבר ידענו לעשות את הדברים לבד". ב-1965 זכה מוני על הישגיו אלה בפרס ביטחון ישראל.

ב-1970 התמנה מוני למנהל המפעל, תפקיד אותו מילא עשר שנים. אוד מספר, כי מוני בילה במפעל ימים כלילות, וכשירד שלג היה מטאטא במו ידיו את שבילי המפעל. "למרות שהיה ג'ינג'י, היה נעים הליכות", מוסיף יוסף דרומי, לשעבר משנה למנכ"ל תע"ש. במלחמת יום הכיפורים עבד המפעל 24 שעות ביממה, וטיפל, בין השאר, בציוד האמריקאי שהגיע בשלהי המלחמה. גיליון הקרב של חיל האוויר פירסם כתבה על המפעל בירושלים, שבו, במשרדו של המנהל הלוי, מתנוססת הסיסמה: "את הבלתי אפשרי עושים; הנסים יצריכו עוד זמן מה".

ישראל עמיר, מראשוני תע"ש, כתב בספרו "בדרך לא סלולה": "כאשר נשאלתי פעם על ידי אחד החברים איך הצלחתי תוך תקופה כה קצרה להעלות את התע"ש לרמה כה גבוהה, עניתי בצחוק - 'רק בגלל שלא הייתי מהנדס מדופלם'. לכאורה אמרתי זאת בצחוק, אבל היה בזה הרבה מהאמת. דווקא עובדה זו גרמה לכך שלא היה זה למעלה מכבודי לבקש בכל שטח ושטח, עצתם של אחרים, מהמומחים הטובים ביותר שרק היו בארץ". מוני, לעומת זאת, היה מהנדס מדופלם ועוד איך. דן כץ, לשעבר המהנדס הראשי של המפעל בירושלים, אומר כי "מוני, שניחן ביושר מקצועי נדיר, צעד, לכאורה, צעד אחורה, כשביקש לעזוב את הניהול לטובת התחום המקצועי הטהור". הוא יצא לשמש כראש משלחת תע"ש בארצות הברית ובקנדה, ומשחזר ב-1983, שימש כמדען הראשי של תע"ש עד שפרש ב-1991.



משה הלוי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו