בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצב משפחתי | משפחת כנה-רם

פעמי תש"ז

תגובות

משפחת כנה-רם. יערית (משמאל) ואבישג בביתן במושב פעמי תש"ז

* משתתפות: יערית כנה (32) ואבישג רם (6).

* הבית: טרומי, בפאתי שדה חרציות, בקצה דרך כבושת חצץ, על נחלת ההורים. המבנה מורכב משני מלבני "איסכורית" (אחד חום, השני לבן) מוצלי סככה. בחזיתו חניה צמודה (הונדה סיוויק), בעורפו אופק כחול עם ברושים ואיומי טילים. נכנסים דרך מרפסת מרוצפת (עם שתי ספות אסופיות וכביסה מתייבשת) לחדר עסוק מרוהט בשולחן אוכל (עטוף שעוונית) ופסנתר "ימאהה" ישן ("אני מנגנת בו מגיל 5", יערית). על הקירות הצהבהבים, החשופים, שרבוטי טושים (פה ושם) וברכות ממוסגרות למזל ("לא יועיל, לא יזיק"). בהמשך - מטבחון פורמייקה עם הצהרת אהבה ממוגנטת (מאבישג לאמא) ומאחוריו חדרה גדוש הצעצועים (כולל טרמפולינה ואופני ה-BMX) של אבישג. "היא בראש של כושר וטבע", יערית.

* טבע: כל יום אבישג הולכת ללול של סבא אליעזר (אבא של יערית) ואוספת ביצי-חופש חמות.

* ממשיכים: בחדר של יערית שולחן קוסמטיקה וקלפי טאקי, באמבטיה מראה עטורה פרווה ורודה ומנגד, בצד השני של הבית, חדר-כללי עם כל "הזדארעס שלי" (כל החפצים שלא מצאו סידור).

* היסטוריה נדל"נית: יערית גרה בבית כבר 6 שנים. אבא שלה בנה לה אותו "כשנישואי עלו בתוהו". להערכתה, בתוך כשנה "תעוף מפה" למגרש קרוב, 600 מ"ר, עליו ("תלוי במצב הכלכלי ובשכנים") ייבנה ביתה הקבוע.

* פרנסות ועיסוקים: "הרבה", אומרת. יערית מורה, במאית, זמרת, שדרנית, ליצנית, מנחה, תמלילנית ומלחינה. בבקרים, 5 ימים בשבוע, מלמדת תיאטרון, מחול ותנועה בבתי ספר בבאר שבע וביישובים בית הגדי ומבועים, אחר הצהריים היא מפיקה "מופעי סוף-שנה" בבית ספר שקמים בשדרות וגם במאית של קבוצת תיאטרון הנוער הייצוגית, נתיבות ("סיימנו אודישנים").

* עיסוקי ערב: עם חשיכה עוברת לקדמת הבמה. יחד עם "לגו", קבוצת די-ג'ייאים דרומית, שרה בחתונות ובשמחות אחרות. הרפרטואר שלה, לדבריה, "לא חפלתי" ("אומרים שאני מזכירה את מאיה בוסקילה"). בין היתר כותבת, מלחינה ומבצעת שירים מוזמנים, על פי סיפור חיי הזוג המתחתן. על שיר ייחודי גובה בסביבות אלף שקל ("עם עיבוד סינטי"). המוזה לכתיבה, מספרת, פוקדת אותה בדרך כלל בעת השינה ("כל לילה אני מתעוררת ובא לי לכתוב"). כך למשל כתבה את "מבינה אותך".

* מבינה אותך: "היום כבר יודעת צריכים להיפרד/ היום אני רוקדת ברחבת הבדידות".

* מדד להצלחה: קליפ בערוץ 24 ("אבל בשביל זה צריך הרבה כסף"). בינתיים תשמח לחמם הופעות של זמרים ברמה הארצית ("עשיתי חימום לישי לוי ובאמצע פינו לנו את 'אולמי גן עדן' בנתיבות בגלל קסאמים"). אומרת שבסופו של דבר רוצה לעלות לבמה כ"יוצרת ופרפורמרית".

* חוץ מזה: עושה ג'ינגלים לרדיו דרום ("האולפנים ליד המיון של סורוקה"), הקול שלה מייצג חברות במענה הטלפוני שלהן, שיר שלה ("קיבלתי הרגע אס-אם-אס") נהיה ריקוד-עם והיא גם מנחה קריוקי לצד ליצנות בימי הולדת.

* ליצנות: בפורים הפיקה הפנינג לילדי מושבים. לצורך העניין הביאה את שאולי ועקנין מ"כוכב נולד" (שגר בנתיבות), הוסיפה "מתנפחים" (מתקני שעשועים), פופקורן ו"שערות סבתא" (צמר גפן), ויחד עם די-ג'יי יצאה לדרך ("השתוללתי עם הילדים"). צלצול (ליידי גאגא); מבקשים שתנחה את "הסהרנה" בחול המועד פסח. "זה הולך להיות משהו גדול", אומרת. המארגנים, מספרת, מבקשים שתשיר בפרסית והיא כבר מתכננת ללמוד שיר מאבא. ויש עוד משהו.

* עוד משהו: יערית מנחה בהתנדבות ערבי נשים במסל"ן באר שבע - מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואלימות במשפחה.

* עיסוקי אבישג: חניכת "פעמוני רבקה", גן חובה במושב, מגיעה עם יערית ("גמיש מ-7 וחצי עד 11"), מסיימת ב-3 וחצי, נאספת בדרך כלל על ידי סבא וסבתא.

* קורות יערית: ילידת א' באדר, תשל"ט ("אני חוגגת בעברי"), אמצעית בין שתי אחיות. הוריה, ממקימי המושב, עלו לארץ ב-49'. אמה בת כורדיסטן (הטורקית), היום מזכירה בבית הספר במבועים, אביה, יוצא פרס, בפנסיה, לשעבר חקלאי ומפעיל הבריכה בפארק אשכול. יסודי למדה במבועים, בהמשך, לבקשתה, עברה לפנימיית אשל הנשיא שליד באר שבע ("הצבתי אולטימטום לאבא"), התקשתה להשתלב בחיי הפנימייה ("הייתי ילדה רעה"), עשתה לדבריה בלגן ברפת, עד שמצאה את עצמה ברדיו הבית-ספרי שבו עסקה בעריכה והיתה גם חברת "צוות ההווי". בהמשך, בעקבות המלצה של מורה, יצאה ללמוד משחק בהבימה בהנחיית שמואל וילוז'ני (יומיים בשבוע), אחרי התיכון עבדה כקופאית בסופר באופקים והתגייסה לצה"ל.

* צה"ל: שלחו אותה לקורס קצינות ("למרות שלא היה לי בגרות"), לא סיימה אותו ("תפסו אותי מעתיקה שבוע לפני הסוף"), ביקשו שתחזור ("לא הסכמתי"), במקום הצטרפה ל"צוות הווי שמשון" ("המפקד היה הבאסיסט שלי מאשל הנשיא"), הופיעה בבסיסים במרחב עזה, השתחררה, עבדה כאופר ולהודו לא נסעה ("רציתי לכבוש את ישראל").

* לכבוש את ישראל: יום אחד ארזה מזוודה, עברה לפתח תקוה, בבקרים עבדה כמאבטחת, בערבים הופיעה במועדון "כיופים" (הפתוח), התגלתה על ידי מפיק (שלומי אסף) והחלה להופיע בשכר. בהמשך עברה לבאר שבע, הכירה קריין ברדיו דרום, יניב, התחתנה איתו ("צ'יק צ'ק"), ילדה את אבישג והתגרשה (אחרי 4 שנים). את המניע לנישואיה מתארת כ"התלהבות ילדים". אומרת שיש לה אמנם "בגרות נפשית מגיל אפס", אבל במקרה הזה - "הבגרות פסחה עלי".

* הגירושים: 2008. הוריה, לדבריה, לא היו ממש לצדה בהתחלה, "עד שהבינו". כמעט שנתיים היתה לבד, עד שבקיץ 2009 הכירה מישהו ("בן למשפחה שכולה שהפקתי טקס אזכרה עבורה"), יצאו שנה, היא כבר תיכננה את החתונה ולפתע ביטלה הכל. היתה לה לדבריה סיבה טובה. מאז, "מבחינת הזוגיות", מגדירה את עצמה "מיואשת".

* מיואשת: "אין אף אחד, היום הגברים לא מחונכים לזוגיות, הם בוגדנים, זה משבר עולמי, לא קשור דווקא לשואו ביזנס". הכרויות באינטרנט היא שוללת ("למרות שאני צריכה לשלם ארנונה בפייסבוק"), זקוקה לדבריה "לאינטראקציה ישירה, עם פשן". דמותו של המיועד ברורה לה.

* דמותו: "איש עבודה, יציב, רצוי מושבניק, לא משנה העדה, לא שחצן, מודע לעצמו, לא דתי אבל עם זיקה". מאז הגירושים היא שומרת שבת ("ברמה של לא לפתוח טלוויזיה").

* סדר יום: קמה ב-6 (אייפון), פותחת ערוץ 10 או 2 ("לראות מה שלא יהיה"), עושה מקלחת, שותה נס (עלית-מוקה, 1 וחצי סוכר), לא אוכלת, מתאפרת.

* איפור: מייק-אפ, פודרה, מסקרה, איי-ליינר, עיפרון גבות, אודם בהיר וסומק ("הכל אסתי לאודר"). ציפורניים עושה פעם בשלושה שבועות אצל שני סיני במבועים ("אחראית ידיים") וציפורני רגליים - אצל יפה שריקי ("האדירה") בבאר שבע. ב-7 מעירה את אבישג שמתלבשת לבד ("היא מאוד עצמאית") וב-7 וחצי יוצאת איתה לגן.

* צהריים: יערית, כמעט תמיד, אוכלת ב"אפוגטו" נתיבות ("מסעדת הבית"). לבית שלה תחזור עד 6 ("הכי מאוחר") ואת אבישג תאסוף כבר מבית ההורים. הילדה לא בחוגים. יערית אומרת שקשה לה עם ההסעות. לעתים תיקח אותה איתה להפקות ("היא משתלבת חופשי").

* נקיפות מצפון: "או-הו". מצרה על כך שאין היא "אמא נורמלית שמחכה בבית עם סיר קוסקוס". לפעמים, אומרת, בא לה להיות אחת כזאת.

* חלום: "להקים בית ספר לאמנויות-הבמה בדרום ולכבוש את היכל התרבות, למשל".

* טלוויזיה: "רק בבוקר". הערבים והלילות - "רק הילדה".

* יציאות: בראשון - חזרות בנתיבות, בשני - "תלוי אם יש הופעה", בשלישי - בית, ברביעי - "שוב תלוי", בחמישי - "יציאה עם חברים להופעות" (בבאר שבע, ירושלים, חולון).

* עוד 10 שנים: "עשירה, נשואה, לפחות עוד 2 ילדים, גרה בדרום".

* אלוהים: "מעריצה אותו". לדבריה, התפילות מתגשמות "אבל באיחור קל".

* שלום: "שתי מדינות, אבל לא להיכנע, יש שם גורמים קשים".

* גלעד שליט: "קחו את כל האסירים".

* צבע אדום: "רצה לשדות, אין לנו ממ"ד, יש שמע ישראל".

* האושר (בסולם מ-1 עד 10): יערית - 8, אבישג - 7.

פעמי תש"ז - מושב בנגב הצפוני, בין רהט לנתיבות, הוקם ב-1953 על ידי יוצאי פרס, נקרא על שם 11 הנקודות שהוקמו במוצאי יום כיפור תש"ז, 1946.

משפחות המעוניינות להשתתף במדור מוזמנות להתקשר: 5624687-03, אי-מייל: avner@haaretz.co.il



הבית. שתי 'איסכוריות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו