בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העבודה היא חיינו

תגובות

הגיליון שלפניכם נטל על עצמו משימה יומרנית מבחינת היקף ההפקה, ועם זאת חפה מיומרות. כתבים של העיתון או כאלה שעבדו בעבורו לצורך המשימה אמנם איתרו אינדיבידואלים העובדים בשישה מקצועות ובחמש מדינות שונות מאוד זו מזו, ובהן ישראל, רגע לפני יום העצמאות ה-63 שלה. אך איננו מתיימרים לספק השוואה כמותית מדויקת, אלא יותר אימפרסיוניסטית - למשל בין מורה בשכונת עוני בניירובי לנזירה העוסקת בהוראה בסיציליה. בעיקר אנו מספקים הצצה אל עולמם המקצועי והאישי של אנשים שבימים כתיקונם לא מזדמן לנו לפגוש ברחוב, או לשהות ברחובותיהם כלל.

לעתים נראה שהדומה בין אנשים במדינות שונות ובמקצועות זהים רב על השונה - תחושת המסירות והאהבה של הרקדנים למשל. מפתיע גם לגלות שאנשים באותה מדינה (קניה, לדוגמה), המקבלים משכורות נמוכות או גבוהות מאוד יחסית, יכולים להרגיש חיסרון כיס כמעט באותה מידה. זאת למרות שבעמודים שלפניכם ניכר בהחלט - כפי שאיבחן אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד - כי עבודה היא אחד משני עמודי התווך שבהם תלוי אושרו של האדם. כמו שאמרה לנו מרגרט מאקניינגו, רופאה קנייתית, המשתכרת לא רע, על משלוח היד שלה: "אני אוהבת אותו, רק זקוקה לעוד כסף".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו