בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדד | מכבי תל אביב

מכבי תל אביב, כדורסל. נוסדה ב-1932

תגובות

מה ניתן ללמוד מהכמות העצומה של הישראלים - מעל 7,000 אנשים - שנסעו עד ברצלונה כדי לעודד את מכבי תל אביב? בעיקר על הצורך לקרוא בכל העולם - אנחנו כאן כדי לנצח. ומה ניתן ללמוד מהצורך לקרוא בכל העולם "אנחנו כאן כדי לנצח"? שמתקיימת איזושהי תחושה שאנחנו כאן כדי להפסיד. ומשום שזו תחושה עמומה ומציקה, יש להרחיק אותה על ידי היפוך: אנחנו כאן כדי לנצח!

אם כן, התחושה העמומה והמציקה ש"אנחנו כאן כדי להפסיד", מה מקורה: מקורה בהיסטוריה שלנו, שמלמדת שהעם הוא על-זמני אבל שהישות המדינית היא זמנית בהחלט. מכבי תל אביב בברצלונה, בקרב מול אומות שנטועות עמוק בהיסטוריה (ספרד, יוון): קרב של הזמני בהיסטורי, של הסופי באינסופי.

ההיפוך "אנחנו כאן כדי לנצח!" אינו רק צורה של הדחקה אלא גם מילוי-מחדש של תוכן: רק כך ניתן להבין איך ה"אנחנו" מורכב ברובו מ"לא-אנחנו" (סחורטסיאניטיס, פארגו, אידסון וכו'). כלומר, ברגע שהצורה התהפכה, גם התוכן שבתוכה התהפך: ה"אנחנו כאן כדי להפסיד" התהפך ל"אנחנו כאן כדי לנצח!" ובמקביל ה"אנחנו" - שאמור להיות עשוי מאיתנו (ישראלים) - התהפך ל"לא אנחנו" (סחורטסיאניטיס, פארגו, אידסון וכו'). ההיפוך הזה - הצורני ובעקבותיו התוכני - מלמד שהחשש מכיליון מהותי יותר משאלת הזהות; שהחשש מכיליון הוא הזהות.

במובן הזה ההתגלגלויות של "מכבי תל אביב" לאורך השנים הן התגלגלות האופן שבו "ישראל" מתמודדת עם החשש מכיליון: תחילה בעזרת "אנחנו" מלוכד ומקומי, בהמשך עם התחזקות מסוימת ב"לא אנחנו" וכעת עם "אנחנו" שרובו עשוי מ"לא אנחנו".

כלומר, הזהות מתפוררת ונבנית מחדש בהתאם לצורכי השרידות.

הרבה ישראלים בארץ רחוקה שרים את התקווה ודמעה זולגת מעיניהם: מה שמעניין זה שהחשש מכיליון אינו מתמוסס עם השנים. משהו באופן שבו אנו חיים לא מאפשר לנו להשתחרר מהתחושה שאוטוטו זה עומד להיגמר.

פרס ישראל לשמעון מזרחי: זו למעשה ההוקרה על יכולתו של "הישראלי" להשתנות ולהסתגל - ואפילו לנצח - בעולם שמעוניין בהכחדתו. שמעון מזרחי הוא "הישראלי" שהבין ש"אנחנו" יכול גם להיות "לא אנחנו", כי מה שחשוב באמת זה שנישאר כאן (ואפילו ננצח!).

שמעון מזרחי הוא "הישראלי הנצחי", האיש שתמיד יישאר. ועל כך הוענק לו פרס ישראל בתחום הספורט. למעשה, פרס ישראל בתחום ה"אנחנו כאן כדי להישאר" (כלומר, פרס ישראל בתחום ה"יש לנו חשש שאוטוטו זה נגמר").



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו