בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זו ארצו

נכדו של אריה שרון חושב שהביקורת על "תוכנית שרון" מתעלמת מכמה נקודות ומזכיר שסבו חש תסכול מהאטימות הביורוקרטית לסוגיות שהעלה

תגובות

במאמר שחיבר על הנגב עולה הסיוט הגדול ביותר של סבי, אריה שרון - הבנייה הספקולנטית, כלומר, ניצול אדמות המדינה על ידי יזמים באופן ציני, ללא כל שיקולים חברתיים ובמטרה מוצהרת אחת - להרוויח הון. לתפישה זו סבי, כתלמידו של הנס מאייר ובוגר בית הספר הבאוהאוס בדסאו, לא יכול היה להסכים. ואכן, הנבואה הקודרת הגשימה את עצמה. 63 שנה אחרי ה"תכנון הפיסי" שבוצע על ידי אריה שרון וצוותו, הבנייה הספקולטיבית, הקומבינות וארכיטקטורה עגומה ללא כל נרטיב או אכפתיות לאדם ולסביבה השתלטו על כל הארץ.

כך, למשל, מי שנוסע כיום בדרך בגין בתל אביב, נחשף לגיבוב חסר כל הקשר של מגדלים - שפע טיטנים כעורים ומנוכרים לסביבה, שגם ממלאים אותה בהמון מכוניות, וכך, בצד המפגע האסתטי, מזהמת האדריכלות הזאת את הסביבה. כפי שאמר האדריכל אלדר שרון, בנו של אריה שרון: "הסיפור החם בבנייה למגורים בישראל הוא השתלטות הספקולנטים על השטחים הפנויים. כל שטח פנוי - פרדס, שדה, גבעה - הופכים על נקלה לאתר פיתוח. עוד התוכניות עוברות במהירות את הליך הפשרת השטחים לבנייה וכבר האתר מקבל שם שיווקי מתקתק".

שרון עלה לארץ ב-1920 כחבר ב"גדוד הבריונים" של השומר הצעיר. הוא נמנה עם מקימי קיבוץ גן שמואל והיה חבר בו שש שנים. ב-1926 נסע לדסאו ללמוד בבאוהאוס וסיים את לימודיו ב-1928. שרון פיקח על בניית בניין של הנס מאייר מ-1929 עד 1931. מ-1948 ועד 1953 היה ראש אגף התכנון במשרד ראש הממשלה. יחד עם דוד בן-גוריון תיכנן את תוכנית המתאר הראשונה, "תוכנית שרון", שפורסמה בספרו "תכנון פיסי בישראל". שרון נכנס לתפקיד ללא כל ניסיון בתכנון ערים, לא כל שכן ב"תכנון ארצות". הקטע מההרצאה שלו על הנגב מכיל כמה נרטיבים שהעסיקו את סבי במשך כל חייו היצירתיים: המרחב התכנוני, הסכנה בספקולציות ובפרצלציות, ושמירה על מסגרות נופיות תוך שילוב התיישבות חקלאית צנועה שלא תפגע באיכויות הסביבתיות. הביקורת האופנתית הנמתחת בזמן האחרון על "תוכנית שרון", על פיזור היישובים ובעיקר על מצב עיירות הפיתוח (שדרך אגב, לא תוכננו על ידי אריה שרון), מחייבת התבוננות בכמה נקודות:

ראשית, שרון דגל בתכנון בעל אופי חברתי וציבורי (דוגמה לכך הם מעונות עובדים, שתיכנן בתל אביב והם משמשים עד היום אייקון מגורים, הזוכה לאהדה הן מצד הדיירים והן מצד תושבי העיר). שרון הושפע ממורהו מאייר, שדגל בתהליך התכנון כ"עיצוב ותהליך חיים". את תהליך התכנון ליווה מאייר בסקרים שהפיץ בקרב הדיירים המיועדים להתגורר במבנים שתיכנן. מאייר, וכמוהו שרון, למדו מקרוב על אורח החיים, החששות ומשאלות הלב של הדיירים. אילו היו לה קורבוזיה ואוסקר נימאייר נוקטים שיטות תכנוניות בעלות אחריות חברתית, אולי לא היינו מקבלים "ערי מסכנות" כצ'אנדיגר (שתיכנן לה קורבוזיה בהודו) וברזיליה (שתיכנן נימאייר בברזיל), שלא לדבר על כל היסטריית הבנייה הפסיכוטית וחסרת האחריות המתבצעת בשנים האחרונות בסין.

שנית, שרון הקפיד לשמור על השקפת עולמו של מאייר, ולפיה "אדריכל שיש לו תחושת אחריות חברתית חייב לתרום מעבודתו לתיקון מצב החברה". השפה האדריכלית של שרון תמיד הקרינה פשטות, צניעות ומיקמה את המשתמש במרכז השיקולים התכנוניים. היתה זו ארכיטקטורה קוהרנטית, ישירה ונטולת ביטוי אידיוסינקרטי.

שלישית, בתים טוריים ("Siedlungen") נהפכו לסימן היכר של הבנייה המשותפת של שרון, למשל בתכנון העיר באר שבע. הוא הושפע מהבניינים הטוריים של ברונו טאוט בברלין (1918), ולטר גרופיוס ויוהנס אוד. את הבנייה הטורית הקפיד שרון למקם מצפון לדרום כדי ששתי החזיתות ייהנו מהשמש במשך כל היום. גנים משותפים מוקמו בין הבתים בדומה לחצר פנימית בבתים ערביים. שרון לא ניבא את הרס האסתטיקה של מבניו על ידי טיח השפריץ המכוער, דודי השמש, המזגנים שמוקמו באופן שרירותי בחזיתות ואנטנות הטלוויזיה שהפכו את נוף גגות הארץ לבדיחה רעה, אף שאין בהם כיום כל שימוש.

רביעית, ההתייחסות לארץ, שרוב אדמותיה נגזלו מהערבים במלחמת העצמאות, כ"טבולה ראסה", כיצירה מופשטת, היא אכן בעייתית. לא הושקעה שום מחשבה בשילוב האוכלוסייה הערבית והבדואית בשיקולי התכנון הפיסי של המדינה.

בתוכנית שרון נקבעו במהירות ולעתים בחופזה החלטות אסטרטגיות - וזאת תחת לחץ של עלייה של כ-2,000 עולים ביום ובהקשר למיקום אזורי ההתיישבות, התעשייה, תשתית התיירות והאנרגיה והרכבות והכבישים. פיזור האוכלוסייה נבע מהחלטה פוליטית מגמתית ולאו דווקא תכנונית, דהיינו - תפיסת אדמות המדינה. שרון עסק לא רק בתכנון ומיקום יישובים אלא בעיקר בתנאים הנדרשים כדי לקיים את התוכנית ולבסס כלכלית וחברתית את האוכלוסייה הפזורה בערים בכל רחבי הארץ. כשנתקל בחומה ביורוקרטית בנוגע לנושאים עקרוניים אלו, פרש מתפקידו. הוא העלה שאלות מהותיות ביחס להצלחת התוכנית: ממה יחיה האדם בישראל? כיצד תתאפשר תנועה ממקום למקום? עוד עסק בנושא "שפת הים", שם דגש על ריאות ירוקות, על התנגדות לספקולציות (כאמור, האויב הראשי של התכנון הציבורי), על קליטת עלייה ועל הצורך האקוטי בהקמת גג כל שתי דקות למשפחה.

האכזבה והתסכול של שרון מהאטימות הביורוקרטית לשאלות הנוקבות שהעלה גרמו לו לעזוב את תפקידו כראש אגף התכנון. גם אחר כך הוא המשיך בבנייה הציבורית והקים מהיסוד שבעה מרכזים רפואיים ומאות בנייני ציבור בארץ, ועבד כל חייו מתוך נאמנות לאידיאולוגיה שלו, עד מותו בפאריס ב-1984. עד היום, למיטב ידיעתי, אין מקרה דומה בעולם של אדריכל שבידיו הופקדה המשימה של תכנון ארץ שלמה.

האדריכל ארד שרון, בוגר AA בלונדון ומנהל את משרד שרון מאז מות אביו, האדריכל אלדר שרון, ב-1994

תכנון מרחבי בנגב

אריה שרון

הנגב הוא אזור נרחב, המכיל את רוב שטחי הארץ, ובהיותו שומם ובלתי מפותח, מהווה שדה לתכנון מרחבי בעל אפשרויות רבות ומגוונות.

התכנון המרחבי בנגב תלוי ב-3 גורמים עיקריים וביחסי הגומלין שביניהם. הגורם הראשון כולל את הנתונים הפיסיים הקבועים - הטבע, המבנה הגיאוגרפי והתנאים האקלימיים (...) הגורם השני הכלכלי מתייחס לאפשרויות ניצול המחצבים, לחקלאות והסיכויים להשקאתה ולאפשרויות הכספיות לפיתוח החרושתי והחקלאי (...) וגורם מעודד שלישי בייחוד למתכננים קיים בנגב, והוא חללו הריק והבלתי מפותח. טרם נקבעו בו עובדות של ערים צפופות, בנייה אנרכית או פרצילציות ספקולטיביות. רוב רובם (כך במקור) של אדמות הנגב הם בבעלות ציבורית. המרחבים הגדולים מוכנים לפיתוח חקלאי ותעשייתי - כל אלה מהווים עבור המתכנן שדה תכנון בעל אפשרויות גדולות - וסכנות מרובות.

אריה שרון, "תכנון מרחבי בנגב", מתוך "עיתון אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל", חוברת א', כרך י"ב, ינואר-פברואר 1954



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו