בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ריקוד לאור ירח

האימונים מתישים והשכר נמוך, אבל חלומות לא מחליפים

תגובות

בניגוד לרקדנים אחרים מסביב לעולם, אנשי המחול הישראלי עומדים בפני בחירה לא פשוטה בהגיעם לגיל גיוס: האם לזנוח את מה שנהפך כבר למקצוע, לנסות לקבל מעמד של רקדן מצטיין ולשרת בצה"ל תוך כדי, או שלא להתגייס - מסיבות כאלה ואחרות? "כבר כשהייתי ילדה קטנה בשיעורי הבלט במתנ"ס ביהוד, היה לי ברור שאמשיך לרקוד אחרי התיכון ואהיה רקדנית מצטיינת, אבל זה לא היה לי פשוט בכלל", מספרת לאואר, שאת שירותה הצבאי עשתה במשמרות ליליות בחיל המודיעין.

"בבקרים אני תמיד רוקדת, כך שפשוט לא ישנתי לילות שלמים כדי להיות בצבא. זה היה מטורף, וככה זה נמשך שנתיים - מסיימת משמרת, הולכת לחזרה, חוזרת הביתה לשינה קצרה וארוחת צהריים וחוזר חלילה. ראיתי הרבה חברים שסיימו את התיכון וישר נסעו לחו"ל במסגרת להקה. אין ספק שזו מקפצה אדירה, אבל אני מרוצה מהמקום שאני נמצאת בו היום. לא ויתרתי לעצמי והמשכתי כמו שצריך. היו רגעים שחשבתי לעזוב, אבל יש לי אופי כזה פרפקציוניסטי, שברגע שאני מתחילה משהו אני חייבת לסיים אותו".

האם את מרוצה מהמקצוע שבחרת? "יש ימים קלים יותר ויש קשים יותר, אבל אני חיה את מה שחלמתי עליו מגיל 6. אני עושה את מה שאני אוהבת לעשות, ולא את מה שאני צריכה לעשות כדי להתקיים. זה ממלא אותי. להיות על הבמה זו תחושת סיפוק אדירה".

כמה פעמים בשבוע אתם מופיעים? האם האולם מלא בדרך כלל? "זה מאוד משתנה. עכשיו אנחנו בחודש די לחוץ, שיש בו שתי הופעות ערב של 'מאיץ חלקיקים', שש הופעות של 'אלף לילה ולילה' ועוד שש הופעות של 'מסביב לעולם', ובנוסף לכך אנחנו מופיעים במופע המרכזי ביום העצמאות. בממוצע יש לנו הופעה עד 3 הופעות ערב בחודש, ובין 4 ל-14 הופעות ילדים. אלה הופעות שמלאות תמיד, וזה נעים לראות".

האם זה כבוד להיות רקדן בישראל? "בהחלט. לפי רמת ההיענות בהופעות שלנו, יש בארץ צימאון לתרבות. מצד אחר, אף אחד לא אמר שחיי רקדן הם קלים. לפעמים אני מסיימת יום חזרות כשאני גמורה לגמרי, עם גוף כואב ודואב, אבל יש בזה תחושת סיפוק עצומה. מהבחינה הכלכלית, יש פה סימן שאלה גדול. יחידי סגולה מגיעים ליכולת פיננסית גבוהה. הלוואי שזה היה כמו באירופה, שם רקדן נחשב למקצוע נעלה ואתה יכול להסתפק בו. מנגד, גם רקדנים בניו יורק 'משלימים הכנסה'. בשורה התחתונה, זה לא כמו היי טק. המקצוע הזה לבדו לא יחזיק אותך. אני עצמי עברתי הקיץ קורס מדריכי פילאטיס, ומאז, בשעות שבין ההופעות לחזרות, אני מטפלת באנשים שסובלים מכאבים כרוניים".

האם רמת בתי הספר למחול משביעת רצון? "יש כמה בתי ספר מצוינים, אם זה תלמה ילין או האקדמיה למחול בירושלים, ויוצאים מהם רקדנים ללהקות המובילות בארץ ובחו"ל. אבל הייתי רוצה שבעתיד ייפתחו בארץ עוד בתי ספר למחול ברמה גבוהה".

האם צריך להגדיל את ההשקעה במחול בישראל? "אין ספק. יש הרבה מאוד רקדנים ויוצרים והתחרות עצומה. כולם נאבקים על אותו תקציב. התיאטראות אמנם מלאים, אבל אני לא יודעת אם זה מכסה את עצמו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו