בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה צריך לנקות את הרחובות מעלים?

מדוע חושבות העיריות שפרחים, עלים וזרעים הם לכלוך שמקומו בפח?

תגובות

אחרי טיול ארוך בשדות הקיבוץ, מגיע הצב בצבוץ, גיבורה של סופרת הילדים רינת הופר, לפרח הסביון: "מתקרב בצבוץ, בפה קפוץ, ונושף פו פו פוץ! ובשמים איזה פיצוץ, כמו אלף כוכבים זוהרים בחוץ". בימים אלו של סוף האביב יכולים הילדים ליהנות מאותה חוויה. הסביונים מתייבשים, ועוד מעט אפילו נשיפתם הדקה תפיץ את הזרעים מפונפון הצמר הלבן.

שתי פיסות שדה קטנות וטבעיות, לא הרחק מביתנו בירושלים, היו משכנם של מאות סביונים, שגדלו לצד פרחי חרדל, חוביזה ומקור החסידה. אבל הילדים בקושי הספיקו ליהנות מהם. מישהו בעירייה שלח שני פועלים, שבחרמש חשמלי ובטרקטורון חיסלו את העשבייה וחרשו את האדמה.

גורל דומה אירע לזרעי עצי האולמוס ברחוב שלנו. אחרי לילה סחוף רוחות, השילו העצים את זרעיהם והרחוב כוסה במרבד צהבהב ומרשרש, קונפטי של הטבע. על הקרקע נאספו הזרעים לערמות קטנות. מי שלא ראה שמחה של ילדים המתכסים בגשם של זרעים - לא ראה שמחה מימיו. אבל גם זו נקטעה כאשר העירייה החליטה שמקומם של הזרעים בפח. הפעם גויס המפוח.

זרעי האולמוס, כמו כדורי הסביונים, נחשבים על ידי מישהו בשלטון המקומי כ"לכלוך", שאין לו מקום ברחוב העירוני. כך ניתן להבין גם את זעקת מרכז השלטון המקומי נגד החוק שאוסר על הפעלת מפוחים. היועץ המשפטי של המרכז אף התריע בראיון ל"הארץ" שהחוק עלול להוביל לעליית הארנונה. אבל השאלה היא למה צריך לנקות את הרחובות מעלים? מתי הפכו העלים לזיהום? אולי פשוט ניתן להם לנוח על המדרכות ולהיסחף ברוחות, ולא באלה של המפוח?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו