בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיסול אוסמה בן לאדן | וזוהי רק ההתחלה

האמריקאים לא מתכוונים לנוח על זרי הדפנה. חיסולו של בן-לאדן, אומר ל"הארץ" בריאן קטוליס, מומחה אמריקאי לביטחון לאומי, "הוא רק נדבך נוסף במערכה גדולה יותר". הסכנה כיום, לדבריו, נשקפת מפעילי אל-קאעדה בחצי האי ערב

תגובות

"אנחנו נחושים לחבוט בשאריות של אל-קאעדה", אמר השבוע יועצו הבכיר של נשיא ארצות הברית ברק אובמה ללחימה בטרור, ג'ון ברנן. חיסולו של אוסמה בן-לאדן, טען ברנן, צריך לשמש בסיס להשמדתו של הארגון כולו.

הצבת מטרות שאפתניות מסוג זה היא תמיד עניין מסובך. קשה מאוד להכריז על ניצחון מכריע במאבק מול ארגון טרור, שאין לו נכסים או טריטוריה מוגדרת שאפשר לכבוש מידיו באופן מובהק. ועדיין, בעיני לא מעט מומחים ואנשי מודיעין במערב, ברנן משול למי שמפרסם את תחזיתו בדבר תוצאת משחק כדורגל רגע אחרי שהשופט שרק לסיום. אין זה אומר שניטלה לחלוטין יכולת הנזק של אל-קאעדה, אבל במובנים רבים הארגון, כפי שהכרנו אותו בעבר, גסס עוד לפני מות מנהיגו.

זה כמה שנים שאל-קאעדה נמצא במנוסה, בוודאי בגזרת הפעילות המרכזית שלו בגבול אפגניסטאן ופקיסטאן. המצוד אחר בכיריו, שבו הצליחו האמריקאים ובעלי בריתם לעצור או להרוג רבים מהם, שיתק חלק ניכר מפעילותו. הארגון ההיררכי למדי שריכזו תחילה סביבם בן-לאדן וסגנו ויורשו המיועד איימן א-זואהירי חלף מזמן מן העולם. במקומו קמה רשת רופפת של תנועות ברחבי אסיה ואפריקה, ששאבה את רעיונותיה מבן-לאדן אך לרוב לא קיבלה ממנו הנחיות ישירות.

התנועות הללו עדיין מסוגלות לבצע פיגועי ראווה, בוודאי נגד יעדים מערביים במזרח התיכון או במזרח אסיה. עם זאת, השאיפה להוציא לפועל פיגועים כאלה על אדמת ארה"ב או אירופה (שבן-לאדן, בניגוד לחלק מאנשיו, עדיין דבק בה כמטרה מרכזית) לא התממשה בשנים האחרונות. מובן מאליו שמוטיווציית הנקמה תתגבר כעת, אולם אילו יכול היה אל-קאעדה לבצע תוכנית גרנדיוזית כזו לפני שנה או שנתיים, אפשר להניח שכבר היה עושה זאת.

לעת עתה, הארגון לא הצליח לשחזר את הרף הגבוה כל כך שהציב בפיגועי 11 בספטמבר 2001. "המערב שומר על שגרת חייו", אומר אל"מ (מיל') ליאור לוטן, מומחה ישראלי ללחימה בטרור. "האולימפיאדות מתנהלות כמתוכנן. הטרור הסוני הקיצוני הורג בעיקר מוסלמים במדינות ערביות כושלות".

מתי ארגון מחוסל, כפי שמקווה ברנן להגדיר בקרוב את אל-קאעדה? אין כנראה אפשרות לתבוסה כוללת, אלא לתהליך הדרגתי, שכבר מתרחש. אל-קאעדה מפסיד בהדרגה במערכה בגלל צירוף של סיבות ותהליכים. הוא נרדף בידי האמריקאים ואנשיו נפגעים, בעולם המוסלמי הוא הפסיד את ההובלה לשיעים הקיצוניים, לברית הרדיקלית שמובילה איראן ואולי חשוב מכל - לגל המהפכות בעולם הערבי. אביב העמים הערבי של החודשים האחרונים מביא עמו מהפכה, אך לא באופן שהטיף לו בן-לאדן.

המשטרים הדיקטטוריים שהתמוטטו לא הופלו בפעולות טרור רצחניות, אלא באמצעות מחאה עממית נרחבת, שרמת האלימות שנקטו משתתפיה היתה בדרך כלל נמוכה יחסית. האמריקאים אולי אינם יכולים להכריז על ניצחון מוחלט במערכה נגד אל-קאעדה, אולם יש היגיון בטענה שהם מתקרבים בהדרגה לנקודה שאליה הגיעה ישראל מול טרור המתאבדים הפלסטיני באמצע העשור שעבר.

"הורדנו את הטרור הפלסטיני לרמה נסבלת מבחינת המדינה", אמר שלשום ראש השב"כ היוצא יובל דיסקין. במלים אחרות, השפעתו האסטרטגית של הטרור פחתה מאוד. ייתכן שארה"ב כבר במקום דומה, אם כי הבדיקות המחמירות שננקטות בנמלי התעופה שלה (עוד לפני העלאת הכוננות בעקבות החיסול), מעידות שכנראה עדיין אינה מודה בכך.

במבט מירושלים, ההחלטה של אובמה להתנקש בחיי בן-לאדן מהווה אישוש מוצהר, גם אם מאוחר, מצד האמריקאים לטענה הישראלית כי פגיעה אישית ממוקדת בבכירי הארגונים היא שיטת פעולה הכרחית במאבק בטרור. לדעת ראש אמ"ן לשעבר, האלוף (מיל') אהרן זאבי (פרקש), החיסול מבטא הבנה של הממשל כי אי אפשר להפריד בין המנהיג לדרג המבצעי שמתחתיו.

קיימת גם משמעות הרתעתית גדולה לאופן הביצוע של ההתנקשות. לא רק איסוף המודיעין המדוקדק והתפקוד המרשים של הכוח בשטח, אלא לבחירה לשגר יחידה קרקעית ולא לבצע התנקשות אווירית, ממרחק.

טענה חוזרת של ארגוני טרור, מחמאס ועד אל-קאעדה, היא שמדינות המערב פחדניות, וחוששות לסכן את חיי אנשיהן בקרב פנים אל פנים. ההתנקשות מקרוב שללה את הטענות על פחדנות, צימצמה את הרג האזרחים הבלתי מעורבים וכמובן - איפשרה לממשל לוודא שבן-לאדן אכן נהרג, אף שתמיד יהיה מי שיטען שמדובר בתרמית אמריקאית. ארה"ב, מצדה, פטורה לפחות מדאגה ישראלית אחת: את אובמה וקציניו איש לא ישלח להאג.

סוכני שטח

לפי שעה, אפשר רק לנחש איך בדיוק התנהל המעקב אחר הבלדר של בן-לאדן, האיש שהוביל בלא ידיעתו את הכוחות האמריקאים למנהיג אל-קאעדה. ה"ניו יורק טיימס" דיווח שביולי שעבר איתרו סוכנים פקיסטאנים שעבדו עם הסי-איי-אי את מכוניתו של "אבו אחמד אל-כווייתי" ועקבו אחריה עד לאחוזה באבוטבאד, שבה חוסל בן-לאדן השבוע.

אולם, קשה להאמין שהמעקב אחר האחוזה והבלדר נעשה רק באמצעות סוכנים פקיסטאנים. אפשר לומר ברמה גבוהה של ודאות שעל הקרקע פעלו, לפני ההתנקשות, גם אנשי סי-איי-אי אמריקאים: מפעילי סוכנים, מאבטחיהם (כמו ריימונד דייוויס, שנעצר בפברואר בידי הרשויות בפקיסטאן לאחר שירה למוות בשני שודדים) ואנשי כוחות מיוחדים.

מעבר להכשרה הצבאית של לוחמי יחידות העילית האמריקאית, אלה סוכנים שלמדו להתלבש כפקיסטאנים, לנהוג כמוהם ולדבר בשפות המקומיות: פשטו ואורדו. בישראל קראו לכך "מסתערבים". אופי הפעולה בוודאי שונה במקצת מפעילות המסתערבים בגדה או בעזה, אך העיקרון הכללי דומה: להיטמע באוכלוסייה המקומית מבלי להיחשף. הסוכנים בילו שעות רבות מול אותה אחוזה בפאתי אבוטבאד, ליוו את המכוניות שנכנסו ויצאו מהמקום, התקינו ציוד מעקב מתוחכם ואולי אף סייעו בהנחתת כוחות "אריות הים" בקרבת היעד.

מספרם המדויק של האמריקאים הפועלים על אדמת פקיסטאן אינו ידוע. מדובר בפעילות חשאית, מלחמת צללים שרובה מתנהל הרחק מעיני התקשורת. חרף מחאותיו של השלטון באיסלאמבאד, הפעילות צברה תאוצה מאז כניסתו של אובמה לבית הלבן. אין בסיס לטענות, שהועלו גם בכמה כלי תקשורת בישראל, כאילו הנשיא לוקח קרדיט לא לו על הצלחת המצוד שהחל בו קודמו, ג'ורג' בוש. דווקא אובמה הוא שהוביל עם כניסתו לבית הלבן שינוי אסטרטגי, לא פחות, במתווה הפעילות של הכוחות האמריקאיים בזירות השונות במרכז אסיה ובמזרח התיכון. השינוי סייע גם בהשגת המודיעין שהוביל לחיסול בן-לאדן.

לאובמה מגיע קרדיט גדול. הנשיא נטל על עצמו הימור מסוכן (ומוצלח בדיעבד) בהחלטתו לאשר את פעולת החיסול חרף מידע מוקדם שהוגדר"60% ודאות" באשר להימצאותו של בן-לאדן במתחם. הוא גם החליט על דילול הכוחות מעיראק לקראת הוצאתם המלאה, מהלך שאיפשר לו לרכז מאמץ רב יותר באפגניסטאן, שאליה שיגר כ-30 אלף חיילים נוספים לפני יותר משנה. בד בבד, אובמה נתן אור ירוק לשפע של פעולות "חוצות קו" בתוך שטחי בעלת הברית בפקיסטאן, צעד שממשל בוש נמנע ממנו בדרך כלל.

בדצמבר 2009 הודיע אובמה על מדיניותו החדשה: "לאחר התייעצויות עם בעלות בריתנו, הכרזתי על אסטרטגיה המכירה בקשר הבסיסי בין מאמץ המלחמה שלנו באפגניסטאן לבין ערי המקלט הבטוחות של הקיצוניים בפקיסטאן". מאז יצאו לפועל מאות מבצעים של הכוחות האמריקאיים בפקיסטאן: הפצצות מהאוויר, פשיטות של כוחות רגליים ומבצעי מודיעין.

בריאן קטוליס, מומחה לביטחון לאומי במכון המחקר המרכז לקדמה אמריקאית, אמר בשיחה עם "הארץ" כי הפעילות של אל-קאעדה באזור אינה קלה כבעבר.

קטוליס, המתמחה בענייני פקיסטאן ואפגניסטאן במכון שנחשב למקורב מאוד לממשל הנוכחי, מעריך שמאז כניסתו של אובמה לתפקיד, איבד אל-קאעדה כ-750 עד אלף מפעיליו באזור זה בלבד. "ב-13 באפריל, לפני פחות מחודש, חוסל בכיר אל-קאעדה אבו חסן אל-נג'די, בתקיפה מהאוויר במזרח אפגניסטאן", הוא אמר והוסיף כי "החיסול של בן-לאדן הוא רק נדבך נוסף במערכה גדולה יותר. הוא צפוי להאיץ את תהליך הפרגמנטציה שעובר אל-קאעדה בארצות הללו. כיום, למעשה, מהווה הארגון בתימן וחצי האי ערב סכנה מוחשית הרבה יותר מאשר אל-קאעדה בפקיסטאן ואפגניסטאן. יש לקוות שהחיסול יגביר את שיתוף הפעולה של ממשלת פקיסטאן עם ארה"ב".

קטוליס מעלה תמיהות באשר לדפוס הפעולה של ממשלת פקיסטאן ולסיבות שהביאו את בן-לאדן למצוא מקלט במדינה זו. "אנחנו מדברים על מדינה ענקית, של כ-170 מיליון אנשים. מדובר בשטח קל לתנועה שאפשר למצוא בו לא מעט רשתות סיוע ומקומות להתחבא בהם מאחורי חומות. חאלד שייח מוחמד (המתכנן הראשי של פיגועי 11 בספטמבר), לדוגמה, נעצר בעיר קראצ'י. עלינו לבדוק: האם עדיין יש לנו בעל ברית באיסלאמבאד?"

בבית הלבן הודו השבוע כי הממשל הפקיסטאני מודר מתוכנית הפעולה. ברנן, יועצו של אובמה, אמר לרשת הטלוויזיה אן-בי-סי כי "באופן מובהק, פעלה איזושהי רשת סיוע", שעזרה לבן-לאדן להסתתר בפקיסטאן. איסלאמבאד, הוא הוסיף, תצטרך לבדוק אם בן-לאדן קיבל סיוע מגורמים במשטר. ברנן נמנע, עם זאת, מלהאשים את המשטר והגדיר את פקיסטאן "שותפה חזקה במאבק בטרור".

זו שפתה המנומסת של הדיפלומטיה הפומבית. בפועל, האמריקאים עשו כל מאמץ כדי שהמידע לא ידלוף לשותפתם החזקה, מחשש שיהיה בשירותי המודיעין הפקיסטאניים מי שיזהיר את בן-לאדן להסתלק מבעוד מועד. וושינגטון מתייחסת לפקיסטאן בחוסר אמון גורף בכל הרמות.

חיסולו של בן-לאדן מבהיר שברמה המודיעינית לא נמצא עדיין תחליף למודיעין האנושי - הסוכנים והמקורות שמביאים את המידע המדויק והאמין, במקום שבו לא תמיד יספיקו הלוויינים, התצפיות האלקטרוניות ואמצעי הציתות. לנוכחות האמריקאית על הקרקע היתה משמעות רבה במקרה של בן-לאדן. ושוב, מהזווית הישראלית: זוהי כנראה הבעיה הקשה ביותר שעמה מתמודד כיום השב"כ בעזה, שכבר קרוב לחמש שנים אינו מצליח לאתר את המקום שבו מוחזק גלעד שליט.

למראית עין

שלשום בצהריים כבר נדחק חיסולו של בן-לאדן, המבוקש מספר אחת בעולם זה עשור, מכותרות החדשות בערוצי הלוויין הערביים. זה קרה לטובת טקס החתימה על הסכם הפיוס הפלסטיני וסיקור המשך המחאה בסוריה.

בטלוויזיה נראו מאות פלסטינים חוגגים וצוהלים, ברמאללה ובעזה. אפילו התחנה הרשמית של הרשות חזרה לשדר מעזה לאחר הפסקה של כמעט ארבע שנים.

החתימה התעכבה במשך כשעה וחצי, במה שנראה כוויכוח על סדר הישיבה. החשש של לא מעט פלסטינים הוא שבסרט הזה הם כבר היו. המחלוקת על הכיסאות היא רק הקדימון להצגה העיקרית.

בפברואר 2007 נחתם "הסכם מכה" בין יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו-מאזן), וראש הלשכה המדינית של החמאס, חאלד משעל. נותן החסות לטקס היה מלך סעודיה עבדאללה.

ההסכם קבע שתוקם ממשלת אחדות פלסטינית והדבר אכן קרה בחלוף חודש. אבל ביוני, שלושה חודשים בלבד לאחר הקמת ממשלת האחדות בראשות איסמעיל הנייה, יזם החמאס הפיכה אלימה בעזה.

שלשום היו אלה שוב משעל ואבו-מאזן, הפעם בלא מוחמד דחלאן שהיה ב-2007 אחד האישים המרכזיים במחנה הפתח בטקס במכה. ייתכן שארבע שנים של פילוג יעשו את שלהן ויעודדו את הצדדים להגיע לפיוס אמיתי ולבחירות.

העובדה שבראשות הממשלה החדשה צפויה לעמוד אישיות עצמאית, עשויה להקל אולי במשהו על כניסתה לתפקיד. ועדיין, הפערים משמעותיים וקשה לראות כיצד ייסגרו ב-12 החודשים שנותרו עד הבחירות.

כדי שהמחלוקות בין שתי התנועות ייפתרו יש צורך בהרבה יותר מפתרונות יצירתיים. נדרש רצון עז מצדם של שני המחנות, אך ספק אם הוא קיים בפתח או בחמאס.

שני הארגונים אינם ששים לוותר על השליטה באזוריהם, הגדה המערבית ורצועת עזה. אך שניהם, ובעיקר חמאס, מבינים כי כדי להרגיע את הציבור שלהם עליהם לתמוך באחדות פלסטינית, לפחות למראית עין. *



החומה המקיפה את האחוזה שבה התגורר בן-לאדן, באבוטבאד שבפקיסטאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו