בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביער, ביער, ביער נרקוד

ריקוד הוא תשוקה אנוכית

תגובות

אריאל גרוסמן החלה לרקוד כשהיתה בת שמונה ומאז לא הפסיקה. אך כפי שתמיד היה ברור לה שנועדה למקצוע, כך גם היה ברור לה שלעולם לא תוכל להתפרנס ממנו. לכן, במקביל לקריירת המחול, סיימה גרוסמן תואר שני בהוראה לגיל הרך והיום היא גננת במשרה מלאה. "אני מרגישה בת מזל שמצאתי עבודה שאני אוהבת, שיכולה לתמוך בחיי כרקדנית וכוריאוגרפית. כדי להיות אמנית באמת, צריכים להיות לך חיים מחוץ לעולם האמנות, ולחוות ילדים בני ארבע על בסיס יומיומי זו בהחלט חוויה שמספקת חומרים ליצירה שלי".

גרוסמן החלה כרקדנית בלט קלאסי, נחשפה למחול מודרני בתיכון הניו-יורקי הידוע לאמנויות "לה גווארדיה", סיימה תואר במחול, ושם גם החלה להתפתח ככוריאוגרפית. מאז שהקימה להקה משלה, למדה שחייה של מנהלת להקת מחול קשים אף יותר מאלו של רקדנית וכוללים מרדף אחרי קרנות, פסטיבלים ועיתונאים. "אני לא מרגישה שזה מאבק. אני רואה זאת יותר כאתגר. לפעמים אני אפילו מרגישה אנוכית על כך שאני עוסקת בריקוד, משום שאני רוקדת מפני שאני צריכה את זה, ולא משום שאחרים זקוקים לכך".

האם את מרוצה מהמקצוע שבחרת? "כן. אני מרגישה שאני נמצאת במקום טוב. אני צומחת והזדמנויות מתחילות להופיע. ריקוד דורש מחויבות והקרבה עצומות. לפעמים אנשים הולכים לאיבוד בתוך המרדף אחר שלמות ומתחילים להתמקד בהשגת מטרות ולא בעשייה של מה שהם שאוהבים. אני בודקת את עצמי כל הזמן כדי לוודא שאני עושה זאת מהסיבות הנכונות".

מהו תחום ההתמחות שלך? "בלט מודרני. הבסיס לכל תנועה הוא הבלט הקלאסי, אך משולבים בכך מוטיבים מודרניים ועכשוויים".

מהו גודל הלהקה? "ב'אריאל רבקה', הלהקה שהקמתי, יש עכשיו שמונה רקדנים".

כמה פעמים בשבוע את מופיעה? והאם את מופיעה בדרך כלל מול אולם מלא? "השנה הופענו ארבע פעמים, בפסטיבלים שונים שהתקבלתי אליהם. הייתי רוצה להופיע שש-שבע פעמים בשנה, אך לצערי זה יקר מדי ואני לא יכולה להרשות זאת לעצמי. בהופעה האחרונה שלנו הכרטיסים נמכרו כמעט במלואם. זה היה אולם של כ-70 איש, והופענו שלושה ערבים ברצף. היה מאוד מרגש".

האם זה כבוד להיות רקדן בארה"ב? "כן, לגמרי. זה מאוד מיוחד, שמתאפשר לך ליצור ואחרים באים לראות את היצירה שלך. כוחה של אמנות טמון ביכולת להעביר את הצופה חוויה רגשית ופיזית, ואני מתגאה בכך שהעבודה שלי כנה ושאנשים יכולים להתחבר אליה. אבל אני חושבת שבאופן רחב יותר, להבדיל ממוסיקה למשל, לאנשים אין תשוקה גדולה לראות מחול. פשוט אין מספיק תשוקה בעולם למחול כפי שיש לאמנויות אחרות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו