בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח המבקר: התנהלות לקויה של קצינים ופקידים בעסקה של מיליארד שקלים

המבקר מתח ביקורת חריפה על האופן בו מיהרו גורמים בצה"ל ובמשרד הביטחון לאשר עסקת ענק, ולהעביר חיילים לשירות החברה החיצונית

תגובות

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מתח ביקורת קשה על משרד הביטחון, מפקדת זרוע היבשה (מז"י) ואגף הטכנולוגיה בצה"ל על מגעיהם עם חברות פרטיות.

הדו"ח חושף התנהלות לקויה של פקידים וקצינים בכירים בעסקת ענק של מיליארד שקלים ומגלה מגמה של "הפרטת" משימות של הצבא ומסירתן לחברה פרטית תוך כדי העסקת חיילים שלא כדין באותה חברה. אף שדו"ח מבקר המדינה אינו נוקב בשם החברה מדובר ככל הנראה בחטיבת תדיראן של חברת אלביט. יודגש כי למבקר אין כל טענות כלפי החברה.

דו"ח הביקורת נערך "בזמן אמת" ועקב אחר תהליך קבלת ההחלטות וההתנהלות של הגופים המעורבים בנושא במשך כחצי שנה עד למאי 2010. הדו"ח עצמו מתייחס לשנים 2008 ו-2010 שבהן בחנו במז"י אפשרות להעביר עשרות אלפי מכשירים לתחזוקה באותה חברה, ולרכוש ממנה רכיב מסוים. המדובר הוא בהתקשרות בחוזה לעשרים שנים בעלות של יותר ממיליארד שקלים. אף שהדו"ח לא מזהה את סוג המכשירים נראה כי מדובר במכשירי קשר. מטרת ההחלטה הייתה לשפר את הזמינות המבצעית של המכשירים.

האחראי קבע שהמו"מ הסתיים מבלי שקיבל פטור ממכרז

האחריות להתקשרות היא של מנהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) של משרד הביטחון. ראש מנה"ר בתקופת הבדיקה, אהרון מרמוש, קיים משא ומתן עם החברה ואף קבע שהמשא ומתן הסתיים, וזאת עוד לפני שפנה לוועדת הפטור במשרד ולפני קיבל ממנה פטור מחובת מכרז. פטור כזה ניתן במקרים מסוימים ובמיוחד כשמדובר בספק יחיד. מעשים אלה של אהרון מרמוש מוגדרים בדו"ח "שלא בהתאם להוראות משרד הביטחון ובלי שמנה"ר יבצע הליך תחרותי בדרך של מכרז בין צה"ל ובין החברה לביצוע התחזוקה". מרמוש מונה בינתיים לעמוד בראש משלחת משרד הביטחון בניו יורק והוחלף בידי תא"ל במיל. שמואל צוקר.

הדו"ח מגלה גם שמז"י, שעליו פיקד בתקופה הנדונה אלוף אבי מזרחי ואגף הטכנולוגיה (אט"ל) בצה"ל לא דנו בחלק מעלויות האחזקה כדי לסכמם לפני קבלת ההחלטות בנדון. למעשה מז"י המליצה למנה"ר לבצע את ההתקשרות עם החברה למרות שעד למועד סיום ביקורת המבקר ואף שחלפה יותר משנה מתחילת פעולת מז"י היא לא סיימה כלל את "ניתוח המערכת לבחינת שיפור הזמינות המבצעית של המכשירים".

החיילים הועברו לחברה ללא אישור

בנוסף לכך אישרו בצה"ל להעביר לחברה 18 חיילים שיועדו לעבור הכשרה בחברה ולהיות מועסקים בה. הדו"ח מציין כי "מתעורר ספק באשר לתקינות ההסדר המתוכנן וזאת משום שהחברה אינה נמנית עם הגופים הכלולים בצו שר הביטחון (1986) שבהם ניתן לקיים שירות צבאי סדיר".

המלצות מבקר המדינה למשרד הביטחון ולצה"ל היא ש"על העוסקים ברכש מוטלת החובה והאחריות להיות ערים לכל ההוראות והנהלים המחייבים ולדבוק בהם, הן מטעמים מהותיים והן מטעמי נראות. ראוי שצה"ל ומשהב"ט ישלימו את עבודת המטה בהליך סדור לפני שיקבלו את ההחלטות בנושא ההתקשרות עם החברה". וכן "ראוי שמנה"ר לא ינהל מו"מ עם ספקים לרכש, לאחזקה ולפיתוח של טובין ושירותים וכי הוא לא יסכם אותו לפני שצה"ל השלים את עבודת המטה לכתיבת אפיונים, הכוללים את תכולות הפיתוח ומפרט המוצר, האמורים להגדיר את תכולות ההתקשרות".

הדו"ח גם מזכיר מה שהיה צריך להיות ברור מאליו כי "שמירת ערכיות שירות החובה בצה"ל, המתבצע מתוקף חוק שירות הביטחון מחייבת משנה זהירות בהפעלת חיילים במסגרת "שירות מוכר". שירות זה ניתן לקיים רק בגופים ששמם נקוב בצווי שר הביטחון העומדים בתוקפם ובהתאם להגדרות הדין בלבד. החברה אינה נמנית עם הגופים הנכללים בצווי שר הביטחון" ועל כן "מבקר המדינה רואה בחומרה את עצם גיבוש ההסדר המסתמן על ידי צה"ל ומשרד הביטחון לשלב חיילים בפעילות החברה". בסופו של דבר, העסקה לא יצאה אל הפועל כנראה בזכות התערבותו של מבקר המדינה ב"זמן אמיתי".

משרד הביטחון: הפרויקט נועד להביא להתייעלות

מדוברות משרד הביטחון נמסר בתגובה "משרד הביטחון מכבד את בדיקת מבקר המדינה, אך חולק על מסקנותיה מכל וכל. ראשית, עד היום טרם בוצעה התקשורת כלשהי בפרויקט זה. מדובר בפרויקט שנועד לאחד מספר סוגי פעילויות הקשורות בפרויקט המבוצעות כיום במסלולים נפרדים על מנת להשיג התייעלות תקציבית ומבצעית - תפעולית ניכרת. אנו בטוחים כי מבקר המדינה תומך בהתייעלות של מערכת הביטחון ובמיצוי כל הדרכים להשגת ההתייעלות.

הפרדת תחומי הפעילות בפרויקט זה כפי שמוצע על ידי מבקר המדינה הייתה מייקרת את עלויות הפרויקט. תפקיד אנשי הרכש במשרד הביטחון לקיים מגע עם התעשיות והספקים בכל אחד מתחומי הרכש על מנת ללמוד ולהכיר את תנאי וציפיות השוק. מגעים מקובלים אלה מאפשרים לאנשי הרכש במשרד הביטחון להשיג את התנאים האופטימאליים, החסכוניים והטובים ביותר עבור משרד הביטחון וצה"ל. לו היו אנשי המשרד מבצעים תהליכי רכש ללא לימוד והיכרות עם השוק והתעשיות הרלוונטיות היו חוטאים בכך לתפקידם.

בפרויקט זה נעשו בדיקות ראשוניות ומגעים מול התעשייה הרלוונטית, על מנת שניתן יהיה לבצע רכש אופטימלי שישרת את מטרות מערכת הביטחון, הן ברמה התפעולית והן ברמה התקציבית, כפי שנעשה בפרויקטים רבים אחרים.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי בהתאם להערות המבקר והנחיות היועץ הכלכלי לרמטכ"ל בוצע בזרוע היבשה תיאום נרחב מול כלל הגופים הנוגעים לנושא ועודכן הניתוח הכלכלי. בהצגה לראש חטיבת התכנון באוקטובר 2010 ובעבודת המטה שהובאה לאישור עקרוני בפניו נכללו עלויות האחזקה בהתאם להערות המבקר ולהנחיות היועץ הכלכלי. עם התקדמות העבודה עודכנו תוצאות הניתוח הכלכלי מס' פעמים וזאת בשל האפיון הטכני,מרכיבי התמחור,הניתוח הכלכלי והתייחסות הגופים.

בכל הנוגע לשילוב חיילים בפעילות החברה,על פי המתווה המתוכנן אין מדובר בשירות חיילים מחוץ לצה"ל.שירות החיילים נעשה בתוך בסיסים צבאיים, ולא במסגרת ארגונית-אזרחית אחרת.

אין ולא תהיה כל כפיפות ארגונית ופיקודית של החיילים לכל ארגון אחר מלבד צה"ל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו