בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השם הוא קרוצ'ה, בנדטו קרוצ'ה

אל הפעילות המפלגתית בצמרת רפ"י הצטרף אברהם וולפנזון מיד עם פרישתו ?מ?13 שנות שירות בשב"כ, שם אימץ לעצמו את הכינוי בנדטו קרוצ'ה, על שם הפילוסוף האיטלקי הידוע. זה סיפורו ?(כלומר, מה שמותר לפרסם?)

תגובות

קרוצ'ה, בנדטו קרוצ'ה, היה פילוסוף איטלקי חשוב רב?תחומי, שעסק גם בפילוסופיה של האסתטיקה. הוא מת ב?52' אבל חתימתו מתנוססת על לא מעט דו"חות בתיקי שירות הביטחון הכללי בשנים שלאחר מכן. עניינם של אלה אינו בדיוק בתחום האסתטיקה, אלא פועלם של סוכנים כפולים וחקירותיהם של חשודים. מה לקרוצ'ה זה ולשב"כ הישראלי? אז הנה צפנת פענח: בארגון שבו הכל ממודר, והכינויים שאולים מכל לקסיקון אפשרי, קרוצ'ה הוא צבי בן?נחום וצבי בן?נחום הנו אברהם וולפנזון - ד"ר וולפנזון, מרצה משובח למדע המדינה, ששירת בשב"כ 13 שנים בשירות פעיל במגוון תפקידים, בכללם הפעלת סוכנים כפולים. את שירותו החל בשנת מותו של קרוצ'ה, אך נידב אותו ככינוי משום שהיה בין נשואי הרצאותיו האהודים. 31 שנים נוספות עשה וולפנזון בשירות מילואים בשב"כ, במקביל לעיסוקיו האקדמיים.?

בהמשלה מהגדת פסח, דיבר וולפנזון על ארבעה סוכנים כפולים, כאשר אפילו כינוייהם של שלושה עדיין אסורים בפרסום. על כן יסומנו שלושתם במספרים, מספר 1, מספר 2 ומספר 3. העוסקים במודיעין מעש?י אמו?נים על הימנעות מאגירת ידע בלתי נחוץ, כדי לצמצם מראש סכנות של דליפות לשון והסגרת סודות. ברגע שהמפעיל "הכפיל" סוכני אויב, הוא אמור למחוק מזיכרונו את שמותיהם, את כתובותיהם וסימני היכר אחרים; עליו לאמץ את כינוייהם וגם להופיע מולם בשם אחר.?

בשנות שירותו של וולפנזון, 52'?65', היה הריגול הסובייטי/מזרח?אירופי המסוכן ביותר מבחינתה של ישראל. ברית המועצות עברה דרך ארוכה מאז נאום נציגה באו"ם, אנדריי גרומיקו, ב?47' בזכות הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הימים היו ימי רדיפות יהודים בברית המועצות ובארצות מזרח אירופה, משפטי זוועה והוצאות להורג, ובישראל חשף הממונה על שירותי הביטחון וראש המוסד, איסר הראל, מחתרת של מפ"ם, שפעלה בתוך משרד החוץ וביחידה סודית של הש"ב. מפ"ם היתה אז מפלגה פרו?סובייטית.?

שגרירויות הגוש הסובייטי בישראל קיימו מערכת ריגול מסובכת, ומנגד ביקשו שירותי הביטחון, הממונים על הריגול הנגדי, לנתצה. וולפנזון שירת ב"מטה 2 מחלקה 3", שעסק בסיכול של ריגול סובייטי בתל אביב ובחיפה. מאחר שהאחראי על תחום זה בירושלים נפטר, התבקש וולפנזון להוסיף לסמכותו את ירושלים. הוא מונה למפקד יחידה 843 ?(8 - מרחב ירושלים של השב"כ; 4 - מטה 2; 3 - מחלקה 3, ריגול סובייטי?).?

השלושה הראשונים התגוררו במזרח אירופה וביקשו לעלות לישראל. בזמן הסידורים הטכניים ליציאה מארצותיהם נקראו אל גורם מודיעיני מקומי, שאיים עליהם כי אם לא ישרתו אותו בישראל, יפגעו משפחותיהם. בבואם לישראל לא היססו לדווח על האיום המרחף מעל ראשם, והביעו נכונות, אפילו נלהבת, לשרת את מדינת ישראל. סיפורו של "יתד", הרביעי בחבורה, שונה. הוא נשלח כמרגל ממצרים, וכאשר נלכד "עו?ב?ד" לשמש מרגל כפול.?

מרגל מספר 1?

מספר 1 היה תמים עד נאיבי מוחלט, אפילו לא מגיע לזרתות של מרגלי היצ'קוק או לה?קארה. ובכל זאת, הוא היה לדברי וולפנזון "סוכן כפול גדול, או בכיר, אם כי לא בזכות עצמו או סגולותיו, ובוודאי לא מתוך נטיות נפשיות, אלא משום שהמודיעין המזרח?אירופי היה זקוק באורח נואש להצלחות, והוא כנראה מילא את הציפיות - כמובן בזכות 'שיתוף הפעולה' האדוק של השב"כ".?

וכך התבצעה העבודה: מספר 1 היה מקבל שאלות ממפעילו, דיפלומט בשגרירות של ארצו, קרא אותן, וכשלא הבין דבר מה, היה המפעיל הדיפלומט סונט בו, "אין לי הסברים נוספים. זה מה שקיבלתי ואני מעביר אליך. מחכה לתשובות". לוולפנזון לא היתה בעיה למלא את החסר. בשנים ההן דנו הכותרות בתקשורת במערכות יחסים עכורות בצמרת הפוליטיקה הישראלית. לכאורה, אפשר היה לקרוא את הדברים בעיתונים. אלא שוולפנזון, על פי עדותו, הקדים ידיעות לפני פרסומן.?

מספר 1 ניהל חברה קטנה שקיימה קשרי מסחר עם גורמים בחוץ לארץ. וולפנזון הפגיש אותו עם לקוחות אפשריים חשובים, שהיו למעשה מתחזים, ואת אשר שמע מהם העביר בדו"חות שלו, שהתעבו והלכו, העלו את יוקרתו וגם את האמון בו. דבר זה התברר מתוך השאלות הנוספות שקיבל מספר 1 ממפעילו בגוש הסובייטי.?

מאחר שוולפנזון ידע גם את תוכן השאלות שהועברו ל"כפולים" האחרים, הוא חיבר בין התשובות, וכך נוצר גם אצל המפעילים במזרח אירופה רושם שסוכניהם מקושרים היטב בארץ. "לפני מבצע סיני", סיפר וולפנזון, "רצינו לייצר הטעיה כאילו צה"ל עומד לתקוף את ירדן. לשם כך נצפו שיירות של משאיות צבאיות עושות את דרכן מזרחה, לכיוונה של ירדן. מספר 1, בדיווחו, כתב כי סגן אלוף שהתארח במשרדו ביקש לדחות עסקה כלכלית עמו מכיוון שעליו לצאת עם גדודו לירדן".?

יוקרתו בגוש הסובייטי עלתה עוד ועוד, וניר ברוך המנוח, ראש המחלקה הארצית לסיכול ריגול מזרח?אירופי ?(מטה 2, מחלקה 3?), חשב שניתן אולי להפוך גם את מפעילו, הדיפלומט בשגרירות, לסוכן ישראלי. ברוך הציע לוולפנזון לצייד את מספר 1 במכשיר הקלטה בעת פגישותיו עם מפעילו, ולנצל את ההקלטות כדי להניע את הדיפלומט לשתף פעולה, אחרת יגלו את הדבר לממונים עליו.?

וולפנזון פיקפק בהצלחת מבצע מסוג זה, מה עוד שמכשירי ההקלטה היו אז כבדים, מסורבלים וגם רועשים. "חששתי שהרעש יגיע לאוזני הדיפלומט, אבל יותר מזה יגרום התקף לב לסוכן הפחדן והנאיבי שלנו", הוא אומר. ואף על פי כן חגר את מכשיר ההקלטה למותניו של מספר 1, בתוספת הרשאה להפסיק את פעולתו אם יחוש שהמכשיר רועש. בשובו מהפגישה הניח מספר 1 את מכשיר ההקלטה על השולחן, הפעיל את המתג, והנה התוצאה: קול של נעליים כבדות טופפות על מדרכה, שנקלטו מחוץ לחדר שבו ישבו. אליהן הצטרף הד דריכת נעליים נוספת, נעלי הדיפלומט, ואז - נקישה של מתג הניתוק.?

הסיסמה: שרון מדבר?

סיפורו של מספר 2 דומה. בן למשפחה יהודית אמידה במזרח אירופה, פעיל בתנועת בית"ר בארץ מוצאו, התגייס לצה"ל, חתם על שירות צבאי ארוך טווח, עבר בהצלחה קורסי קצונה שונים ומילא תפקידים בכירים בחיל חשוב. השב"כ טרח הרבה כדי לשכנע את הענף לביטחון שדה באמינותו ובחשיבות שירותו, עד שגם אמ"ן ראה תועלת בהסתייעות בו להטעיה אסטרטגית של האויב הערבי, שהרי הריגול הקומוניסטי סיפק לערבים מידע "מהימן" מישראל.?

מספר 2, שנפגש עם הדיפלומט "שלו" ברשות ובסמכות, מילא את תפקידו בהצטיינות. דרגתו הצבאית הגבוהה איפשרה למודיעין המזרח?אירופי להאמין שלרשותו עומד דג שמן בעל מקורות מידע עשירים. בהתאם לכך נוסחו גם השאלות. צה"ל שיגר את מספר 2 להשלים את השכלתו הגבוהה באוניברסיטה העברית בירושלים, וכך עבר לפיקודו של וולפנזון. אחרי כל פגישה עם הדיפלומט המפעיל, היה מספר 2 מטלפן אל וולפנזון. סיסמתו היתה "שרון מדבר". כאשר וולפנזון טילפן אליו היה הופך את סדר הדברים: "מדבר שרון".?

יום אחד הבחין מספר 2 ששאלותיו של הדיפלומט חרגו מהמקובל. הוא התבקש לספק פרטים מבצעיים לאפשרות של חבלה בנמל בישראל. עניין זה נקשר בלכידתו של מרגל בכיר, שכמו שני קודמיו - מספר 1 ומספר 2 - נדרש בטרם עלותו לישראל לרגל עבור המודיעין בארצו, אך בניגוד להם לא גילה את סודו כאשר רגליו דרכו על אדמת ישראל. את המידע שאסף העביר בקשר רדיו, עד שנתפס.?

"הבנו שאותו נמל נעשה מוקד לתכנון מזרח?אירופי", אומר וולפנזון, "כנראה לצורך הכנת התקפה מצרית?סורית מלווה בפעולות חבלה". וולפנזון, שבינתיים טיפס במעלות השב"כ והתמנה ב?62' גם לראש מחלקת המחקר של הארגון, הסיק זאת מהמידע שעלה מהשאלות ששאלו את מספר 2, ומחיבורן לידיעות שמסר המרגל שנלכד ולידיעות שנאספו במחלקת המחקר.?

הקרע עם שמעון פרס?

מספר 2, אומר וולפנזון, "היה הסוכן הכפול הנעים, העדין והאמיץ ביותר שהכרתי", אבל השלישי בחבורה, מספר 3, היה הבכיר שבהם. היתה לו נגישות אל גורמים אירופיים ובינלאומיים, ועל כל צרור מידע שסיפק תוגמל במאות דולרים על ידי מפעילו הסובייטי. זה האחרון לא היה קוטל קנים. שמו היה ולדימיר סוקולוב - לכאורה המזכיר השני בשגרירות ברית המועצות ונספח העיתונות השני, למעשה ראש הביון הצבאי הסובייטי ?(GRU?) בישראל.?

וולפנזון ומספר 3 נפגשו בדירות סתר שונות בירושלים. באמצעות סוקולוב הושג מידע על תחומי התעניינות וכוונות שמקורם ישר בקרמלין. מן הקשר איתו נלמדו הטכניקה המודיעינית, הרגלי העבודה וסדר יומו של סוקולוב, שהתברר כעבור שנים כמי שהפעיל גם את המרגל הבכיר ישראל ב??ר.?

ניכר בו, בוולפנזון, שהוא שוקל כל מילה. לא מזמן חגג 77 שנה, והוא ממשיך בעיסוקיו האקדמיים כגמלאי. הוא נולד במושב בית חנן ליד ראשון לציון. לאחר שסיים את לימודיו התגייס לשירות חובה וכבר בתקופת הטירונות חיזרו אחריו שני גופים, חיל האוויר והשב"כ. אחד הממליצים לגייסו לשב"כ היה איש אקדמיה בכיר, יוצא הארגון, שהכיר את וולפנזון במשמרת הצעירה של מפא"י. השב"כ בדק במקורות נוספים והוא נמצא כשר, כמקובל בימים ההם, גם מבחינה פוליטית.?

בעקבות ההמלצות נועד עמו נציג של מטה 8 בשב"כ, הממונה על הקשר עם צה"ל, והציע לו לשרת ביחידה זו. עם סיום הטירונות התייצב במשרדי היחידה ברחוב בוסטרוס ביפו. החייל הטרי הופיע במדי צבא ונעליים גבוהות וחיפש למי להצדיע, אלא שכולם היו לבושים אזרחית, ואז נקרא לחדרו של ראש מטה 8 ולימים ראש השב"כ, יוסף הרמלין. בשנה זו, 52', החל את שירותו, שהתפרס על מגוון תפקידים: חקירות, לשכת ראש השירות, מטה 3 שעסק בסיכול ריגול ערבי, מטה 2 מחלקה 3 ?(לסיכול ריגול סובייטי וגרורותיו?), מטה 2 מחלקה 2 ?(שפעל מול ריגול ממדינות המערב?).?

כעבור 13 שנים, בעודו עובד בשב"כ, התקרב וולפנזון ל"מחנה המיעוט" במפא"י, בראשות דוד בן גוריון, שהקים מפלגה ושמה רפ"י. על פי בקשת מזכ"ל רפ"י, שמעון פרס, פרש וולפנזון מעבודתו בשב"כ, הצטרף למסע ההסברה של רפ"י וערך את ביטאונה. וולפנזון השקיע את חסכונותיו כתרומה לרפ"י, אך לא קיבל את משכורתו במועדים המובטחים, כך שפרנסת משפחתו נקטעה.?

ב?67' החליטה ועידת רפ"י להתאחד עם מפא"י ועם אחדות העבודה. וולפנזון חשד שפרס מציב מכשולים בדרך למימוש ההחלטה, כל עוד לא מובטח לו לשמש השר השני של רפ"י, אחרי משה דיין, בממשלת הליכוד הלאומי. בראיון ל"ידיעות אחרונות" הצהיר וולפנזון שאי?מילוי החלטות הוועידה עלול לגרום פילוג ברפ"י. פרס הגיב על הדברים בחריפות, והזכיר לו שהוא תלוי ברפ"י לפרנסתו. וולפנזון נעלב, שהרי את חסכונותיו השקיע ברפ"י, לא קיבל שכר במועד, עשה לילות כימים אך ורק מתוך הוקרה לבן גוריון והנה הוא גם מאוים. הוא יצא מחדרו של פרס בלי לומר מילה וקשרי הידידות ביניהם נותקו לעד ?(בקשה שהופנתה לנשיא המדינה, להגיב על הדברים המתייחסים אליו, לא נענתה?).?

בינתיים עשה וולפנזון תואר שני ושלישי במדע המדינה, השתלב בהצלחה בחיים האקדמיים, פירסם ספרים במדע המדינה, היסטוריה ופילוסופיה, והמשיך לפעול בשב"כ בשירות מילואים. במכללה על שם שר החינוך המנוח זלמן ארן, שעמד בראשה, הוא הקים כיתות מיוחדות לעובדי שב"כ, המוסד ונתיב, שאיפשרו להם לרכוש השכלה גבוהה ותואר בי?איי מטעם האוניברסיטה הפתוחה. בסיכומו של דבר, פעל וולפנזון תחת שמונה ראשי שב"כ: איסר הראל, איזי דורות, עמוס מנור, יוסף הרמלין, אברהם אחיטוב, אברהם שלום, יעקב פרי וכרמי גילון.?

המרגל הפולני?

תקלה מביכה אירעה לשב"כ כאשר נחשף מכשיר האזנה שהשתיל מטה 1, שעסק בריגול פוליטי פנימי. האדם שהיה במעקב כונה "האדום" - חבר הכנסת של מק"י, תופיק טובי, שמת באחרונה. המפלגה הקומוניסטית ומנהיגיה נחשדו בריגול, ואף גולגלו רעיונות להוציאה מחוץ לחוק ולשלול זכויות מחברי הכנסת שלה. למעשה, גם היריבים מימין, תנועת חירות והציונים הכלליים, היו על הכוונת, אך עליהן לא נמצא מידע מחשיד.?

וולפנזון התבקש לחבור אל ראש יחידת החוקרים, צבי אהרוני, בחקירת הגילוי של מכשיר ההאזנה. השניים הגיעו למסקנה כי היתה אמנם רשלנות בהתקנת המכשיר, אבל נראה שהוא נחשף בגלל הלשנה של אחד ממתקיניו - איש יחידת המבצעים בשב"כ, לוי לוי.?

לוי לוי היה עולה מפולין שנקלט בשב"כ. יום אחד, במסגרת החקירות שערך מטה 2 מחלקה 3 לעולים ממזרח אירופה, במטרה לחשוף סוכנים שתולים או להשיג מידע על עולים חשודים, חשף אחד הנחקרים את דבר קיומו של מלשין יהודי, לשעבר איש המשטרה החשאית בפולין, שעלה לישראל ונקלט במערכת הביטחון. זה היה לוי לוי. במשפטו התברר כי פעל כמרגל פולני, הסגיר את שמות חבריו, חשף סוכנים, העביר מידע, ואף גילה לגורמים שנגדם פעל במסגרת עבודתו בשב"כ, פרטים על הפעילות נגדם.?

לוי הכחיש את האשמות נגדו ובגלל מלאכתו הטובה של פרקליטו, אריה מרינסקי, כמעט זוכה בערעור בבית המשפט העליון. אלא שגורלו נחרץ באורח לא צפוי. בצרפת נרצח סוכן פולני ובכליו גילה שירות הביטחון הצרפתי מסמכים על פעילות המודיעין הפולני ובהם גם דיווח על איש המשטרה החשאית שעלה לישראל והצליח להשתבץ בשב"כ. בכליו של הנרצח נמצאה גם תמונתו של אותו עובד - לוי לוי. המסמכים הועברו לשב"כ, שדאג להעבירם למרינסקי. הפרקליט הציג אותם ללוי, שעכשיו הודה בראשונה באמיתות המידע. בהסכמת הנאשם משך הפרקליט את הערעור. לוי ריצה את עונשו, היגר לאוסטרליה ומת שם.?

למעשה, החשד נגד לוי התעורר עוד לפני חשיפת מכשיר ההאזנה. בעת עבודתו באגף כוח אדם חיבר וולפנזון, יחד עם קצין המנהלה, שאלון חדיש לבדיקת מהימנות אישית בתחומים רגישים. ראש השב"כ אימץ את השאלון, שאותו התבקשו למלא גם עובדים ותיקים. השאלונים הושוו עם שאלוניהם המקוריים, שהיו שמורים בתיקיהם האישיים. בהשוואת השאלונים התברר כי אצל לוי לוי אותרו סתירות משמעותיות. אלה הובילו לדיון בסילוקו, אלא שבינתיים נחשף עברו האמיתי. מיותר לציין כי השב"כ הוכה בתדהמה כאשר נתגלה בקרבו איש אמון ששבר כל אמינות.?

המרגל מהכרמל?

היה זה ראש מרחב חיפה בשב"כ, שהתאונן כי עירו שורצת במרגלים סובייטים ?ומזרח?אירופים. הוא טען כי בעיר הכרמל, שבה ממוקם מטה חיל הים ופועל טכניון שבין כתליו נעשים מחקרים רגישים, חייב להימצא ריגול נגדי. וולפנזון נשלח כדי לבדוק את הערכותיו של ראש המרחב. הבדיקות אישרו את החשד ועל פי המלצתו של וולפנזון נכנס מטה 10, שעסק במעקב אחרי חשודים מכל הסוגים, לפעולה מיידית.?

קטעי מידע שונים הובילו לשני יהודים, אחד עולה מרומניה ורעהו מברית המועצות. השניים קבלו הנחיות לפוצץ אתרים בשעות חירום. לביתו של הרומני הגיעו אנשי השב"כ לפנות בוקר, בדיוק כאשר קיים יחסי מין עם רעייתו. על הרצפה שזפו עיניהם קונדום שזה עתה נותק מאחיזתו. הרומני והרוסי נידונו לתקופות מאסר ממושכות ובסיומן עזבו את ישראל.?

אנשי מטה 10 בחיפה אף צפו בפעילות הבאה: שניים?שלושה כלי רכב של השגרירות הצ'כית בתל אביב הגיעו בתדירות גבוהה לעיר, התפזרו למקומות שונים, אך נוסעיהם קיימו ביניהם קשר אלחוטי. כביכול הם באו לבית עסק לממכר פרוות ושמו "קינרייך", היקר ביותר בישראל. אחד הדיפלומטים הוריד אמנם את רעייתו במקום, אך הוא עצמו יצא למקום אחר. אחד העוקבים המיומנים, דב פיק, דילג בעקבותיו וראה אותו נפגש עם ד"ר קורט סיטה, מרצה לפיזיקה בטכניון, מקבל ממנו מעטפה, חוזר לרכבו, מגיע לבית העסק, משלם תמורת הקנייה של אשתו, ופונה לחזור לתל אביב.?

את פניו של סיטה זכר פיק מעיקובים קודמים שצולמו ופוענחו, אלא שעכשיו נתפסו השניים "על חם". ראש השב"כ עמוס מנור קיבל את הדיווח והצילומים הנלווים והורה לעצור את סיטה. בווילה מרשימה בשכונת אחוזה, שבה התגורר, נמצאו מסמכים שהעידו על הקשר הצ'כי. החוקרים לא נאלצו לעמול יתר על המידה. הוא זימר. בעצמו צ'כי לא יהודי, שבשל נישואיו ליהודייה נשלח למחנה הריכוז בוכנוואלד, שם התיידד עם עצירים קומוניסטים והושפע מהם. אחרי מלחמת העולם עבר לארצות הברית ונעשה מרצה במקצועו - קרינה קוסמית.?

בארצות הברית התקשר איתו שירות הריגול הצ'כי, והוא ניאות לרגל למענם. הדבר נודע לאף?בי?איי האמריקאי. סיטה נחקר, ובמקום עונש מאסר הוצע לו לשמש סוכן כפול. האמריקאים, שנועדו עמו מעת לעת, הסיקו שהוא משטה בהם והוא שו?לח מארצות הברית לצמיתות. הוא גלה לברזיל, מצא משרה באוניברסיטה מקומית, התיידד עם עמיתים מהטכניון בחיפה, ועל פי הזמנתם נקלט במחלקה החדשה לפיזיקה. מעמדו איפשר לו לרכוש ידידים חדשים, בכללם מדענים בכור שנבנה והלך בדימונה. במישרין עסק סיטה בקרינת חלל, בתקשורת לשיגור לוויינים, בטילים ובחלליות. הוא היה קשור גם בתהליך ייצורו של הטיל הישראלי הראשון מסוג "שביט?2" ?(62'?). בחיפה התגרש מאשתו ונישא לפיזיותרפיסטית ישראלית שהועסקה בבית החולים רמב"ם בעיר.?

באחד הימים לחש על אוזנו דיפלומט צ'כי, למעשה איש ביון, כי יש כתם שחור בעברו שאינו ידוע בישראל - סילוקו מארצות הברית. הוא הבין את הרמז. "סחיטה רגשית", קורא לכך וולפנזון. מעבר לכך הזכירו לו כי יש לו בת במולדתו, ואם לא ישתף פעולה יבולע לה. וולפנזון וחבריו בדקו אפשרות "להכפיל" אותו, אך נרא?ה שאין בו מרכיבים מתאימים למטרה זו וגם המידע שהעביר היה קל ערך.?

הדג השמן?

המרגלים הסובייטים בלבוש דיפלומטים היו עוזבים את בניין השגרירות של ארצם ברמת גן בשבעה כלי רכב מהודרים בגוון ירוק כהה, מתוצרת מערבית, בעלי יכולת תמרון, והתפזרו. כך אילצו את העוקבים הישראלים להתפצל לשבעה חודים, מה שכונה "שיטת המסרק". אלא ששיני המסרק לא סרקו כהלכה. העוקבים הגיעו בעקבות אחת המכוניות לאזור כיכר המדינה בתל אביב, אך שם איבדו את עקבותיה. לא בכדי הם ספקו כפיים, משום שברכב נסע ולדימיר סוקולוב.?

באחד מימי מארס 61' החליטו במטה 2 מחלקה 3 לעבור לשיטת המסרק הנייח, דהיינו להתמקד רק בסוקולוב ולהציב תצפיות בכמה דירות הצופות למקום שבו נעלמו עקבותיו. השב"כ היה נחוש בדעתו לאתר את הישראלים שעמם הוא נפגש. מה עוד שמספר 2, שעליו סופר לעיל, סיפר כי סוקולוב שאל אותו על שותפותה של חברת סולל בונה הישראלית בבניית ביצורים של נאט"ו בטורקיה. וולפנזון הסיק, וכך אמר לחברים, שמידע כזה יכול להגיע אך ורק מ"דג שמן במערכת הביטחון".?

בדירות שנבחרו לתצפית התגוררו אזרחים מהימנים שניאותו להעמיד את דירותיהם לרשות השב"כ. ממש על סף הפנייה אל אחד הדיירים הללו - ישראל בר, סא"ל בדימוס, בעבר בכיר באג"ם ובמערכת הביטחון, שהתגורר ברחוב ברנדיס 67 - נזכר מפקד המבצע, ראש מטה 10 אברהם שלום ?(לימים ראש השב"כ?), בהערתו של וולפנזון על "הדג השמן". מכיוון שבר היה דג שמן, החליט שלום לוותר על השימוש בדירתו.?

חוליית תצפית בראשות צבי מלחין, אחד האישים המבריקים ביותר שהיו אי פעם בשירותי הביטחון, הבחינה ב?31 במארס במפגש חשאי ברחוב כ"ט בנובמבר, שבו העביר אלמוני תיק מסמכים לסוקולוב. אנשי החוליה עקבו אחרי האלמוני, שהסתובב סחור סחור ועישן ללא הרף. כעבור שעתיים שוב נצפה סוקולוב באותו מקום, נפגש עם הישראלי האלמוני, החזיר לו את תיק המסמכים ונבלע ברכבו. הישראלי פנה לבית מגוריו, והתברר שזה היה לא אחר מאשר הדג השמן ישראל בר.?

התברר כי חודשים אחדים לפני כן הגיע בר למשרדי סולל בונה בטורקיה, הציג את עצמו בשלל תאריו - עברו הבכיר במלחמת העצמאות, עוזרו הקרוב של ראש המבצעים יגאל ידין, יועץ אסטרטגי לראש הממשלה ושר הביטחון בן גוריון וכו' - וסיפר שהוא שוקד על כתיבת זיכרונותיו. בין השאר בכוונתו לתאר את תרומתה של חברת הבנייה הישראלית לחיזוק מעמדו של נאט"ו במזרח התיכון. סולל בונה השתתפה בבניית מתקנים סודיים של נאט"ו. בתיק שמסר בר לסוקולוב היו צילומים של מסמכים שקיבל במשרדי סולל בונה בטורקיה. בר נעצר, נשפט, ונידון ל?15 שנות מאסר. בכלא כתב ספר בעל מרכיבים אוטוביוגרפיים ובכללם ניתוחו את מלחמת העצמאות. הוא מת לפני שהגיע מועד שחרורו.?

איך נולד הקשר של ברית המועצות לישראל בר? וולפנזון מכחיש את הגרסה שבר נשתל כמרגל עוד בהיותו בווינה, שממנה עלה לארץ ישראל. במסגרת הבולמוס להשיג מקורות בישראל, הזמין שגריר בולגריה בישראל את בר למסיבת יום העצמאות של ארצו. במעמד זה ניגש סוקולוב אל בר, הזמין אותו לשיחה באחת מפינות האולם, והחמיא לו על מאמר הפרשנות האחרון שפירסם ב"על המשמר", ביטאונה של מפ"ם, על יחסי יוון וטורקיה בהקשר הביטחוני. "לא רק שאני נהניתי", אמר סוקולוב, "אלא תתפלא לשמוע שגם מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב קורא כל שורה מפרי עטך". הוא הביע את תמהונו על שראש הממשלה בן גוריון אינו מפעיל אותו כיועצו הראשי.?

סוקולוב הציע לבר לכתוב מאמר שלא לפרסום בכל נושא שיבחר, בשגרירות יתרגמו אותו לרוסית ויעבירו אותו במישרין לחרושצ'וב. סוקולוב העביר לו 400 דולר עוד בטרם קיבל ממנו את המאמר. זמן מה אחרי שבר מילא את המבוקש, הודיע לו סוקולוב כי חרושצ'וב התרשם מאוד מהמאמר והוא מעוניין לקרוא מאמרים נוספים שלו. הוא התבקש לציין את המקורות שעליהם ביסס את הערכותיו, והובטח לו תשלום ביד נדיבה.?

המפעיל הסובייטי הציע לבר לקיים עמו פגישות במקומות שאינם מושכים תשומת לב, כמו בית קפה שכונתי בתל אביב "חצי מואר, חצי אפל". פגישותיהם תכפו והלכו, אבל הנזק שהוא גרם לא הגיע, לפי וולפנזון, לעשירית מהנזק שגרם זאב אבני. "המרגל הגדול ביותר שהיה בישראל", כהגדרת וולפנזון.?

המרגל הגדול ביותר?

וולפנזון, שריכז את חקירתו של אבני, טוען כי האיש - ששמו הקודם היה וולף גולדשטיין, נספח מסחרי במשרד החוץ שעשה שירותים בהתנדבות למוסד - העביר למודיעין הצבאי הסובייטי את המידע המעודכן ביותר על משרד החוץ ועל המוסד. 600 עמודי מסמכים מאופסנים בשישה קלסרים עבים מכילים את סיפורו. בקורסים של המודיעין העביר וולפנזון סדרה של הרצאות שנמשכו כ?14 שעות על שיטות אתירה, בדיקה, גיוס, הפעלה, חקירה, מידור, מזעור נזקים ודומיהם, שנחשפו בפרשה זו ?(שאותה פירסמתי בראשונה ב"ידיעות אחרונות"?). הוא נלכד באקראי, הועמד לדין באשמת ריגול לטובת ברית המועצות, נשלח לכלא ל?14 שנה, וקיבל חנינה. לוכדו, איסר הראל, אף אישר את התנדבותו לצה"ל.?

וולפנזון אמנם מגדיר את אבני כגדול המרגלים, אבל יש לו מועמד מועדף אחר לתואר - סוכן כפול, שכינויו היה "יתד". זה היה רפעאת עלי אל?גמאל, אזרח מצרי, שעבר הכשרה לשמש מרגל בישראל, בשם עברי ז'אק ביטון. הוא נחשף, הודה ובמקום לבלות את שנותיו בכלא ניאות לשמש סוכן כפול."הצלחותינו במבצע סיני ב?56' ובמלחמת ששת הימים ב?67' נסתייעו מאוד בדיווחי ההטעיה שלנו באמצעות יתד", רשם וולפנזון בדו"ח מסכם.?

בעודו בשיא פעילותו הפסיק השב"כ את פעילותו של ביטון והוא עזב את ישראל, השתקע בגרמניה, המשיך בעסקי נסיעות ותיירות שבהם עסק כאן ומת בטרם עת ממחלת הסרטן. "אילו המשכנו להפעילו", קונן וולפנזון, "יכולנו לדעת באמצעותו על ההכנות המצריות למלחמת יום כיפור". זוהי אמנם חוכמה שלאחר מעשה, אבל פעילותו לא הופסקה משום שנמצא בה פגם. ראש השב"כ שהפעיל אותו, עמוס מנור, חשש שביטון, שלא היה נשוי וקיים מערכות אינטימיות עם נשים שונות, יפיל בפח צעירה ישראלית. וולפנזון טוען שביטון היה נתון ממילא למעקב מתמיד, כך שאפשר היה להתערב במקרה כזה.?

בשנים האחרונות היה ביטון לגיבור לאומי במצרים. עלילותיו כמרגל כפול בישראל, לטובת מצרים כמובן, עוצבו לסדרה טלוויזיונית רבת המשכים, המתארת כיצד הוליך שולל את ישראל במשך שתי עשרות שנים. אבל וולפנזון, שרשם וריכז את הנתונים בתיקו של ביטון במטה 3, שעסק בסיכול ריגול ערבי, כתב במסמך מסכם שביטון לא מעד ולו פעם אחת. הוא מילא בדקדקנות אחרי הנחיות מפעיליו בישראל. מדי מספר ימים היה משגר את דיווחיו בדיו סתרים, כאשר את הרווחים בין שורה למשנ?ה? מילא במסרים חברתיים כתובים בעט רגיל, מבלי שינסה להערים.?

כיצד קיבעת את אמינותו של ביטון במצרים??

וולפנזון: "הלעטנו אותו במידע מדויק. לפני מבצע סיני קיבל דיווח מדויק על המלחמה הקרבה ובאה, כמו מועד הצניחה במיתלה, כמו נקודות הציון של המלחמה, ואף נאמר לו שקרוב לוודאי ייטלו בה חלק כוחות בריטיים וצרפתיים. את המידע הוא קיבל זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, וכדרכו כתב את הדברים בכתב סתר ושלח את המכתב. אלא שהמכתב הגיע ליעדו אחרי המלחמה.?

"לקראת מלחמת ששת הימים איפשרו לו לדווח על המלחמה הצפויה על פי הקוד המוסכם בינו לבין המצרים: 'הדודה חולה מאוד. מוכרחים לנתח אותה עד ה?5 ביוני ואולי יטיסו אותה לחו"ל לצורכי ניתוח', כתב. אבל כמו ב?56', המסר הגיע ליעדו אחרי המלחמה".?

את המידע שאב ביטון משני מקורות כביכול. אחד אלוף בשירות פעיל והאחר שותפו למשרד הנסיעות "סיתור" ברח' ברנר 2 בתל אביב, שהוקם בסיוע השב"כ. שניהם הזינו אותו במידע מדיני וצבאי, אחרי אישור ביטחון שדה.?

מפעיליו במצרים היו ראשי המודיעין ואגף המבצעים. מכתביהם נכתבו בכתבי סתר וקודים למיניהם, נקראו תחילה בשב"כ, צולמו ותויקו ואיפשרו לדעת מה בדיוק רוצים המצרים לדעת על ישראל. מכך גם למדו או העריכו מה יודעים המצרים. מכאן ניתן להבין מה הפסידה ישראל עם הפסקת שירותו.?

?

לאברהם וולפנזון ולרעייתו ניצה יש שתי בנות ובן ותשעה נכדים. אין ספק שכאשר המשפחה מסבה סביב שולחן האוכל, יש לסבא אברהם מה לספר לנכדים, שגילם נע בין שבע שנים לשלושים.*?

?

nakdis@netvision.net.il

*** ?

חורץ גורלות?

אברהם וולפנזון סינן את המועמדים לתפקידים רגישים בשירותי הביון?

במחלקת החקירות של השב"כ חרץ אברהם וולפנזון את גורלם של מועמדים לתפקידים במוסד, באמ"ן, בשב"כ, במשרד החוץ ובתפקידים רגישים אחרים. מועמדים עברו בדיקות פסיכולוגיות, פסיכוטכניות וגם פסיכיאטריות. וולפנזון, שהתמחה בגרפולוגיה, כונן בדיקות גם בתחום הזה. באגף כוח אדם בשב"כ עסק במיון מועמדים לתפקידים שונים. ראש השב"כ עמוס מנור הטיל עליו לכתוב את הפרוטוקולים בישיבות מטה הארגון וכך למד את המבנה המלא של השב"כ, ידע את היקף עיסוקיו, התוודע לסודותיו ואף שימש חוקר יחיד באירועים רגישים.



ד"ר אברהם וולפנזון. שירת במילואים בשב"כ במשך 31 שנים, לצד עיסוקיו האקדמיים?


אברהם וולפנזון ?(משמאל?) עם דוד בן גוריון בימי רפ"י. ההתקרבות החלה בעודו עובד בשב"כ?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו