בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד החינוך מעולם לא ערך דיון מעמיק במסע התלמידים לפולין

מבקר המדינה קובע כי מאז החלו המסעות לפולין לפני כ-20 שנה, המשרד לא בדק היבטים רבים, לרבות ההיבט הכלכלי שמונע מתלמידים רבים להשתתף במסע

תגובות

מסעות התלמידים לפולין

משרד החינוך מעולם לא ערך דיון מעמיק סביב מטרות מסע התלמידים לפולין, כך קבע מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח מקיף שהתפרסם היום (שלישי). עוד מתח המבקר ביקורת על היעדר מידע במשרד החינוך על הסיבות הגורמות לבני נוער ולבתי ספר שלא להשתתף במסע. לינדנשטראוס ציין בהקשר זה את העלויות הגבוהות הכרוכות בפרויקט, המוטלות בחלקן הגדול על ההורים.

המסעות המאורגנים לפולין החלו בשנת 1988 בהשתתפות כ-200 תלמידים. עם השנים גדל מספרם עד כ-25,000 תלמידים מדי שנה. ב-2009 בלבד ההוצאה הכספית הכוללת למסע היתה כ-162 מיליון שקלים - ורק כ-9% מסכום זה מימן משרד החינוך מתקציבו.

מההיבט הפדגוגי, מציין מבקר המדינה כי מאז שהוגדרו מטרות המסע לפולין לפני למעלה מ-20 שנים, "חלו תמורות רבות הן באירופה והן בחברה הישראלית, ואולם המשרד לא שב ובחן את מטרות המסע". עוד נכתב כי במהלך תקופה ארוכה זו לא נבדקו עניינים רבים הנוגעים למסעות, כמו השפעתם על התלמידים, הערך המוסף שלהם, מידת ההשגה של מטרותיהם, שינוי עמדות של בני נוער בעקבותיהם והימנעות תלמידים רבים מלהשתתף בהם. מחקר בנושאים אלו שהעבודה עליו היתה אמורה להסתיים בסוף 2010 עדיין לא פורסם.

עוד מציין הדו"ח כי מאז שהחל המסע לפולין "מתקיים בחברה הישראלית דיון ציבורי, במסגרתו עולות שאלות מהותיות לגבי נחיצותו. למתנגדים ולתומכים טיעונים אידיאולוגיים, חינוכיים, ערכיים, מוסריים וכלכליים. סוגיות אלה לא נידונו בדיון מעמיק בהנהלת משרד החינוך, ובמשך השנים היא לא גיבשה מדיניות בעניינן". ביקורת נוספת היא על היעדר פיקוח על ההכנה למסעות ועל הזנחת העיסוק החינוכי בשלבים שלאחר החזרה לישראל.

הדו"ח עוסק גם בהיבטים ארגוניים של המסעות, וקובע ש"מינהלת פולין" במשרד החינוך, האחראית על איסוף מידע וריכוזו ומתן שירותים למשלחות התלמידים, אינה אוספת באופן מסודר נתונים על התשלומים הנגבים מההורים, וכי בחינת נתוני בתי הספר במשלחות לפי מדד חברתי-כלכלי מגלה מתאם חיובי בין מעמד בית ספר לבין השתתפותו בפרויקט.

"הסיבות לאי-השתתפות תלמידים במסע לפולין יכולות להיות כספיות, נפשיות או אידיאולוגיות, אי-מודעות לו, או אי הכללת ההשתתפות במסע בסדר העדיפות של התלמיד או של הוריו. לטענת המבקר, "משרד החינוך לא בדק מהן הסיבות לאי-השתתפות תלמידים במסע, ואין הוא יודע אם התשלום הוא החסם העיקרי לכך".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי הוא מייחס למסעות לפולין "ערך חינוכי רב, ובהתאם לכך הוחלט להגדיל את קרן המלגות ממיליון ל-5 מיליון שקלים, במטרה להגדיל את מספר המשתתפים במסע, תוך מתן עדיפות לתלמידים ממדרג חברתי-כלכלי נמוך".

עוד בדק מבקר המדינה את הסיוע הכספי שמעניק משרד החינוך לסטודנטים במכללות להוראה ולתלמידים בתיכונים. מהביקורת עולה כי במשך שנים רבות לא הצליח המשרד לגבות חלק ניכר מהחובות הסטודנטים, שהפכו למענקים. ביולי 2010 הסתכמו החובות ב-110 מיליון שקלים. באשר לסיוע לתלמידים, נמצא שהמשרד לא הבהיר מיהם בתי הספר שתלמידיהם זכאים למלגות, וכן שהקצאת המלגות לא היתה שוויונית בין זרמי החינוך השונים. בנושא אחר נמצא כי בהתקשרות של המשרד עם החברה למתנ"סים בפרויקט המטפל בנוער מנותק לא נשמרו כללי מכרז הוגן. ממשרד החינוך נמסר שבשני המקרים תוקנו, או החלו בתיקון, הליקויים שנמצאו.

שיבוץ תלמידות במגזר החרדי

בדו"ח קבע מבקר המדינה כי משרד החינוך נכשל בפיקוח על רישום ושיבוץ תלמידות ממוצא ספרדי במערכת החינוך החרדית האשכנזית. בפרק חריף במיוחד כתב המבקר כי "העדויות המצביעות על החשש לקיומה של אפליה על רקע עדתי בבתי הספר שבפיקוח המשרד היו גלויות", וכי הוא "לא עשה את הדרוש כדי למנוע אפליה". בכך מקבל למעשה מבקר המדינה את טענות פעילי חינוך שונים, ביניהם עו"ד יואב ללום, הנאבקים מול משרד החינוך ונגד בתי הספר החרדיים האשכנזיים. המבקר קבע גם שמערכת החינוך האשכנזית "פעלה שלא על פי הכללים, ולא הקפידה לקיים הליכי קבלה שוויוניים".

בעקבות פרשת בית הספר "בית יעקב" בעמנואל, שבו הונהגה הפרדה בין תלמידות ספרדיות לאשכנזיות, ונוכח תלונות נוספות על קשיים מכוונים שמערימים בתי הספר על קבלת תלמידות ספרדיות, החל מבקר המדינה לבדוק את הנושא. הדו"ח המתפרסם היום מתמקד, בין היתר, בפיקוח שמשרד החינוך היה אמור לקיים, על מנת למנוע מצבים מעין אלה. מהדו"ח עולה כי הפיקוח, ובעקבותיו גם ההתערבות, של משרד החינוך בנושא היה שולי למדי.

על פי החוק, הרשות המקומית אחראית לרישום ילדים ונערים למוסדות החינוך שבמעמד "מוכר שאינו רשמי", ועל משרד החינוך מוטלת החובה לפקח על בתי ספר אלה. פיקוח זה כולל גם את כל הקשור לדרכי הקבלה אליהם. ואולם, מתברר כי מספר המפקחים הנמוך בחינוך החרדי "מעוררים ספק בדבר היכולת לקיים פיקוח שוטף ואפקטיווי", וכי עיקר פעולות הפיקוח מתבססות למעשה על טיפול בתלונות ובפניות של הורים. "הטיפול בתלונות לא הורחב לבחינה כוללת של נוהלי הרישום וסדרי הקבלה בבתי הספר. טיפול זה מצביע על דפוסי פיקוח מוגבלים ומרוסנים, שספק רב אם יש בהם כדי להבטיח שמערך הקבלה והרישום מתנהל כראוי תוך מניעת פגיעה בעקרון השוויון", נכתב בדו"ח. עוד נמצא כי גם הרשויות המקומיות שנבדקו, ביניהן ירושלים ובני ברק, לא הפעילו כמעט שום פיקוח בנושא.

על פי המבקר, כיוון שמשרד החינוך מסתפק בעצם מציאת מקום לימוד עבור התלמידות, ומוותר למעשה על הצבת דרישות ברורות לגבי הליך הרישום והשיבוץ, הרי שבתי הספר עצמם "לא קבעו אמות מידה מפורטות ושקופות; כמה מאמות המידה שלפיהן נעשה השיבוץ אינן עולות בקנה אחד עם הדרישה לנהוג בשוויוניות; וטיפולם של בתי הספר בביקוש היתר לא נעשה תמיד בשקיפות ועל פי כללי הצדק הטבעי". יתרה מזאת, המבקר מביא מקרים שונים, ביניהם מסמינרים לבנות בירושלים ובמודיעין עילית, בהם קיבלו מוסדות החינוך תלמידות שלא באופן שיוויוני - ואף על פי כן נהנו מגיבוי של משרד החינוך, שהסתפק לא פעם בבדיקה שטחית של התלונות. "יש חשש שעקב מורכבות הטיפול בנושא רגיש של מיון מועמדות לבתי ספר על-יסודיים במגזר החרדי, צמצם המשרד את הפיקוח עליהם", מציין המבקר.

עוד מתייחס מבקר המדינה למכסה הרווחת בחינוך העל-יסודי החרדי האשכנזי לקבלת תלמידות ממוצא ספרדי, בגובה 30%, וכותב ש"ציון מוצאן העדתי של מועמדות במסמכי עיריית ירושלים ובמסמכים של בתי ספר יכולים להעיד שההחלטה אם לקבל מועמדת תלויה גם במוצאה. קבלת החלטה לדחות מועמדת בשל מוצאה הספרדי היא בבחינת אפליה על רקע עדתי". באשר לקיומם של בתי ספר המיועדים לבנות ספרדיות בלבד, אשר לא התקבלו לבתי הספר המבוקשים (בהם לומדות מרבית התלמידות ממוצא אשכנזי), קובע המבקר כי הדבר "יכול להעיד על אפליה של מועמדות בשל מוצאן העדתי". בהקשר זה מציין המבקר כי גם לאחר שממצאי הביקורת הוצגו למשרד החינוך, "הוא העדיף לעמוד על דעתו שקיומם של בתי ספר לבנות ממוצא ספרדי נובע מרצונו של הציבור הספרדי, ולא בחר לבחון את הנתונים ולנתח את הגורמים לקיומם".

"העדויות המצביעות על החשש לקיומה של אפליה על רקע עדתי בבתי הספר שבפיקוח המשרד היו גלויות למשרד, והיה עליו לבדוק היטב את הליכי הרישום והשיבוץ בבתי הספר", מסכם המבקר, "המשרד לא קיים פעולת פיקוח ממשית אשר היה בה כדי להבטיח הליכי קבלה שוויוניים ולא עשה את הדרוש כדי למנוע אפליה". על הנהלת משרד, נכתב בדו"ח, "מוטלת בראש ובראשה החובה לוודא שעובדי המשרד והנהלת 'החינוך העצמאי' פועלים בנחישות ובנמרצות כדי לעקור מהשורש כל אפליה או חשש לאפליה על רקע עדתי".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי נוספו 15 תקני פיקוח בחינוך החרדי, ובכוונתו לקלוט בשנתיים הקרובות עוד 30 מפקחים. עוד נמסר שהמשרד "החל בבדיקה מקיפה של כל תקנוני מוסדות החינוך הרלוונטיים, וצפוי לפרסם הנחיות ברורות בנוגע לרישום וקבלת תלמידים". באשר למכסות התלמידות ממוצא ספרדי אומרים במשרד כי לאחר שתושלם בדיקה בנושא "ככל שימצא שיש ממש בקביעות המבקר, או נעשה שימוש במכסה, יינקטו סנקציות על פי החוק". כמו כן מבטיחים במשרד כי בכל מקרה של תלונה "המשרד לא יסתפק בהתייחסות 'החינוך העצמאי', אלא יברר את הפרטים בשטח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו