בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פינת אוכל | יצירת האמנות הקטנה בעולם

בסוף ירושלים יש מקום מיוחד שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד. בשכונה החרדית עזרת תורה, ליתר דיוק

תגובות

יותר מכל הזכירו לנו הפטיפורים של אפרת ליבפרוינד את מצעד הכובעים הנפלא שהתהלך על השטיח האדום בחתונה המלכותית של וויליאם וקייט. שם הזדקרו לעיני הצופים המשתאים גדילים ושניצים עשויים קריסטלים ונוצות, פה מתנשאות קשתות שוקולד מעל פניני סוכר נוצצות, אבל האסתטיקה האקסטרווגנטית והגימור המושלם משותפים לכל היצירות.

פטיפור - כך מפרשים גדולי הפוסקים הקולינריים של ה"לארוס גסטרונומיק", התנ"ך הגסטרונומי הצרפתי - הוא מרקוע (ביסקוויט), רקיק, עוגייה, עוגה זעירה או כל דבר מתיקה קטן אחר המקושט בגנדרנות. הפטיפורים הופיעו במלוא הדרם המצויץ על במת מטבחי האצולה במאה ה-18 ודחקו את רגליהם של הבונבונים, הפרלינים, מגדנות המרציפן והפירות המסוכרים שהיו אופנתיים בתקופת הרנסנס ובימי שלטונו של המלך לואי ה-14. את היצירות המיניאטוריות החדשות, הסביר השף המהולל קארם, איש המאה ה-19, צריך היה לאפות "א-פטיט פור" (בטמפרטורה נמוכה מאוד), לאחר שדברי מאפה גדולים הוצאו מתנורי הלבנים העצומים והטמפרטורות הלוהטות צנחו. מאז ועד היום מקשטים מאות מיני פטיסרי ססגוניים וראוותניים, כיד הדמיון הטובה על אומני הפטיסרי, את שולחנות מסיבות הקוקטייל והארוחות החגיגיות.

* * *

עולים לביתם של אפרת ומוטי ליבפרוינד בעיר הקודש ירושלים. בקומת החניון של בניין הדירות, השוכן בשכונה החרדית-ליטאית עזרת תורה, נמצא בית מדרש קטן. במעלית, בתיבת פלסטיק שקופה, מוצעים לבאים ולהולכים צטלך של הלכות יומיות, מודפסות על ניירות ורודים וירוקים. חלל הדירה המרווחת מעוצב ומרוהט כולו בגוני לבן, להוציא ארון ספרי קודש הדורי כריכות מוזהבות, ארון ספרי בישול גדוש ואוסף יפהפה של כלי הגשה ויודאיקה מכסף. האשה ירוקת העיניים הפותחת את הדלת לבושה בשחור אלגנטי - מכף רגל מכוסה בצניעות ועד לפאה גזורה לקארה מסוגנן. עניינים של תדמית הגוף, כך מתברר עד מהרה, חוצים מגזרים. "אני תמיד לובשת רק שחור. שחור זה מרזה ואני שמנה מדי", מסבירה בחיוך האשה היפהפייה ודקת הגו בת ה-38 שמיליוני פטיפורים ושש לידות לא יכלו לגזרתה הנאה.

את כל הצבע שבעולם מעניקה אפרת למגשי התופינים במטבח. היצירות הפעוטות מיועדות לחתונה שתיערך במצודת דוד למחרת אותו יום. "חתונה קטנה", על פי הגדרתה. "זו חתונה שנייה לבני הזוג, ואצלנו הדוסים נוהגים לערוך חתונה שנייה בצניעות. מזמינים רק 270 אורחים - לחתונה רגילה מוזמנים לפחות 500 - והכלה לובשת חליפה במקום שמלה". בדרך כלל עמלות על ייצור המגדנות שש נשים חרדיות שהוכשרו על ידי אפרת. ההכנות לאירועים נערכות אף הן, בימים כתיקונם, במטבח הקייטרינג הנמצא בשכונה, אבל ימי הפסח נוצלו להרחבה ולשיפוצים ובאופן זמני מתבצעת העבודה מהמטבח הביתי.

לצלם את פני האשה, מסבירים בנועם לצלם, אסור מטעמים של צנעת האשה. לפני חודש הצטלמה אפרת לתוכנית לייף סטייל בערוץ 2 בפנים גלויות, והלשונות הרעות בקהילה החלו רוחשות. מוטי, אישה הסובלני והתומך, השיב למקטרגים בסבר פנים נאה שהחטא מונח על ראשם - צפייה בטלוויזיה היא טאבו חמור בקרב בני הקהילה - ובכל זאת משתדלים עכשיו בני הזוג לנהוג בזהירות. גם מבלי להתמקד בפנים השנויות במחלוקת, ההתבוננות במלאכה ובתבונת הכפיים היוצרות את המבנים המפוסלים המורכבים מהפנטת: שומשום מקורמל הופך לטווילים של תחרה עדינה; סוכר גבישי משנה את צורתו למטבעות שקופים נוצצי שברי יהלומים; חוטי סוכר נמשכים במיומנות לסרטים בכל צבעי הקשת; ריבועי קרם פיסטוק מונחים בעדינות על גלילי שוקולד ונוגט; וגנאש שוקולד מזולף לפרחים חינניים המסתירים את החיבורים. עזרים מודרניים - כמו תבניות סיליקון יקרות ותנורים משוכללים - הם חלק מתהליך הייצור, אבל בקלות אפשר לדמיין את קארם וחבר מרעיו, טבחי המאה ה-19, מפליאים לייצר מגדלי פטיפורים נישאים בכוח ההשראה והדמיון.

* * *

אפרת ליבפרוינד היא אחת השפיות המפורסמות ביותר במגזר החרדי. חברת הקייטרינג שהקימה לפני 12 שנה, "השלמות שבטעם", מספקת שירותי הסעדה וקינוחים לאירועים נוצצים במגזר ומחוצה לו, בארץ ובחו"ל. כתבות מתכונים פרי עטה מתפרסמות חדשות לבקרים בעיתון "המודיע", יומון חרדי ישראלי; במגזין "בינה" האמריקאי, שבועון פופולרי לאשה היהודית; ובמוספי אוכל מיוחדים של "המודיע" האמריקאי (אין קשר לעיתון הישראלי). לפני חודש הגיע לחנויות ספרה הראשון "אפרת מגישה" (הוצאת פלדהיים), אלבום מהודר ויפהפה שראה אור במקביל בארצות הברית תחת השם "Elegant kosher".

היא נולדה למשפחה חרדית ידועה ומבוססת, הרב לאו הוא דודה, וילדותה עברה עליה בכיכר המדינה בתל אביב ("בכל פעם שמדברים על תל אביב מתחשק לי לבכות מרוב געגועים"). כשהיתה בת 16 עברה עם משפחתה לירושלים, ובגיל 20 נישאה בשידוך למוטי, בן למשפחה חרדית-ליטאית מבני ברק. לשכונת עזרת תורה, מקום משכנו הקודם של גן החיות התנ"כי, עבר הזוג הצעיר כשעוד אפשר היה לראות בה כלובי חיות נטושים.

לפני 14 שנה, מטופלת בשני פעוטות, נסעה לארצות הברית והחליטה לקחת קורס קונדיטוריה ב-CIA האמריקאי לשם החוויה. "במשך כל הקורס ראיתי שאחד מהשפים הבכירים לוטש בי את עיניו. אמרתי לעצמי 'אלוקים, מה הוא רוצה ממני?' בסוף הקורס הוא ניגש ואמר לי שהוא חושב שיש לי פוטנציאל גדול בתחום ושאני חייבת להמשיך".

מעודדת מדברי המורה, ומסוחררת מעולם הפלאות האלכימי שנגלה לפניה, המשיכה לקורסים נוספים בבתי ספר לבישול נחשבים בעולם ואחרי שנתיים של לימודים אינטנסיביים החלה ללמד בעצמה נשים חרדיות את אמנות הבישול והפטיסרי הצרפתי ופתחה חברת קייטרינג משלה. מאז היא מפרנסת בכוחות עצמה את המשפחה בת שמונה הנפשות, בעוד הבעל האהוב לומד תורה ("זה יעמוד לי לזכות כשאגיע לעולם של מעלה. העול שלי בתור אשה עובדת ואם לשישה ילדים גדול, אבל זה אושר וזכות גדולה לאפשר למוטי ללמוד תורה").

הקייטרינג, כמו גם הספר, מציע מבחר מנות פינגרפוד יפהפיות, עוגות וקינוחים, אבל אהבתה הגדולה נתונה לפטיפורים, שהיא מכנה בחיבה "תכשיטים". מדי שנה היא נוסעת לתערוכות מזון עולמיות כדי להתעדכן בטרנדים החדשים ביותר, וחלק גדול מהחומרים המשמשים אותה ליצירת וקישוט התכשיטים - עלי זהב, פניני סוכר, או אגוזי פיסטוק וחמוציות מיובשות מבלגיה - היא מביאה איתה עם שובה במזוודות. המגבלות העומדות בפניה - שפית האמונה על אמנות המטבח הצרפתי ושנדרשת לעמוד בחוקי הכשרות - הן כמעט בלתי אפשריות. כל חומרי הגלם צריכים לשאת הכשר בד"ץ; ומרבית הארוחות שלהן היא מכינה קינוחים מרהיבים הן ארוחות בשריות.

האופן שבו היא מתמודדת עם קינוחי הפרווה ראוי להערצה: השוקולד המריר הוא מתוצרת הקו הכשר של יצרנית השוקולד הבלגית קאליבו או קו ייצור יוקרתי של ורד הגליל המקומית; את גנאש השוקולד היא מוהלת בתבונה בליקר קפה ביתי המחפה על היעדר שמנת אמיתית; וטעמו של מצע האגוזים המקורמלים דומיננטי בכל הפטיפורים. הזמנות של קינוחים ופטיפורים חלביים ממלאות אותה בכל זאת, מטבע הדברים, באושר גדול, וחג השבועות - חג גדול לעדה החרדית ועילה למשתה חלבי מפואר - הוא האהוב מבין חגי השנה.

מתבונן חילוני מן הצד, שלא יכול שלא להעריץ את היד הטובה והכישרון הנדיר, משתאה לנוכח היכולת להסכין בשלווה עם הנסיבות שמנעו ממנה לבשל עם חומרי גלם אחרים. אבל הרהורי זעם על הקדוש ברוך הוא, זה שמנע ממאמיניו חלק מהמזונות וכפה עליהם חוקי אכילה נוקשים, לא חולפים במוחה. "נולדתי לתוך זה, כך גדלתי ואני חיה את חיי לאור החוקים האלה. אני אפילו לא מהרהרת בשאלות הללו. כך אנחנו צריכים לאכול וכך אנחנו צריכים להתלבש. ברור שמאכלים הכוללים פירות ים או חזיר הם לחלוטין מחוץ לתחום, ורק מדי פעם כשאני פוגשת במוצרים חדשים בתחום הקונדיטוריה שהם לא כשרים, ואין שום דרך להכשירם, עוברת צביטה בלב".

השלמות שבטעם, 052-9125134

www.efratpastry.com

"אפרת מגישה", אפרת ליבפרוינד, הוצאת פלדהיים




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו