בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פני העצמאות, 2011?

(תצלום ופשרו?)

תגובות

קודם כל - הידיים. הידיים הללו, שלא נועדו לשום מלאכה מלבד להופעה הטלוויזיונית. ידיים שתורגלו כצבא?הסברה מאומן היטב: להתכווץ כאגרוף תיאטרלי כדי להביע נחישות, להתפרש? ככנף כדי להצביע על צמיחה, לעלות ולרדת באינספור ?(טוב - ארבע?חמש?) מחוות, כדי להדגיש נקודה הסברתית; לרוב - שוללת, לעומתית, מתנצחת.?

ועכשיו - באופן קצת יוצא דופן - כפות הידיים נלכדו במצלמה כשהן פרוש?ות: ספק בתחנון, ספק בניסיון נואש להסביר עוד משהו, בלי תקווה רבה שההסבר יעזור. יד ימין עוד מנסה למנות על גבי השולחן הריק?ממעש, כמו על פני מסמך דמיוני, סעיף אחרי סעיף של הנמקות, עמדות, התניות, חששות, איומים; ויד שמאל כמו מנסה לשגר אותם. אבל כל זה - באופן קצת חתרני, בהתחשב בתוכן ובהקשר של ההופעה - מצטרף לחיזיון קצת אומלל וקודר: הידיים נראות ספק מבקשות נדבה, ספק נפרש?ות כלפי שמים, כמנהג המוסלמים בזמן תפילה או קינה.?

זוהי הופעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מיד לאחר ההודעה על הסכם הפיוס בין הרשות הפלסטינית ובין חמאס. "מיד" - פשוטו כמשמעו: טרם חלפו שעתיים מפרסום ההודעה - ונתניהו הבליח, ריצד פתאום מן המוכן מעל מסכי הטלוויזיה. כאילו כל הזמן ישב שם מאחורי הקלעים - ספון ב"אלמנט שלו", כלומר אותה תפאורת "לשכה" סטרילית ומחושבת, הנראית כבר כמו במערכון, ורק חיכה שמישהו ידליק את האור ואת המצלמה. עתה, בהתראה של רגע, הוא נגלה לקהל - קומפלט עם התפאורה - כמו על במה מסתובבת. הגיח כשהוא כבר מאופר, מאחורי השולחן הממורק; בין הדגל שעליו נראים קפלי הגיהוץ, ובין גבי הספרים שנראים כמו כרכי?דמה בחנות איקאה.?

כמי שכל עולמו הוא הנאום, "ההופעה" ?("שילמו לנו כי הוא הוזמן לתת הופעה", כפי שפלטה שרה רעייתו, בהופעתה?שלה?) - נתניהו יכול לגלם "ראש ממשלה" רק כאשר כל אביזרי הבמה במקומם, ורק לאחר ששינן מראש את הרפליקות. ואמנם, השולף המהיר ביותר במזרח לא היה מתגלם כך - מיידית - אילמלא כבר היה מוכן במחסניתו "קליע?כסף" - טיעון מנצח, מביס, הודף: "על הפלסטינים לבחור - שלום איתנו, או ממשלת אחדות. אי אפשר גם שלום איתנו וגם שלום עם חמאס".?

טיעון חזק - מנצח אפילו: ישב האיש וחיכה שנתיים באפס מעשה, כמו השועל מן המשל, בציפייה לאיזה פירור של פלופ הסברתי שינשור מפיו של העורב הפלסטיני - איזה מעשה טרור, איזה אקט מדיני מפתיע, איזו הסגרה של עורמה; והנה, היה כדאי לחכות: הטרף נפל ישר לחיקו. הפיוס עם חמאס הוא?הוא ההוכחה - בנוסף לטיל על האוטובוס, והטבח בהתנחלות ?(ובעצם, אם רק מחכים קצת - הכל הוא "רק הוכחה"?) - שממילא לא היה טעם לנסות; אין, ולא היה, ולא יהיה טעם. אמנם עד השבוע הדף נתניהו את התהליך המדיני באמצעות "ההוכחה" ההפוכה סימטרית - שלפלסטינים יש שתי ממשלות; אבל אין שום אי?עקביות קטנה שאי אפשר להתגבר עליה עם קצת רצון רע.?

טיעון חזק אפוא, טיעון טוב. אחלה טיעון, שהוא גם לא?בלתי?הגיוני, כביכול, וגם יושב טוב על הלשון. במילים אחרות - ג'ינגל מילולי, שאותו ידקלמו עוד מעט, כמו תוכים, אלפי טוקבקיסטים ותריסרי עסקני ימין, בחזקת "דע מה שתשיב". שהרי הכל הסברה - משמע, הדיפת המציאות באמצעות טיעון חזק; הגם שבאין שומע בחוץ - הוא מיועד בעיקר לצורכי פנים: לחברי הסיעה, למסעודה משדרות, לדמויות המצולמות בתמונה המשפחתית הממוסגרת, שמישהו ?(מישהי??) בחר בקפידה.?

אך אבוי: אם הטיעון כל כך מנצח, כל כך טוב?הסברתית - מדוע הפנים כה נפולות? מדוע העיניים הזועפות אדומות כלאחר בכי? מדוע ההבעה כה קודרת, מרירה??

תאמרו: אולי גם זה חלק מהתיאטרון של "ההופעה" - להפגין כביכול יגון מעושה על כך שהמשא ומתן הנכסף הוחמץ, ועמו הוויתורים הנדיבים. אולי אלה פניו הקודרות של אמן?מ?ב?צע שמרגיש שהוא "איבד את זה" - חש מראש שגם "הופעה" זו לא תעלה יפה בסופו של דבר; כקודמותיה היא תגרור רק לעג, תתברר כריקושט בומרנגי. תאמרו: אולי זה פשוט ה?ר?גל, עוד מבית אבא - הרגלו של הפסימיסט - הצחיח מתקווה, הרואה סביבו חורבן אחרי חורבן, ומתנחם בידיעה שהוא אמר לכם, התריע; הנמיך ציפיות לגובה דשא, ובהתאם לכך - גם את הגאי המטוס, עד ההתרסקות המנצחת.?

אבל אנשים לא מבינים: נתניהו הוא אידיאליסט. כישראל עצמה. אידיאליסט נכזב?תמיד, שהמציאות אינה שועה להסבריו, מצפצפת על נזיפותיו: הערבים לא הופכים לנורווגים, הנורווגים לא הופכים לחברי ליכוד, חברי ליכוד לא הופכים לשטייניץ, ושטייניץ לא הופך לרפובליקאי ממינסוטה. שום דבר לא מסתדר בעולם?גולם כמו שצריך, כמו שראוי.?

ואשר לטיעון - קבלו תיקון: זה אינו "טיעון מנצח". ממש לא. הוא קורבני?מפסיד, מהדהד חששות כלפי פנים כמעט מתוך הנאה מזוכיסטית; גלותי, מתקפד משנה לשנה בצדקנות מסכנה. כן - מסכנה, בסך הכל. מכאן מחוות התמיהה, התחנון, הקינה. מכאן גם עמוק, עמוק העצב בעיניים.?

אבל אם כבר מצלמה, ודגל, ותפאורת?לשכה - אז איך אומרים? יום עצמאות שמח לכל עמישראל.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו