תמונה אחת בשבוע
* * ביום ראשון, 1 במאי 2011, כמעט עשר שנים מיום הפיגועים במרכז הסחר העולמי, הרגו כוחות אמריקאיים את אוסאמה בן-לאדן בבית מסתור מבוצר, במרחק שעה נסיעה צפונה מאיסלמבאד, בירת פקיסטן. אפשר שהחיסול יקנה לנשיא ברק אובמה תקופת נשיאות נוספת, אפשר שהוא יעורר גל של פיגועי נקמה ואפשר שהוא יביא לסיומה של המלחמה הארוכה ביותר בהיסטוריה האמריקאית - המלחמה באפגניסטן. מלחמה מורכבת, שיש בה כמה וכמה אינטרסים סותרים, שאובמה המשיך בה כקודמו ג'ורג' בוש, ושאחד מחייליה נראה כאן בצילום המופתי של טים התרינגטון, כאילו נתלש מחפירות מלחמת העולם הראשונה.
התרינגטון צילם את החייל במוצב רסטרפו בעמק קורנגל שבאפגניסטן בספטמבר 2007, וזכה בפרס "וורלד פרס פוטו" לאותה שנה. זהו צילום של חייל מיואש, מותש, אבוד, הלום. דחוי ונבלע בעת ובעונה אחת בתוך קירות הברזנט, פיו פעור. הטבעת הגדולה על ידו השמאלית, הפונקטום של העבודה הזאת, פועמת כפצע. סרטו התיעודי של התרינגטון על המוצב זכה בפרס סאנדנס 2010 והיה גם מועמד לאוסקר. אבל סדרת צילומי החיילים שלו מרסטרפו, שאפשר לראות אותה באתר שלו, לא תרפה ממי שיביט בה. זו סדרה שחמלה נוצרית, קשיחות של סרטי פעולה, פגיעות וארוטיות, מעצבות אותה כיצירת אמנות נגישה, יעילה מאוד ומרגשת. התרינגטון מת ב-20 באפריל עם המורדים במיסרטה שבלוב מאש כוחות משטרו של קדאפי. הוא היה בן 41, הותיר אח והורים.
בראיון מרשים למקס פוסטר מסי-אן-אן, באוקטובר 2010, נשאל התרינגטון מדוע הוא מצלם את חיילי "הצד שלנו", ולא את הקורבנות האזרחיים. ברהיטות מרוסנת של בוגר אוקספורד, הוא השיב שהוא מנסה לחדור מבעד למסך הקולוניאליסטי, שהמערב יביט בדיוקנאות של חייליו שלו ביותר נכונות, ביותר פתיחות וביותר הבנה מאשר בניסיונות צילומיים להסביר מורכבות כמו זו של המלחמה באפגניסטן.
פניו בראיון מתוחים מאוד, עיניו הכחולות-כהות ממוקדות. למראהו קשה להימנע ממה שהוא עצמו ביקש להימנע ממנו בצילומיו: רדוקציה של קיומו לכדי סמל של גבורה. בשלב מסוים שואל אותו פורסטר אם יש לו זמן ל"חיים אישיים". התרינגטון משתתק. לסתו מתהדקת. ברשימה לזכרו ב"גרדיאן" סיפר חבר, שהוא התכוון להתחתן עם בת זוג סומלית. הוא אומר לבסוף משהו על כך שגם אנשים בטראומה מצליחים לקיים חיים. אפשר לנחש שהשאלה עצמה מטרידה אותו, אבל אי אפשר לדעת למה. מה בכלל אפשר לדעת על אדם בלי להכיר אותו?
התרינגטון ניסה בעבודתו להימנע מדיון בשאלה אם המלחמה מוצדקת, ונדמה כי שבועות ספורים אחרי מותו, מבחינת הציבור האמריקאי, התשובה ניתנה. מבחינתם, למרות כאבו של החייל הזה, וכאבם ואובדנם הבלתי-נסבל של אחרים המתגלגל ומתגלגל, התשובה היא כן.

תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר