בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חקירות בצמרת | מתקדים משה דיין ועד פרשת קצב

המשטרה והפרקליטות החלו לחקור שרים, במהוסס, לפני 40 שנה. האם יצליח עכשיו השר לביטחון פנים לייעל את עבודת החוקרים עד כדי פגיעה ביכולת למצות את הדין עם בכירים שסרחו? מתקדים דיין ועד פרשת קצב

תגובות

הרבה לפני משה קצב היה משה דיין. בשבע שנותיו כשר הביטחון היה דיין חשוב ומשפיע פי כמה יותר מהנשיא לשעבר, הממתין בסוף שבוע זה לשמוע מתי ייכלא. לדיין היה דימוי של פורע חוק, "אבו ג'ילדה" ככינויו בפי לוי אשכול. שנים לאחר מותו, כשהובאה לפני שר הביטחון יצחק רבין תלונה על מסכת חטאיו של מועמד לתפקיד ביטחוני בכיר, התמיה רבין בתשובתו, "זה הכל? על יותר מזה דיין היה צריך להיכנס לכלא".

בחודש שעבר נכתב כאן על מבצע צה"ל בכראמה ב-1968. בין השאר נאמר באותה כתבה כי דיין לא תיפקד באותם ימים משום שערב המבצע עסק בחפירה בלתי חוקית של עתיקות, נפצע ואושפז; נכתב גם שהיועץ המשפטי לממשלה, מאיר שמגר, מחל לו לימים, משום פציעתו, על עבירה זו על חוק העתיקות.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס שמגר, בכיר משפטני ישראל, התרעם למקרא הצגתו כסלחן כלפי דיין, באותו תיק בדצמבר 1971. "האמת כפשוטה", כתב לעורך "הארץ" בהתייחסו לעצמו בגוף שלישי, "היא כי בהתאם להוראותיו של היועץ המשפטי הנ"ל למפכ"ל פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית נגד השר משה דיין בשל הפרת חוק העתיקות. תוצאות החקירה, שלא כללו כל המלצה בדבר העמדה לדין, הובאו על ידי המשטרה בפני היועץ המשפטי הנ"ל והועברו על ידיו אחר כך גם לשר החינוך והתרבות דאז יגאל אלון ולמבקר המדינה דאז מר (יצחק ארנסט) נבנצל".

אמת, אבל לא כל כך כפשוטה. בשנת 2004 פירסם ב"הארץ" רן שפירא כתבה על דיין ועתיקותיו, הלוא הן עתיקותיה השדודות של מדינת ישראל. בתגובתו אז ציין שמגר כי תיק דיין "נפתח בעקבות תלונה של דן בן אמוץ, שפירסם כתבה על החפירות של דיין ב'העולם הזה'. בעקבות פניית אגף העתיקות הוריתי על פתיחת חקירה משטרתית. ראש אגף העתיקות אז, אברהם בירן, עסק בתיק, ביקר בביתו של דיין ובדק את הפרטים".

גרסה קודמת ומפורטת יותר שלח שמגר ב-1993, בהיותו נשיא בית המשפט העליון, לכותב אחר בעיתון אחר. הסוגיה המסעירה אז היתה חובת התפטרותו של השר אריה דרעי מהממשלה, לעת הגשת כתב אישום נגדו. אחרי דרעי באו פרשיות יצחק מרדכי וחיים רמון, אברהם הירשזון ושלמה בניזרי, אריאל שרון ואהוד אולמרט, צחי הנגבי ואביגדור ליברמן וגם הנשיאים עזר ויצמן וקצב, אבל באותם ימים היתה חקירה פלילית נגד שר נדירה - אם גם לא תקדימית. "המידע על העבר תלוי לא אחת במידה מכרעת באופן הצגתו בהווה", עקץ. "על כן הינני מרשה לעצמי לכתוב מכתב זה כדי להעמיד דברים על דיוקם".

לדברי שמגר, "לא היה טיפול שונה בעניין התלונה נגד דיין מזה שניתן לאחרים שענייניהם הגיעו לטיפולי". בין אלה מנה את יצחק שובינסקי ממפעל הרכב אוטוקרס "ונושאי התפקידים שזכו לטובת הנאה מידיו", מיכאל צור (חקירות החברה לישראל), הבנקאי יהושע בן ציון, מנהל המכס דוד פלד, נתיבי נפט ומרדכי פרידמן, מנכ"ל סולל בונה צבי רכטר "ואחרים לא מעטים". כולם היו בולטים ומקושרים, אך רובם נחקרו לאחר מלחמת יום הכיפורים והיחלשות הממשלה ואיש מהם לא היה שר. עד אז נודעו בתולדות המדינה רק שתי חקירות נגד סגני שרים, שניהם מהמפד"ל ולא חלילה ממפלגת השלטון, שלא לדבר על שר רב עוצמה כדיין. לא חסרו לו יריבים ובראשם אלון, מתחרהו על תיק הביטחון ועל ראשות הממשלה, ובמקרה גם השר הממונה על אכיפת חוק העתיקות.

כתב שמגר: "ברגע שהגיעה אלי תלונת דן בן אמוץ המנוח, הוריתי למפכ"ל דאז פנחס קופל לפתוח תיק חקירה משטרתי, כפשוטו, נגד שר הביטחון דאז משה דיין. נפתחה חקירה משטרתית כסדרה (דומני, החקירה המשטרתית הראשונה שהופנתה ישירות נגד שר ביטחון בתפקיד ואולי שר בתפקיד בכלל). נחקרו, בין היתר, גורמי אגף העתיקות שביקרו בביתו של דיין לשם בדיקת פריטי העתיקות ושלא העלו אחרי הביקורת טענה כלשהי מטעמם. זכור לי גם היטב כי כאשר ממצאי החקירה לא הניחו את דעתי, ביקשתי השלמה של החקירה". אחר כך "נערכה חוות דעת מפורטת בקשר לממצאי החקירה ותוצאותיה פורסמו ברבים. חוות הדעת הועברה, לפי בקשתו, גם לשר המנוח יגאל אלון. התיק וחוות הדעת הועברו על ידי גם למבקר המדינה". נבנצל לא עשה דבר. אחר כך היה חבר ועדת אגרנט, שנהגה בדיין (ובגולדה מאיר) בסלחנות.

אשר לליבת החקירה, "העבירות שנתגלו בתיק היו כולן (פרט לפרשת משמר השבעה, שבה נפצע דיין בצורה קשה) עניינים שקדמו לחוק החנינה משנת 1967. בקשר לעצם החפירה במשמר השבעה, שבה נפצע משה דיין כאמור ואף איבד את כושר הדיבור לזמן מה - לא ראיתי מקום לנקוט צעדים משפטיים".

כך כתב שמגר ב-1993. פרשנות סבירה של דבריו היא, שהחפירה במשמר השבעה היתה גם היתה עבירה על החוק ושהיא הצדיקה את העמדת העבריין-לכאורה לדין, אך משום שדיין כבר נענש בפציעה קשה ואף באובדן כושר הדיבור, לזמן מה, ויתר על כך היועץ המשפטי הנ"ל. בפועל, לפי ההודעה הרשמית, נמשכה החקירה "בקשר לפעילותו הארכיאולוגית" של דיין בדיוק שבועיים ושמגר "סמך ידו" על מסקנת המשטרה, ש"התלונה לא היתה מבוססת והחקירה לא העלתה כל האשמה".

שוטר מבחוץ

הלקח של אותה פרשה בת כ-40 שנה הוא שהאיוש חשוב - מיהו היועץ המשפטי לממשלה, מיהו פרקליט המדינה, מיהו מפכ"ל המשטרה, מי מפקד על השוטרים החוקרים. קופל, אז בשנתו השמינית כמפכ"ל ומי שהצטווה לפתוח בחקירה נגד דיין, לא היה שוטר. הוא בא מצה"ל ומהשב"כ ותפקידו היחיד במשטרה היה מפקד משמר הגבול, גוף צבאי-למחצה שאותו הקים ועליו פיקד 11 שנה. ראש אגף החקירות, ניצב אריה שור, הפיל את התיק לחיקו של ראש מחלקת החקירות, ניצב משנה שמואל רוט. חקירות הבכירים הומרצו רק כאשר המפכ"ל שאול רוזוליו ייבא לראשות אגף החקירות את פרקליט מחוז תל אביב יעקב קדמי (אחר כך שופט בית המשפט העליון) ומינה את בנימין זיגל לחקור פרשיות שחיתות.

והיה אז גם שר המשטרה, שלמה הלל, שהעניק לרוזוליו, לקדמי ולזיגל תמיכה עילית. האם יצחק אהרונוביץ מישראל ביתנו משתווה לדגם של הלל, בנסיבות המורכבות בהרבה של 2011? התבטאותו הפזיזה בשבוע שעבר, בדבר קיצוץ בתקנים ביחידות החקירות, עוררה בקרב החוקרים חשש שהנה-הנה עומדים לפגוע בעצמאות שהשיגו בעמל רב.

אמירתו האומללה, שניסה לתקן אותה למחרת, בעקבות תסיסה פנימית חריפה באגף החקירות והמודיעין (אח"ם), הכבידה על שבוע הפתיחה של המפכ"ל יוחנן דנינו. המפכ"ל הקודם, דודי כהן, סוכך על דנינו ועל יורשו בראשות אח"ם, יואב סגלוביץ'. עכשיו יידרש דנינו להוכיח שאינו נותן יד לכרסום במעמדו של אח"ם ושדברי אהרונוביץ לא שיקפו מגמה שדנינו שותף לה.

בשנותיו במשטרה התקדם אהרונוביץ במשמר הגבול ובשטח (מחוזות ש"י והדרום). בחקירות נגד אנשי ציבור לא התמחה, אם כי כסמפכ"ל של שלמה אהרונישקי הוכפפה לו, בלי הסבר מספק, יחידה חדשה לחקירות כלכליות - שרי הליכוד ואהרונישקי לא רצו להציב אותה במקומה הטבעי, תחת ראש אגף החקירות אז, משה מזרחי. חקירות השחיתות אינן נמצאות בראש סדר הקדימות של אהרונוביץ ושל מנכ"ל משרדו, יעקב גנות.

הניצב לשעבר גנות הוא קבלן משימות: אם צריך, הוא בונה משטרת הגירה; אם צריך, הוא מפרק אותה ומשכנע את המשטרה לקלוט יותר ממאה מאנשיה מתחת לסף הגיוס המשטרתי; אם צריך, הוא קולט בשירות בתי הסוהר את מערך הכליאה של צה"ל. ואם צריך, הוא ימצא תקנים יקרים, של משפטנים ורואי חשבון ביאח"ה, שכדאי לקצץ לטובת מפקדת המחוז החדש בצפון, מחוז חוף, תחת כותרת של פחות מטה, יותר שטח. גם דנינו וסגלוביץ' יודעים לשחק באותה מטבע: הם יציעו לקצץ את כל התקנים החסרים מתוך "זרוע סער" של היחידה הכלכלית בלהב, שם קרבי לבולשים אחר עובדים זרים וקבלניהם שנכפו על המשטרה.

לאחר פרישתו של אהרונוביץ מהמשטרה, משלא מונה למפכ"ל, נעשו בתחום החקירות שני מהלכים משמעותיים בתוך כשלוש שנים: אגף החקירות ואגף המודיעין אוחדו לאח"ם והוקמה מסגרת על ליחידות החקירה הארציות, להב 433. התהליך הראשון הצליח בעליל; השני, שהמעורבים העיקריים בו היו דנינו וסגלוביץ' (ושהפטרון הראשי שלו היה השר הקודם לביטחון הפנים, אבי דיכטר), עודו שנוי במחלוקת.

ההפרדה בין המודיעין והחקירות, באמצע שנות ה-90, פגעה בעבודת המשטרה. המודיעין, בדרג הארצי כמו גם ביחידות המרכזיות (ימ"ר), היה לקיסרות עצמאית שאגרה חומרים לצרכיה, מנעה אותם מיחידות אחרות ונותקה מקציני החקירות במרחב, במחוז ובמטה הארצי. קציני המודיעין החליטו אם ומתי לחשוף לפני עמיתיהם, לפני הפרקליטות ולפני בתי המשפט סוכנים ומקורות. התוצאה היתה הרסנית. כשמזרחי פיקד על היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) והעביר את מרכז הכובד בה מחקירות למודיעין, ניסה אגף המודיעין לספח את יאחב"ל אליו. מזרחי נאלץ לצאת למסע ארוך בין יחידות המשטרה ברחבי הארץ, כדי להתוות את מפת הפשיעה המאורגנת שהמודיעין סירב לחלוק אתו.

יש היררכיה

הפחד ממזרחי כראש אגף החקירות, שמא שילוב המודיעין תחת כנפיו עוד יגביר את כוחו, עיכב את המהלך הארגוני המתבקש, עד שמזרחי סולק על ידי מחזיק תיק המשטרה בליכוד, גדעון עזרא. כהן מונה לראש אח"ם לזמן מוגבל ולאחר שנה בלבד חזר למסלול הפיקוד על מחוז ופינה את אח"ם לדנינו. הוספת הדרג של להב 433 בין ראש אח"ם לבין ראשי יאח"ה, יאחב"ל, היחידה הכלכלית ועוד, חיזקה את גמישותה של הנהלת האגף, אבל מראש הוטמן בה מוקש: דרגת הניצב של מפקד להב. כשדנינו עבר למחוז הדרומי וסגלוביץ' התמנה לראש אח"ם, התגלעה מתיחות בינו למפקד החדש של להב, ניצב יורם הלוי, עד שכהן הפריד ביניהם ושלח את הלוי לתפקיד אחר.

גם הנמכת דרגתו של מפקד להב לתת-ניצב לא תפתור את הבעיה; היא רק תהיה זהה לזו של מפקדי יאח"ה ויאחב"ל. פתרון אפשרי נעוץ בהפרדת להב ויחידותיה מאח"ם - אלה יחידות ביצוע, שיש להכפיפן למפכ"ל, וזה גוף הפועל כמנחה מקצועי, שפניו לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי. ראש אח"ם יישאר ממונה על חטיבות התביעות, המודיעין, החקירות והזיהוי הפלילי.

אבל הכפפת יחידות החקירות למפכ"ל, במקום לראש אח"ם, תיצור הכבדה מכיוון אחר - המפכ"ל יהיה מעורב בחקירות, גם רגישות, הרבה מעבר להחלטה על מינוי מפקדים ולקבלת תמונת מצב על התפתחויות. המפכ"ל, שמתחכך בדרג הפוליטי, עלול להיות קשוב מדי למאווייו. זה אינו מצב בעייתי כל עוד הצמד דנינו-סגלוביץ' מוביל את המערכת. אבל מה יקרה לאחר פרישת סגלוביץ', שתיאר את עצמו בעדותו במשפט קצב כ"טיפוס עצמאי", המקפיד בקנאות על אי-תלותם של החוקרים ומייצר סביבם "בועה" המבודדת אותם מרחשי רקע?

"ידעת שהמפכ"ל קראדי מתנגד להמלצות שלכם", הטיח בסגלוביץ' אחד מפרקליטי קצב, אביגדור פלדמן, כאילו אמור להיות משקל לעמדת המפכ"ל. זה לא היה גילוי מרעיש: משה קראדי לא אהב שום חקירה נגד הצמרת-שבצמרת, לא שרון, לא אולמרט, לא קצב. "יש לי הרבה כבוד למפכ"לים", השיב סגלוביץ'. "המפכ"לים לא מעורבים בחקירה. עידכנתי אותו לקראת סיום שזאת ההמלצה שלנו ושאני הולך ליועץ המשפטי". אילו קבע משה (קראדי), אפשר שמשה (קצב) היה חומק מהאישומים כמו משה (דיין).

עוד לפני שאהרונוביץ בחר במועמדו למפכ"ל, הסכים סגלוביץ' להישאר ראש אח"ם שנה נוספת, עד מאי 2012. עכשיו ייתכן שייאות להאריך בחודשים נוספים את תפקידו כראש אגף החקירות. המשטרה לא גידלה לו יורש טבעי. דנינו, שהביא למשטרה מבחוץ דובר וראש אגף משאבי אנוש, עשוי לשקול להציע את ראשות אח"ם לשופט מחוזי נמרץ עם רקע בחקירות, או לפרקליט מחוז כקדמי בשעתו. בינתיים, סגלוביץ' הוא סכר עמיד בפני מאמצים עילאיים לחבל בחקירות השחיתות. *



ראש אגף החקירות, יואב סגלוביץ'. קנאי לאי-תלות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו