בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שאגת האריה מהדהדת

גם בקנה מידה עולמי אין תקדים להיקף עבודתו של אריה שרון

תגובות

"את השיעור הראשון שלי בארכיטקטורה קיבלתי מהדבורים", כתב האדריכל אריה שרון (1900-1984) בפתח ספרו האוטוביוגרפי, "קיבוץ+באוהאוס". "עבדתי אז כאחראי על הכוורות בקיבוץ הצעיר (גן שמואל) שנמניתי עם מייסדיו. באופן טבעי הוקסמתי משיטות הבנייה של הדבורים שהן בין האדריכלים והמהנדסים הטובים ביותר בטבע. מהדבורים ניתן ללמוד כיצד לתכנן, לארגן ולבנות באופן החסכוני ביותר", סיכם שרון בכמה משפטים קצרים, ובכותרת אחת, את המקורות שמהם שאב את יצירתו ועיצבו את השקפת עולמו ומהלך חייו המקצועיים - מבנה הכוורות וחברת הדבורים, הקיבוץ ובית ספר הבאוהאוס שבו למד אדריכלות. בספרו, ספר מפתח להבנת בניין הארץ, הוא מצביע על הדמיון בין הקיבוץ לבאוהאוס כחממות לרעיונות אוונגרדיים מהפכניים שאותם יישם לימים בעבודתו בארץ כאדריכל וכמתכנן - "המתכנן של המדינה", פשוטו כמשמעו.

שרון נולד בעיר ירוסלב בגליציה שבפולין כלודוויג קורצמן. ב-1920 היגר לפלשתינה וב-1926 נסע ללימודי אדריכלות בבאוהאוס בגרמניה. שרון היה תלמידו של מנהל בית הספר בזמן לימודיו, האדריכל הנס מאייר, אידיאליסט ומרקסיסט, והושפע מתפישת עולמו של מורו ורבו, שראה בעבודת האדריכל תחום מדעי, שיטתי ורציונלי בשירות החברה ולא אמצעי לביטוי אמנותי ואישי. ב-1931 חזר שרון לארץ והשתקע בתל אביב שבה התגורר ועבד עד מותו. חותמו טבוע בכל תחנה במרחב הישראלי הבנוי. להיקף עבודתו אין תקדים גם בקנה מידה עולמי, על הישגיה הכבירים ועל כשליה הצורבים.

שרון היה שותף לתכנון ופיתוח של מרבית טיפולוגיות הבנייה המודרניות בארץ. מאז התחיל את עבודתו ובמשך 50 שנות קריירה, היה שותף לתכנון בנייני מגורים ומבני ציבור, חדרי אוכל בקיבוצים ובתי חולים, והרשימה ארוכה ומפוארת. גולת הכותרת של עבודתו בשנות ה-30 היתה מעונות העובדים בתל אביב, "תמרור חשוב בהתפתחות הבנייה בארץ", כדברי פרופ' מיכאל לוין בקטלוג התערוכה "עיר לבנה", שאצר ב-1984 במוזיאון תל אביב לאמנות. המעונות היו השיכון השיתופי האידיאולוגי הראשון בארץ ומופת לדיור עממי מתוכנן היטב לכל פועל - גם אם בפועל דייריהם היו בני האליטות החברתיות של התקופה ולאו דווקא פועלי דחק, וגם כיום הם ממוקמים בכתובות מהמבוקשות ביותר בתל אביב.

מפעל חייו של שרון הוא תוכנית האב הארצית הראשונה לישראל עם הקמת המדינה, שבאמצעותה נקבעה דמותה כפי שהיא פחות או יותר היום - על הישגיה ולא מעט מבעיותיה החברתיות והסביבתיות, המלוות אותה עד היום. "תוכנית שרון" היא מבצע תכנוני-פוליטי-חברתי ללא אח ורע בעולם של הינדוס המרחב בשלמותו, כולל הכל: עשרות ערים חדשות, מאות יישובים חדשים, כבישים ומסילות ברזל, מקורות מים, אזורי תעשייה. משימתה המרכזית היתה פיזור האוכלוסייה - בעיקר עולים חדשים, שבהם היה קל יותר לשלוט - מתוך אמונה "במדיניות התכנון שבידה לכוון אותה בכיוונים הרצויים מבחינה מדינית וכלכלית ולקבוע את אופיה", כדברי שרון בספרו "תכנון פיסי בישראל" מ-1951. כמו כן נועדה התוכנית להתוות את גבולות הביטחון של המדינה.

תוכנית שרון איפשרה מתן קורת גג למאות אלפי עולים, אבל גם כיוונה אותם שלא ברצונם או בטובתם לפריפריה ויצרה דפוסי הפרדה ואפליה בין אוכלוסיות הנמשכים עד היום. היא איפשרה מימוש החזון הבן-גוריוני של "בניין הארץ", ובד בבד גם את מחיקת קיומו של העם הפלסטיני שהיה ב"ארץ ללא עם" לכאורה. מגמות הפירוור והזחילה האורבנית החלו במדינת ישראל של תוכנית שרון וסופגות מאז ביקורת מצד מתכנני ערים, ניו אורבניסטים וגופים ירוקים.

עם זאת, ייתכן כי יש מקום לאופטימיות, כפי שכתב האדריכל צבי אפרת בספרו "הפרויקט הישראלי": "אולי לא מדובר בתרחיש בלהות... אולי בהקשר שלנו, מסתמן דווקא תרחיש אופטימי שעל פיו התפתחותה המתמדת של עיר-המדינה הישראלית-פלסטינית תפרק לבסוף את הקשר הגורדי של לאומיות וטריטוריאליות ונגד כל הסיכוים תצמיח כאן מרחב אזרחי הטרוגני המרשה הבדלים אתניים דתיים ולאומיים".

שרון, מעמודי התווך של הפנתיאון האדריכלי בישראל, היה דמות מובילה בחוגי האדריכלות והתרבות בארץ, הזוכה הראשון בפרס ישראל לאדריכלות, שהוענק לו ב-1962 על תכנון בית החולים סורוקה בבאר שבע. הוא אב רוחני לעשרות אדריכלים שעבדו במשרדו והיו לחוט השדרה של דור אדריכלי המדינה - ואב ביולוגי לאחת משושלות האצולה הבכירות באדריכלות בישראל. הוא האריה במשולש "שלוש החיות" באדריכלות בישראל לצדם של דב (כרמי) וזאב (רכטר), שמשפחותיהם עדיין מחזיקות בשליטה לא מעטה בזירה האדריכלית כיום. בנו של אריה שרון, אלדר שרון (1933-1994), היה אדריכל פורץ דרך בזכות עצמו. ילדיו של אלדר שרון - האדריכל ארד שרון והסוציולוגית סמדר שרון - מתייחסים כאן לטקסט מכונן של סבם על יישוב הנגב.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו