בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יהדות אקסטרים: הרב אליעזר ברלנד משגע את חסידי ברסלב

מדוע מטיף הרב אליעזר ברלנד לחסידיו לסכן את חייהם בקבר יוסף בשכם, או לדלוק אחריו באישון לילה בדרך לקברי צדיקים בגליל? למה הם מתמידים בזה גם אחרי שאחד מהם נהרג מירי שוטרים פלסטינים? התשובה היא כנראה דמותו הפרועה של אחד הרבנים המסתוריים במגזר החרדי

5תגובות

רק לפני שלושה ימים הופצה הידיעה בין חסידי ישיבת "שובו בנים" בירושלים, שרבם, אליעזר ברלנד, יחזור היום מארצות הברית להדליק את מדורת ל"ג בעומר ולחגוג אתם בהילולה בהר מירון. עד כה הם לא ידעו למה נסע ומתי יחזור. והם לא יודעים האם יוביל את שיירת חסידיו בשתי הנסיעות ההמוניות המתוכננות לשבועות הבאים, באישור צה"ל, לקבר יוסף בשכם. תכלית הידיעה היא שלא נדע, אמר רבי נחמן מברסלב, אמרה שהופנמה היטב על ידי ברלנד, עוף מוזר, הפכפך, כריזמטי, מיסטיקן קיצוני השואף להיות "צדיק" בן דמותו של רבי נחמן.

קהילת שובו בנים שמנהיג ברלנד, המונה יותר מ-700 משפחות, אמורה היתה להסתגל לדמותו הלא צפויה. בשנה האחרונה הוא סיפק לצאן מרעיתו מנות גדושות של סקנדלים וריגושים. בפסח נוסף להם ממד טרגי: אחד מתלמידי הישיבה, בן יוסף לבנת, נהרג מירי שוטרים פלסטינים ליד שכם.

מותו של לבנת, שיצא עם חבריו לקבר יוסף ללא תיאום או רשות, לא הרתיע את חבריו מישיבת שובו בנים. להיפך. הם הבטיחו שירבו עוד יותר בנסיעות, והם מקיימים, עם תגבורת "נערי גבעות" ובעידוד רבני ההתנחלויות. מאז נהרג לבנת היו לפחות שתי נסיעות לקבר.

מיהו הרב אליעזר ברלנד, שחסידיו מוכנים לסכן את חייהם לפי הוראותיו?

אפשר להתחיל בסוף: זמן קצר אחרי מותו של לבנת, ברלנד נסע כנראה למיאמי בפלורידה, יחד עם אשתו וגבאי מעוזריו. לדברי אחד מחסידיו הקרובים, הם נסעו ל"מקום שמתמחה בטיפולים אלטרנטיביים". מה טיב הטיפולים? לא ברור, אבל בעבר כבר שהה ברלנד, בן 74, באותו מקום ועבר טיפול שנועד לעזור לו לעמוד בצומות הארוכים שהוא מטיל על עצמו - שלושה ימים עד שבוע בכל פעם, בלי מזון מוצק - כ"תענית יחיד".

על פי גרסה אחרת, הזוג נסע בעיקר כדי לנוח מהתקופה הסוערת של החורף האחרון. בחודש נובמבר התמרד הרב ונמלט מ"הכלא" - בית שהוחזק בו במשך שנים, מרוחק מחסידיו, מאובטח עד מחנק, מוקף מתווכים שפיקחו על תנועותיו ושלטו בו, ואולי אף הניחו יד על התרומות שזרמו לישיבה, מיליוני שקלים בכל שנה.

בנו נחמן ונכדו נתן שלטו במנגנון הזה. נגדם ברלנד יזם מין הפיכת חצר. "כבלו אותי וחנקו אותי, גם הכריזו עלי שאני חולה נפש", אמר לתלמידיו כשהתפוצצה הפרשה. הוא פיטר את הנהלת מוסדות הישיבה, הרחיק את בנו ונכדו, אבל אחר כך חזר בו והחזיר אותם. בינתיים השתנתה החצר. נ', חסיד מהקרובים אליו, מספר ש"הגישה לרב היא הרבה יותר קלה היום, אנשים באים אליו, דברים מסתדרים. הוא הוכיח שהכל בשליטתו המלאה".

בזמן המאבק עזבו בני הזוג ברלנד את ירושלים וחיו בטבריה. משם נהג הרב ברלנד לצאת למסעות ליליים פרועים לקברי צדיקים, כשמאות חסידים דולקים אחריו במכוניותיהם. כשחזר לביתו בירושלים, ערב פסח, ונדמה שחזר גם לשגרה, נהרג תלמידו, בן יוסף לבנת. כמה ימים לאחר ההלוויה קיים ברלנד ביקור תנחומים אצל משפחתו של לבנת, שנמשך עד חמש לפנות בוקר. למחרת נסע לארצות הברית.

מול הק-ג-ב

די במבט ברב, בזמן שהוא מלמד או מתפלל - ידיו וכתפיו מונפות מעלה-מטה ובמעגלים - כדי לדעת שאינו רב שגרתי. לא אחת הוא תואר בעיתונות בישראל כלאומן קיצוני ומשיחי. אבל המפתח להבנת האיש הוא במודל החיקוי שלו - רבי נחמן מברסלב (1772-1810). ההטפה של ברלנד להסתננות לקבר יוסף נוגעת להיבטים דתיים ומיסטיים ששאל מרבי נחמן, יותר מאשר לוויכוח על השטחים.

אחרי מות לבנת אמרו אנשי שובו בנים שרבם הורה להם שלא להסתכן בנסיעות לקברי צדיקים בימי ספירת העומר המועדים לפורענות. זה נאמר במענה לטענת הצבא שהם מפירים את הוראות החיילים. אבל איש אינו מכחיש כי ברלנד מטיף זה שנים לנסיעה לקבר יוסף ולמקומות מסוכנים אחרים בגדה המערבית.

ד"ר צבי מרק, מומחה לתורת ברסלב מאוניברסיטת בר אילן ו"מכון שלום הרטמן" העוסק בחקר היהדות, אומר שברלנד מטיף לביקורים בקבר יוסף מפני שהמסע כרוך בסיכון, לא למרות הסיכון. לדבריו, "גם אנשים שמתייחסים ליציאה של בניהם לטיולים מרובי סיכונים בקצוות עולם כאל תסיסה בריאה של חבר'ה צעירים, מטיחים בחסידי ברסלב שהם הרפתקנים. זו התפישה שיש הפרדה בין החיים החילוניים התוססים, לבין החיים הדתיים, שצריכים להיות רוחניים, רחפניים, בלי יצריות ותסיסה. שיתפללו בבית כנסת בשקט ולא יפריעו בין שתיים לארבע. דיכוטומיה כזו רחוקה מאוד מהדתיות הברסלבית".

בקהילת שובו בנים מתארים את ברלנד, בהערצה, כפורץ הדרך לקבר רבי נחמן באומן באוקראינה בשנות ה-80, בעזרת דרכונים מזויפים, תוך התחמקות מאנשי ק-ג-ב. השלטון הסובייטי הבטיח פרס של אלפי דולרים למי שיביא למעצרו. מיתולוגיה דומה צמחה בעניין מסעותיו עם חסידיו לקברי אבות בשטחים, בשנות האינתיפאדה השנייה, תחת אש, ונמשכה גם בעת שנהגו במהירות מופרזת בכבישי הצפון.

כמה חסידים סיפרו שברלנד הורה לחמוק בדרך מ"דינים" - כוחות שליליים שמנסים לעצור את תנועתם, כמו רמזורים, תמרורים ושוטרי תנועה. הוא מעודד הסתכנות. לדברי החסיד נ', ברלנד לימד אותו כי "ברגע שאתה עושה השתדלות מעשית שכרוכה בסכנות מסוימות, זה קושר אותך במדרגה יותר גבוהה עם הצדיק". ובמקרה של שכם, עם יוסף.

חסיד אחר, בני מחלב, ממארגני הנסיעות לקבר יוסף, אמר: "כשאני נוסע לקבר יוסף אני יודע שיכול לקרות לי משהו, אבל אני מאמין ברב (ברלנד), ויש לי תחושה של ביטחון. אני קורא לזה אדרנלין של קדושה. אתה נכנס לעיר שיש בה מחבלים, וכבר נתקלנו ביריות, אבל אתה נכנס באמונה, מתפלל על הקבר, ומבין שעל ידי אמונה ותפילה אפשר לשנות גם את הטבע". כמה חסידים נפגעו בדרך לקבר יוסף? "אחד נפצע והוא במצב של צמח מאז 2003 ואחד, בן יוסף (לבנת), נהרג. עם כל הצער, שניהם חברים שלנו, צריך להסתכל על זה ביחס לרמת סיכון ואתה מבין שזה כלום, זה מעל לטבע".

מצ'ואיזם דתי

ברלנד, יליד חיפה, צמח בחינוך הממלכתי-דתי ובתנועת בני עקיבא. הוא פגש את אשתו תהילה, בתו של הרב המנוח שלום אברהם שאקי - ח"כ מטעם המפד"ל בשנות ה-60 - בגרעין נח"ל לקיבוץ דתי. כבר אז נמשך לעולם החרדי ואיש לא הופתע כשהלך לישיבה ליטאית במקום להתגייס.

מרק, שנפגש עם הרב ברלנד לפני כמה שנים, אומר ש"יש לו בקיאות גדולה, הוא שוזר חומרים מקצוות שונים של התרבות. תוך כדי שיחה הוא פותח אנציקלופדיה ומסביר איך מתרחשות סופות וסערות, ואז עובר לדבר במומחיות על כתב יד קבלי. יש בזה משהו מאוד מרשים".

מרק מוסיף כי בניגוד לרבני ברסלב אחרים שראו עצמם, לפחות במרומז, כגלגול נשמתו של רבי נחמן, "לא מצאתי אצל הרב ברלנד טענה כזו. מצד שני, אף פעם לא ראיתי בחסידות ברסלב רב שהתנהלותו קרובה כל כך לזו של רבי נחמן. אם אתה שואל את עצמך איך התחילה (תנועת) החסידות, מה אנשים חיפשו אצל הצדיקים, למה אנשים באו אליהם - פתאום יש לך דוגמה חיה ועוצמתית לעניין הזה".

במה זה מתבטא? "יש חסידי ברסלב שמסתכלים על רבי נחמן כדמות צדיק הרחוק מהם. הרב ברלנד רואה אותו כמודל חיקוי", מסביר מרק. "הוא נוסע פתאום לטבריה, נוסע פתאום לארצות הברית - זה דפוס מוכר מאוד למי שמכיר את ההתנהלות רבי נחמן. חלק מהאתוס של רבי נחמן היה להתחדש תמיד, להשתנות. אם יש לך התעוררות לאיזה עניין, תפעל, לך עם מה שאתה מרגיש. ?תזרום'. הרב ברלנד הוא טיפוס כזה בדיוק. אם באמצע הלילה יתעורר לעשות משהו, הוא לא ידחה את זה לבוקר אלא ייצא לעשות בחצות הלילה".

ספרו של מרק, "התגלות ותיקון בכתביו הגלויים והסודיים של רבי נחמן מברסלב", שייצא לאור בקרוב בהוצאת מאגנס, עוסק בין השאר בזיקה המשיחית החזקה ליוסף בכתביו האזוטריים של רבי נחמן, שחלקם נחשפים לראשונה בספר. רבי נחמן הזדהה עם יוסף המקראי וסבר ששניהם עברו ניסיונות דומים. עד כדי כך, שראה את חייו כ"תיקון" לפגמים של יוסף.

התיקון, לשיטתו, כרוך בנכונות מתמדת למות על קידוש השם. "מהרגע שרבי נחמן היה ילד הוא התפלל למות על קידוש השם", אומר מרק. "הוא חי בברסלב, אבל בסוף חייו אמר שהוא רוצה למות באומן, כי שם קבורים אלפי יהודים שנהרגו בפוגרום על קידוש השם. כל אתוס יוסף ומסירות נפש חורז את חיי רבי נחמן מההתחלה ועד הסוף, וגם חורז את חיי הרב ברלנד, מנסיעותיו לאומן תחת השלטון הסובייטי ועד הגיחות לקבר יוסף".

האם חסידי ברלנד רואים בפלסטינים, או בחיילי צה"ל המוצבים באזור שכם, "דינים" שצריך לעקוף ואולי להתעמת אתם? "הם לא זורקים אבנים ולא פוגעים באף אחד", אומר מרק. "על פי האתוס שלהם, אם מישהו לוקח אתו סכין, הוא פוגע באמונה. זה אתוס של ביטחון בהשם או ב'צדיק'. הם לוקחים סיכון וסומכים על הרב ברלנד, אבל אין להם כוונה לפגוע בנפש חיה. זה מצ'ואיזם דתי, לא מצ'ואיזם צבאי. הם אומרים ?אנחנו הולכים בלי נשק, חסרי הגנה, ומוסרים את חיינו להשגחת האל'".

האם ההליכה לקצוות מבשרת טובות לחברי שובו בנים ולמאות, ואולי אלפי הצעירים המוקסמים מיהדות האקסטרים של הרב אליעזר ברלנד? תכלית הידיעה היא שלא נדע, אמר רבי נחמן. *

הרפתקנות ומיסטיקה

בסוכות ציינו חסידי ברסלב 200 שנה למות מייסד החסידות, רבי נחמן, שהיה נינו של מייסד תנועת החסידות כולה, הבעל שם טוב. רבי נחמן נפטר משחפת בגיל 38 בעיירה אומן (כיום באוקראינה), בלי שהעמיד יורש, וסביבו רק קומץ קטן ונרדף של חסידים. היו צריכות לחלוף שתי מאות כדי שרבי נחמן יהפוך אחד המורים הרוחניים המרכזיים והמשפיעים ביותר בעולם היהודי. הצלחה מרעישה.

באין אדמו"ר חי, התפתחה חסידות ברסלב והתפצלה לכיוונים שונים. קהילות פירשו את תורתו של רבי נחמן בדרכים שונות, מהחרדים הקנאים האנטי ציונים ועד לקבוצות חוזרים בתשובה (ובכללן אנשי קבוצת ה"נ-נח-נחמ-נחמן-מאומן", השולית-אך-קולנית).

"שובו בנים", שהוקמה כישיבה לחוזרים בתשובה, היא כיום קהילה מבוססת עם ילדים ונכדים שנולדו כחרדים. היא זוכה ללגיטימציה מהזרם המרכזי של ברסלב (הנובע מישיבת ברסלב במאה שערים) ובוועד העולמי של חסידי ברסלב. אבל הרב אליעזר ברלנד, בעל המזג הפרוע, וצאן מרעיתו, שרבים מהם מזרחים או חוזרים בתשובה, מעוררים חשדנות אצל האשכנזים דוברי היידיש בברסלב.

לא במקרה הפכו כתבי רבי נחמן והניסיונות לפרשם (או לרדד אותם) לסחורה כה מבוקשת בשוק הרוחני הפוסט-מודרני. הוא היה מיסטיקן, הרפתקן רוחני, מספר מעשיות גאוני, תלמיד חכם ששאף להיות "צדיק" אך הבין ללב החוטא, וקרא לפרוץ דרכים בעבודת השם באמצעות דיבור ישיר עם הבוס, ניגון וחוויה רגשית.

אפשר לשער כי עשרות אלפי יהודים בעולם מגדירים עצמם חסידי ברסלב, ולאלה נוספים השוליים הרכים והרחבים מאוד של ברסלב, הכוללים גם את אלה שהעולם החסידי זר להם - סופרים, חוקרים, וגם דתיים וחילונים, שהוקסמו מאמירה או מעשייה המיוחסת לו.



הרב ברלנד. חסידים מספרים שהורה להם להתעלם מתמרורים, רמזורים ושוטרים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו