בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עופות מוזרים

אטלנטה חוותה נסיגה בעונה הסדירה ואף סיימה אותה עם שישה הפסדים רצופים, אבל בפלייאוף היא ממריאה. אורלנדו היתה הקורבן הראשון, גם שיקגו כבר ספגה מהלומה. ניצחון חוץ 103-95 העניק להוקס את יתרון הביתיות, והזדמנות לעשות היסטוריה

תגובות

ג'מאל קרופורד, השחקן השישי של אטלנטה, התקשה להסתיר את החיוך, רגע אחרי שקבוצתו הפתיעה אתמול בשיקגו 103-95 במשחק הראשון בחצי גמר המזרח. "כולם מדברים כל השנה על הבולס, בוסטון ומיאמי", אמר לעיתונאים בחדר ההלבשה, "אנחנו הקבוצה עליה איש לא מדבר".

להגנת כל אותם פטפטנים, יצוין שההוקס לא ממש סיפקו עילה לדבר עליהם. היציבות היתה מהם והלאה, וכפי שפתחו את העונה עם שישה ניצחונות רצופים, כך סיימו אותה עם שישה הפסדים. מאזנם הלא מרשים, 44-38, היווה ירידה משמעותית בהשוואה לעונה שעברה (53-29). איש לא ציפה מהם לניסים בפלייאוף.

"היתה לנו עונה קצת בעייתית, לא תמיד הכל הלך כפי שרצינו", אמר שלשום ג'ו ג'ונסון ל"אטלנטה ג'ורנל", "אבל הפלייאוף נותן הזדמנות להתחיל מחדש, ואיננו מתכוונים לוותר עליה כל כך מהר". אתמול בשיקגו עמד ג'ונסון מאחורי הדברים, ועם חמש שלשות ללא החטאה ו-34 נקודות, מחק את יתרון הביתיות של המדורגת ראשונה במזרח.

כשחושבים על כך, מדוע בעצם לא אטלנטה? ג'ונסון וקרופורד הם סקוררים משובחים, שבפלייאוף הנוכחי רותחים במיוחד; הסנטר אל הורפורד הוא אולסטאר, שמקבל עזרה מתחת לסלים מחביב האוהדים, הגאורגי זאזא פאצ'וליה; ג'וש סמית' עושה הכל, וגם הצוות המסייע - עם קירק היינריך (פצוע כרגע), ג'ף טיג ומרווין וויליאמס - כלל אינו רע. "אנחנו קבוצה עם הרבה שחקנים שיכולים להעמיד מספרים גדולים ולתקוף בדרכים מגוונות", מסביר ג'ונסון, "כשאנחנו מרוכזים במשך 48 דקות, קשה להתמודד מולנו".

בסיבוב הראשון היו ההוקס מרוכזים והגבילו את אורלנדו ל-88 נקודות בממוצע למשחק. כשנזקקו לסלים מכריעים, קרופורד וג'ונסון היו שם פעם אחר פעם. השניים היו שם גם אתמול, כשקרופורד (22 נקודות) צלף שלשה שסתמה את הגולל על ניסיונות הקאמבק של הבולס, קבוצתו בארבע שנותיו הראשונות בליגה. "מצחיק איך שדברים מסתדרים כך", אמר הגארד, שהקפיץ את ממוצע הנקודות שלו מ-14.2 בעונה הרגילה ל-20.7 בפלייאוף.

המצחיק הוא שאפילו אם אטלנטה תפסיד בארבעת המשחקים הבאים, עדיין יהווה הדבר שיפור לעומת השנתיים האחרונות, בהן הובסה 0-4 בחצי גמר המזרח על ידי קליוולנד ואורלנדו. בשנה שעברה זה היה מביך במיוחד, כשהמג'יק ניצחו בהפרש ממוצע של 25.3 נקודות. "זה בהחלט משהו שיושב לנו בראש", מודה ג'ונסון, שמקווה להוביל את קבוצתו מעבר לחצי הגמר הארור, אותו לא הצליחה לחצות ב-24 הופעות פלייאוף מאז 1970.

מאמן אטלנטה, לארי דרו, משוכנע שעוד מוקדם לדבר על כך. "שיקגו אינה קבוצה שקל לנצח ארבע פעמים", אמר רוז, "לכל קבוצה יש ימים טובים יותר ופחות. אנו יכולים לשלוט רק במה שאנחנו עושים, וזה להוציא לפועל את תכנית המשחק שלנו". אם לשפוט על פי התגובה המונוטונית, אין לדרו בעיה עם כך שלא מדברים על הקבוצה שלו. רק תנו לו לטוס מתחת לרדאר, כל הדרך לגמר המזרח.

דריק רוז הפך בגיל 22 לזוכה הצעיר בהיסטוריה ב-MVP של העונה הסדירה, אחרי שהוביל את שיקגו בולס למאזן הטוב בליגה תוך שהוא רושם 25 נקודות, 7.7 אסיסטים ו-4.1 ריבאונדים למשחק. בהפסד לאטלנטה אתמול נפגע הגארד בקרסולו, אך הוא צפוי לעלות למשחק השני.



ג'ף טיג משאיר מאחוריו את דריק רוז, הבולס, והמבוכה מההופעה הקודמת בפלייאוף



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו