בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האנשים שלהם בגואנטנמו

בין מאות החשודים בטרור הכלואים במחנה האמריקאי על אדמת קובה יש כמה פלסטינים. תיקי ויקיליקס מתארים כיצד התגלגלו, לפי המודיעין האמריקאי, מהגדה המערבית ומעזה לשורות אל-קאעדה וכיצד תיכננו לבצע פיגועים בארצות הברית ובישראל

תגובות

הוא נולד ב-1 בדצמבר 1979 בכפר בורקה, בגדה המערבית, שם למד בבית ספר יסודי. לאחר שסיים את בית הספר חזר לכפרו ועבד עם אביו ואחיו בעסק המשפחתי. כמה מבני משפחתו, שהיו ידועים כתומכי החמאס, נעצרו בהזדמנויות שונות על ידי שירות הביטחון הכללי (השב"כ). ייתכן שפרט זה בקורות חייו של מוחמד טהא מטאן מרמז לעיסוקו בבגרותו - מומחה חבלה של אל-קאעדה.

סיפור חייו מתועד בלשון ביורוקרטית, גדושת ראשי תיבות צבאיים, בתיק סודי מספר 20330416 של משרד ההגנה האמריקאי - הפנטגון. במרכז הדף הראשון בתיק, המחזיק עשרה עמודים, מתנוססת תמונתו של טהא מטאן - ראשו מגולח, זקנו עבות ועיניו הנוקבות מישירות מבט למצלמה. בראש העמוד, בצד שמאל, מופיע סמל הפיקוד הדרומי של צבא ארצות הברית. בצד ימין מופיעים ראשי התיבות "JTF-GTNO" - שפירושם "כוח משימה משותף, גואנטנמו, קובה". על התיק, הנושא את התאריך 16 באפריל 2008, חתום האדמירל מרק בזבי. הוא נשלח כמזכר למפקד הפיקוד הדרומי במיאמי, פלורידה.

תיקו של מוחמד טהא מטאן הוא אחד מ-759 תיקים של חשודים מוסלמים, רבים מהם ערבים, שמיוחסת להם השתייכות לאל-קאעדה. התיקים, כולם מסווגים "סודי", הגיעו לאתר ההדלפות ויקיליקס וממנו הועברו לאחרונה לכמה עיתונים מובילים בעולם. כלי תקשורת ספורים, בהם ה"ניו יורק טיימס", ה"גרדיאן" ו"הארץ", השיגו את המסמכים ממקור עצמאי בלי שנזקקו לעזרתו של מייסד ויקיליקס, ג'וליאן אסאנג', המוחזק במעצר בית בבריטניה.

מאז פלש צבא ארה"ב לאפגניסטאן, באוקטובר 2001, לאחר פיגועי 11 בספטמבר, נעצרו שם, בפקיסטאן ובמדינות אחרות, 759 חשודים. חלקם טרוריסטים "כבדים", שהיו מעורבים בפעולות נגד יעדים אמריקאיים ומערביים ברחבי העולם. אחרים תיכננו לבצע פעולות דומות, אך לא הספיקו. הם נעצרו, הוחזקו בבתי כלא חשאיים בכמה מדינות באירופה ובמזרח התיכון - המוכרים בכינוי "חורים שחורים" - נחקרו ואחר כך הוטסו למחנה המעצר בבסיס הצי האמריקאי בגואנטנמו בקובה. בגואנטנמו נגבו מהם, תחת עינויים, איומים ולחצים, הודאות נוספות. החקירות הקשות פגעו בבריאותם, גופנית ונפשית. מאז הקמת מתקן המעצר בגואנטנמו שוחררו חלק מהעצירים והוחזרו למדינות המוצא שלהם. 172 מהם עדיין מוחזקים שם והממשל, בראשות הנשיא ברק אובמה, מתקשה להחליט מה לעשות בהם.

מוסלמי נודד

התיקים מגוללים סיפורים חובקי עולם ושופעי מזימות שתכליתן פגיעה בחפים מפשע. המסמכים מבוססים על הודאות שמסרו העצורים לחוקריהם האמריקאים, אבל גם על מידע שהגיע ממקורות אחרים ועל הלשנות של חבריהם לתא המחתרתי. חלקם שיתפו פעולה, אחרים התמרדו נגד שוביהם. בין מאות העצירים יש כמה פלסטינים, שנולדו בגדה המערבית ובעזה או במדינות ערב - שם מתגוררים הוריהם. "הארץ" בחר להתמקד בסיפוריהם של מוחמד טהא מטאן ושני פלסטינים אחרים. באמצעותם אפשר לשרטט את דיוקנו של צעיר פלסטיני, שהפך לפעיל טרור באל-קאעדה לאחר שעבר תהליך הקצנה, שבסופו ראה את החמאס כתנועה מתונה מדי.

על פי הגרסה שמסר לחוקריו, בינואר 1998 עזב מוחמד טהא מטאן את העסק המשפחתי, נסע לעמאן, הצטרף שם לסניף הירדני של ג'מעאת טבליחי - אגודה איסלאמית בינלאומית - והמתין לקבלת אשרה לסעודיה. כשקיבל את האשרה נסע לעיר מדינה ולמד באוניברסיטה האיסלאמית שם. פרק הלימודים היה קצר - פחות משבועיים. ב-1999 חידש את נדודיו. הפעם נסע לפקיסטאן, בשאיפה להתמיד בלימודי הדת בחסות ג'מעאת טבליחי. הערת שוליים במסמך מלמדת שג'מעאת טבליחי היא יעד של המודיעין האמריקאי, כי קיצונים מוסלמים משתמשים בה כסיפור כיסוי למסעותיהם. לימודיו של טהא מטאן היו הפעם ממושכים יותר, אבל גם הם נקטעו באיבם. לאחר ארבעה חודשים הוא חלה, "בעיות בבטן" כלשון המסמך, ושב למשפחתו ברמאללה. הוא נשאר בגדה המערבית כשנתיים.

באוקטובר 2001, עם תחילת המלחמה באפגניסטאן, נסע שוב, הפעם לעמאן. לאחר שהשיג אשרה לפקיסטאן טס לקראצ'י, לכאורה כדי להמשיך בלימודי הקודש. בפברואר 2002 פגש טהא מטאן גבר פקיסטאני, שהזמין אותו לביתו בעיר פייסלאבאד, במחוז פנג'אב. כעבור כמה ימים עבר לבית הארחה המכונה במסמך בית עיסא, כשם בעליו. בבית ההארחה פגש הפלסטיני סטודנטים מתימן.

זוהי גרסתו של מוחמד טהא מטאן, אבל לטענת המודיעין האמריקאי, בית עיסא שימש מקום מפגש לפעילי אל-קאעדה, שגרו בו בכיסוי של סטודנטים לתורת האיסלאם. טהא מטאן נעצר שם בפשיטה של משטרת פקיסטאן ושירותי הביטחון שלה. אתו נעצרו 15 צעירים בני לאומים שונים, שנחשדו בהיותם פעילי אל-קאעדה. המעצר לווה בחילופי אש, ואחד הצעירים נהרג. לאחר המעצר הוחזק טהא מטאן בבתי כלא בפקיסטאן. כעבור שלושה חודשים הועבר לידי המודיעין האמריקאי והוטס לגואנטנמו.

"העציר אינו משתף פעולה", נכתב בתיקו, "הוא וכחן ומתגרה". החוקרים העריכו שהוא "מסתיר מידע ומשתמש בסיפור הכיסוי המשותף לרבים מאנשי אל-קאעדה" (לימודי דת ונסיעה מטעם גמ'עאת טבליחי), כדי להסתיר את מעשיו האמיתיים בפקיסטאן ובאפגניסטאן. ההיקף האמיתי של פעולותיו טרם נחשף. אף שלא הודה בכך, הוא נסע לאפגניסטאן. עצירים אחרים אמרו שפגשו אותו במחנה האימונים אל-פארוק באפגניסטאן.

"העציר", נכתב עוד במסמך, "זוהה כמי שיצא לאפגניסטאן כחבר בחמאס, כדי לעבור סדרת אימונים ולתמוך בטאליבן". המסמך קובע כי מבחינה משפטית מעמדו של טהא מטאן הוא "לוחם אויב". המקבילה הישראלית היא "לוחם בלתי חוקי".

ספק פלסטיני

טהא מטאן, שמוחזק עדיין בגואנטנמו, נעצר עם חברים לתא "בריגדת השאהידים" של אל-קאעדה, שבראשו עמד אדם המכונה בשם הקוד 10016-GZ. התא ומפקדו תיכננו לבצע פיגועים נגד כוחות הקואליציה וארצות הברית באפגניסטאן, באמצעות הנחת מטעני נפץ המופעלים על ידי טלפונים סלולריים.

10016-GZ וכמה מאנשיו היו קשורים גם לארגון הטרור הפקיסטאני לשקר א-טייב, שהוקם למעשה בידי המודיעין הפקיסטאני כדי לבצע פיגועים נגד הודו בחבל קשמיר. לאחר 11 בספטמבר הוצא הארגון אל מחוץ לחוק, בלחץ אמריקאי. ממשלת פקיסטאן הכריזה עליו ארגון טרור, ואנשיו החלו לפעול נגדה.

התיק מגולל גם את סיפורו של פלסטיני שהגיע למעמד בכיר יותר באל-קעאדה - מאהר רפעאת אל-קוואהירי, שנולד בעזה ב-18 בפברואר 1965. אל-קוואהירי הרבה לשוטט במזרח התיכון. הוא גר תקופה מסוימת בדרום לבנון, שם התחתן. מאוחר יותר הסתנן לירדן וממנה עבר לעיראק ולאיראן. מאיראן חדר לאפגניסטאן בספטמבר 2001. לפי תיקו האישי, הוא היה אחראי ללוגיסטיקה ולאספקה ללוחמים. ברשותו היה "מכשיר קשר, עובדה המעידה על מידת חשיבותו במדרג של אל-קאעדה".

מחברי המסמך מעריכים כי "העציר היה במחיצת אוסאמה בן לאדן ביותר מהזדמנות אחת". המסמך מגלה שהוא היה אחראי לאספקה באחת המערות בהרי טורה בורה, שממנה ניהל בן לאדן את קרב המאסף שלו בשלהי המלחמה באפגניסטאן, עד שנמלט, לאחר שהונה את הכוחות המיוחדים של בריטניה וארה"ב. אבל מחברי המסמך עצמם מטילים ספק בזהותו הפלסטינית של אל-קוואהירי. הם מציינים כי עציר אחר, המכונה YM252, "טען שהוא מצרי המתחזה לפלסטיני ועל כך מלמד כינויו באפגניסטאן - אל-מסרי (המצרי)".

במה שאפשר לכנות "המדור הפלסטיני" של מסמכי גואנטנמו נזכרים כמה עצורים שנולדו להורים שהיגרו מעזה או מהגדה. הדמות המרתקת ביותר - ובשל הרטייה המכסה את עינו גם הציורית ביותר - היא זו שהחוקרים האמריקאים מכנים "אבו זביידה". לכינוי הזה הם מצרפים שלל כינויים מחתרתיים, כמו "שמעון הפלסטיני". הוא נולד ב-1971 בריאד, בירת סעודיה, למשפחה ממוצא פלסטיני.

"העציר הוא חבר בכיר באל-קאעדה ויש לו קשרים ישירים עם שורה של טרוריסטים בכירים ובהם אוסאמה בן לאדן. ברשותו מידע רב על כוח אדם ועל מבצעים של אל-קאעדה ועל פי הודאתו שלו הוא נחשב מתכנן מבצעים, איש כספים ואיש קשר של טרוריסטים בינלאומיים", נכתב בתיקו האישי. אחד העצירים סיפר לחוקרי המודיעין כי אבו זביידה היה חבר ב"מועצת השורה" (המועצה העליונה) של הארגון והיה אחראי לאספקת מסמכים ותעודות מזויפים לפעילי הארגון. ואכן, כשנלכד נתפסו בכליו 15 דרכונים מזויפים. עצירים אחרים סיפרו כי בהוראתו זויפו מאות דרכונים, כרטיסי אשראי ותעודות רפואיות, שסופקו לטרוריסטים של הארגון.

לפי הודאתו אבו זביידה יצא מסעודיה, שבה התגורר, לאפגניסטאן, "בהשראת המאבק הפלסטיני". לדבריו, עד שיצא לאפגניסטאן היה "מוסלמי רע". שאיפתו להפוך ללוחם מוסלמי לא נשאה חן בעיני משפחתו, ששלחה את אחיו הרופא, שהיה אז בפקיסטאן, לשכנע אותו לחזור בו. מאמצי השכנוע לא הועילו. "שמתי לב שמכל הקבוצות שלחמו באפגניסטאן נגד הסובייטים, רק אל-קאעדה נותרה להמשיך במאבק הג'יהאד", סיפר לחוקריו. "לכן החלטתי להקדיש חיי לג'יהאד".

לפי המסמך, "העציר הגיש את כל הניירת הדרושה כדי להצטרף לאל-קאעדה ונשבע אמונים לאוסאמה בן לאדן". ובכל זאת נדחתה בקשתו. הוא עבר אימונים צבאיים באפגניסטאן ב-1990, בשלהי המאבק נגד הכיבוש הסובייטי. אחר כך נשלח לחזית, נפגע בראשו מרסיס ואיבד אחת מעיניו. לאחר שהחלים ביקש ממפקדו להחזירו לסדרת אימונים נוספת ובקשתו אושרה. "אך הפעם לא נשבע אמונים לבן לאדן ולכן לא היה חבר באל-קאעדה". הוא סירב להישבע את שבועת האמונים עד שתסכים אל-קאעדה לבצע התקפה בתוך ישראל, או שתנסה לשחרר את עומר עבד אל-רחמן - השייח המצרי העיוור, שנכלא בארצות הברית לאחר שהורשע במעורבות בניסיון הראשון לפוצץ את מגדלי התאומים ב-1993. רעיון אחר שלו היה לפוצץ תחנת כוח בארצות הברית.

לפי תיקו האישי של אבו זביידה, הוא נפגש אישית עם בן לאדן בדירת מסתור בעיר ג'לאלבאד בקיץ 2000. "העציר לא הצליח לשכנע את אוסאמה בן לאדן לפתוח מחדש את מחנה האימונים חאלדן", שבו שימש קודם לכן מדריך. משום כך היה לו "זמן רב יותר להתמקד בתכנון התקפות בארצות הברית, כולל שחרור השייח עומר עבד אל-רחמן והתקפות נגד ישראל".

"במארס 2001 הוא נפגש שוב עם בן לאדן ועם מוחמד עטאף (אבו חאפז אל-מסרי, שנחשב המפקד הצבאי של אל-קאעדה ונהרג בהפצצה אמריקאית באפגניסטאן - י"מ), כדי לבצע התקפה על ישראל". לפי המסמך, לשם כך גייס אבו זביידה 100 אלף דולר.

המלחמה באפגניסטאן קטעה את תוכניותיו. הוא נמלט לפקיסטאן ונעצר, לא לפני שנפצע משלושה כדורים של אנשי שירותי הביטחון הפקיסטאניים בפייסלאבאד. לפני שנעצר הספיק לתכנן מגה-פיגוע בשיקגו ושוחח בטלפון עם עבדאללה אל-מוג'אהיר, פעיל טרור ששמו המקורי חוזה פדילה, שאמור היה לפוצץ בעיר "פצצה מלוכלכת" (פצצה המכילה חומרים רדיואקטיביים). מפקיסטאן הוא הועבר לחזקת ארצות הברית והגיע לגואנטנמו, שם הוא מוחזק כיום. *



עצירים במחנה גואנטנמו שבקובה. כיום כלואים במתקן 172 בני אדם


מסמכי גואנטנמו העוסקים ב''אבו זביידה''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו