בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בוב דילן חוגג 70 | כמו פסקול ברוח

שירי הלב ההם שאין כמותם מתאימים גם לקומדיות וגם לפרסומות

תגובות

השיר שלה: "Just Like a Woman" (מתוך האלבום "Blonde On Blonde", 1966)

בינואר 2009 הפתיע בוב דילן את מעריציו בבריטניה כאשר אישר את השימוש בפרסומת בשירו "נישא ברוח", שיר המחאה שארגוני זכויות אדם ומתנגדי מלחמת וייטנאם בארצות הברית אימצו אותו כהמנון בשנות ה-60. השיר, שיצא לראשונה באלבום "The Freewheelin' Bob Dylan" ב-63', קידם כעת את המכירות של חברת "קו-אופרטיב" שהעניקה שירותי נסיעות, משפטים והלוויות ומלבד זאת היא הבעלים של רשת מרכולים.

לפי דובר חברת התקליטים קולומביה, שדילן הוא מכוכביה, הזמר הסכים לשימוש בשיר בהקשר זה משום שהתרשם מהגישה האתית של החברה המסחרית המתנהלת לפי עקרונות של סחר הוגן ואחריות חברתית וסביבתית. כל זה אולי נכון, אלא שדילן כבר העניק קודם לכן, במדינות אחרות, רשות להשתמש בשיריו לצרכים דומים, כמו למשל בפרסומות של בנק מונטריאול ("הזמנים הם משתנים"), וכן לחברות כמו קאדילק ואפל.

ב-2004 הפתיע דילן המורד ואף זיעזע את מעריציו כאשר השתתף בעצמו בפרסומת של חברת ההלבשה התחתונה ויקטוריה'ס סיקרט, לא בדיוק ארגון צדקה. השיר שלו "חולה אהבה" מ-97' שימש רקע להופעתו של הזמר, שהיה אז בן 62, בסרטון הפרסומת. במשך השנים, עיבודים של זמרים אחרים לשיריו שלו שימשו פרסומות של תאגידי ענק כפפסי ("צעיר לנצח" של דילן בעיבוד מחדש וביצוע של Will.i.am).

מהרגע שהופיע בכבודו ובעצמו בפרסומת לחברת הלבשה תחתונה שלרוב משתמשת רק בדוגמניות-על כנציגותיה, והכריע מבחינתו בסוגיה האתית הזאת, לא מפתיע שהמשורר הנ"ל, קולו ודוברו של דור שלם, הסכים לשימוש בשיריו בסדרות טלוויזיה רבות, הוליוודיות, ולא רק המשובחות שבהן.

דילן, אף שאומץ על ידי ארגוני זכויות אדם ותנועות שחרור, היה בראש ובראשונה יוצר פופולרי. טבעי, אם כן, ששיריו שולבו במדיום שפרץ ושיגשג במקביל אליו.

בשירו "TV Talking Song" הוא בעצם מסכם את היחס שלו למדיום הפופולרי. פעם טייל לו בהייד פארק בלונדון, הוא מספר בשירו. היה שם אדם על במה שדיבר להמונים על אלוהי הטלוויזיה והכאב שהוא מעביר. "החדשות משודרות בה כל היום, כל הרכילות, הניגון האחרון; המוח שלכם הוא מקדש, צריך לשמור עליו יפה וחופשי, אל תיתנו למישהו להטיל שם ביצה מבלי משים... (הטלוויזיה) תהרוס את המשפחה שלכם, ביתכם המאושר ייעלם, איש לא יכול להגן עליכם ברגע שהיא תידלק"...

האיש דיבר ודיבר, איים ואיים עד שפרצה מהומה, מספר המשורר המתבונן, צוות הטלוויזיה שהיה באזור העביר את ההקלטה ו"יותר מאוחר בערב צפיתי בזה בטלוויזיה". כלומר, אולי מדובר במדיום מסוכן ושוטף מוח, אבל הוא קיים, ודילן הוא לא מי שיילחם בו.

השיר ששולב בסדרות הרבות ביותר שלו הוא "All Along the Watchtower". אפשר למצוא אותו בסדרות האקשן "נמלטים" ו"מיאמי וייס", בסדרת המדע הבדיוני המעמיקה "בטלסטאר גלקטיקה" ובקומדיה הסאטירית "משפחת סימפסון". אחר כך נמצא "Knockin' on Heaven's door" שהושמעה בסדרת המדע הבדיוני "על-טבעי", בדרמה הקלאסית "עמוק באדמה" ובסדרת האקשן "לאס וגאס". ואילו סדרת המרדף אחד רוצחים סדרתיים "מחשבות פליליות", עוד סדרת מדע בדיוני - "פלאש פורוורד" ודרמת הכבלים על משפחת גנבים, "נובוריצ'ים", השתמשו בשיר "Shelter from the Storm" בפרקיהן.

ב"משפחת סימפסון" שאלה האמא מארג' "בכמה דרכים צריך אדם לצעוד לפני שייקרא אדם?" והומר השיב בפשטות: "שבע". "נישא ברוח" לא הופיע רק בפרסומת הבריטית אלא גם בסדרת האנימציה הזאת ובאחותה, "פיוצ'רמה", בסדרת הנעורים החמודה של שנות ה-90 "פארקר לואיס" ובזו המכוננת משנות ה-80, "תהילה".

ב"פשוט נהדרת" הבריטית מ-92' שרו הזמרות את "This Wheel's On Fire" שלו; סדרת הנוסטלגיה היפה "שנות הקסם" מ-88' על שנות ה-70 השתמשה בשיר שלו, כמובן; "הזמנים הם משתנים" כאילו נועד לה ממש. למעשה, זה שיר שמתאים ללא מעט מצבים, כפי שיעידו בנק מונטריאול וסדרת המתח הוותיקה של שנות ה-60 "משימה בלתי אפשרית". "שנות הקסם" השתמשה גם בשיר אחר שלו, שיר הגעגוע המתאים לסדרת הגעגועים הזאת "Subterranean Homesick Blues".

כמעט קל יותר למנות את סדרות הטלוויזיה שלא השתמשו בשיר של דילן מאשר להפך, ובכל זאת הנה כמה מהבולטות יותר: "חופשי על הבר" מתחילת שנות ה-80 שילבה את השיר "מר טמבורין" בין פרקיה. "מד מן", סדרה על שנות ה-60 שכולה "הזמנים הם משתנים" אחד גדול, השתמשה בשני שירים שלו ודווקא לא בזה המתבקש (לא הסתדר עם השנים) - "אל תחשבי פעמיים, הכל בסדר" ו"שיר לוודי". ואילו "הסופרנוס", סדרה שהרבתה להשתמש בשירים של דילן, בפרק אחד השתמשו ב"Gotta- Serve Somebody", באחר ב-"Return to Me", ובפרק בעל השם האירוני "מייד אין אמריקה", השתמשו בשיר שיכול לקבל בהקשר זה משמעות אירונית "זה בסדר, אמא (אני רק מדמם)".

עוד סדרות שהשתמשו באחד ממאות השירים של דילן הן "בונז", "המתים המהלכים", "איך פגשתי את אמא", "הלוחשת לרוחות", "בוסטון ליגל", "איש משפחה", "קליפורניקיישן", "אהבה גדולה", "דם אמיתי", "חברים" (כשרייצ'ל יולדת נשמע השיר "Sign on the Window"). סדרות ישראליות גם הן חובבות דילן. השתמשו בשיריו ב"פרשת השבוע" וב"שבתות חגים", בגרסאות עבריות ואנגליות, וכן בסדרות ילדים כמו "השמינייה" ו"החבר'ה הטובים".

השיר האהוב עלי משיריו, "Just Like a Woman", שיר אהבה שמתאר את הנאהבת בעיני המתבונן, שרואה באשה הבשלה גם את הילדה הקטנה המבצבצת ברגעי המשבר שלה, שיר שמילותיו משדרות דווקא פטרונות והתנשאות של הזמר על אהובתו, אך נצרבו בעורי אי אז - גם מצא את דרכו לסדרות טלוויזיה. ולאו דווקא לסדרה האהובה ביותר - מן הסתם דילן לא היה האליל האמריקאי של מערב בולטימור של שנות האלפיים ב"הסמויה". השיר הזה הגיע לקומדיה (המשעשעת למדי) "קוראים לי ארל", ולסדרת השחיתות חסרת המשמעות "וגאס".*



בפסטיבל הפולק בניופורט, רוד איילנד 2002



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו