בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צרפת: DSK, תיק פתוח

מעצרו של דומיניק שטראוס-קאהן, בחשד לניסיון אונס בניו יורק, עשוי להיות קו פרשת המים לתרבות הצרפתית ולתפישתה המצ'ואיסטית, המעלימה עין מעבירות מין

תגובות

"מי יודע איזה פוליטיקאי צרפתי שוכב עם דוגמנית מפורסמת?" שאלות מהסוג הזה עולות דרך שגרה בארוחות ערב חגיגיות בפאריס, ולרוב מתלווה אליהן חיוך. רק לעתים רחוקות הן מגיעות לתקשורת ולעתים רחוקות עוד יותר הן מעוררות חרדה כלשהי. שאלות דומות: "מי מתעסק בסתר עם אשתו המפורסמת של פוליטיקאי מפורסם אחר?" "לאיזה נשיא נולד ילד שני מחוץ לנישואים?" "מיהם שני הנשיאים לשעבר שחלקו מאהבת?"

במדינה שרבים מאזרחיה רואים עדיין בדחף המיני אמת מידה לכישרון פוליטי, כל אלה אינם אלא פטפוטים משעשעים שמשמעותם הפוליטית אפסית. לפעמים נדמה שהמנהיגים הצרפתים מתחרים זה בזה במספר הכיבושים שלהם בחדר המיטות.

אין זו תופעה חדשה. ב-1899 הציב הנשיא פליקס פור רף גבוה, כשלקה בשבץ קטלני בארמון האליזה, בעודו נהנה משירותיה המיניים של פילגשו. כך נחקק שמו בקורות הימים, באופן המעיב לחלוטין על מה שהשיג בחייו.

התחרות נמשכת עד היום. בשנות ה-70 של המאה הקודמת תיאר הנשיא אז, ולרי ז'יסקאר ד'אסטן, את משיכתו לאזרחיות צרפת. "כנשיא הרפובליקה, הייתי מאוהב ב-17 מיליון נשים צרפתיות", אמר בראיון. "כשראיתי אותן בקהל, הן חשו בכך והצביעו בעדי".

גם יורשו, פרנסואה מיטראן, לא הסתתר בעניין הזה. כאשר עיתונאי צרפתי שאל אותו, בעודו בארמון האליזה, אם יש אמת בשמועה שיש לו פילגש ובת לא חוקית, מיטראן ענה בפשטות: "כן, זה נכון. אז מה? אין זה מעניינו של הציבור".

אנשי הסגל שעבדו עם הנשיא הבא, ז'אק שיראק, הדביקו לו את הכינוי "כולל מקלחת של שלוש דקות", בשל הסטוצים והרומנים הרבים שלו. נהגו של הנשיא תיאר את סדרת הכיבושים הזולים של הנשיא בסוף המאה ה-20 ובשנים הראשונות של המאה ה-21. "לשיראק היו פעילות מפלגה, מזכירות, נשים שבילה אתן חמש דקות סוערות", כתב הנהג. "זה הגיע לדרגה מחליאה כמעט".

"כמעט כל הפוליטיקאים הצרפתים הם רודפי נשים כפייתיים", כתבו כריסטוף דובואה וכריסטוף דלואר בספרם מ-2006 "Sexus Politicus", שתיאר את חייהם האישיים של פוליטיקאים בכירים. "זה לא מתקבל כפגם, להיפך: יכולתו של פוליטיקאי להציג את עצמו כמפתה היא ללא ספק תכונה חשובה בחיינו הפוליטיים".

מלכודת דבש

הסיפור הדרמטי שבמרכזו ניצבת דמותו של דומיניק שטראוס-קאהן, יושב ראש קרן המטבע הבינלאומית, שונה. אין זה סיפור על פיתוי או על דחפים מיניים חריגים. אם יש אמת בהאשמות שהופנו נגד שטראוס-קאהן, זהו סיפור על הטרדה מינית וניסיון אונס.

הוא החל כשחדרנית בת 32 נכנסה לסוויטה במלון היוקרתי סופיטל, בכיכר טיימס במנהטן, שם התאכסן שטראוס-קאהן בסוף השבוע שעבר. החדרנית רצתה לנקות את הסוויטה, שמחירה 3,000 דולר ללילה, אבל לדבריה, שטראוס-קאהן רדף אחריה, אילץ אותה לבצע בו פעולות מיניות, ניסה לאנוס אותה ונעל אותה בחדר. ביום ראשון היא זיהתה אותו במסדר זיהוי משטרתי.

ההאשמות החמורות, שבגללן נעצר שטראוס-קאהן בשדה התעופה קנדי בניו יורק, פגעו בעצבים חשופים בצרפת. השלכתו של הגבר המהודר, תקוותה הגדולה של המפלגה הסוציאליסטית בבחירות לנשיאות בשנה הבאה, לכלא רייקרס איילנד בניו יורק, אינה עניין לקריצות והלצות. סדק עמוק נפער במסורת הצרפתית ארוכת השנים של שיתוף פעולה גורף להסתרת מעלליהם המיניים של העשירים, המפורסמים ובעלי העוצמה.

אחדים מחבריו ומעמיתיו של שטראוס-קאהן ניסו לטעון שהכוכב הנערץ של המפלגה הסוציאליסטית, שהכל קוראים לו בראשי התיבות של שמו, DSK (ד-אס-ק), נפל קורבן למזימה. אחדים הפנו אצבע מאשימה לרשויות האכיפה בניו יורק, שהשפילו לכאורה את שטראוס-קאהן כשהציגו אותו בטלוויזיה כבול באזיקים, עוד לפני שהוכחה אשמתו. דברים כאלה, התריעו, לא יקרו בצרפת.

ואכן, זמן רב לפני שהפצצה הלוהטת התפוצצה, DSK ותומכיו התריעו מפני מלכודת שטומנים לו יריביו. הם ידעו כי יריבו הראשי, הנשיא ניקולא סרקוזי, אוסף בקדחתנות מידע על שטראוס-קאהן, שיוכל לעמוד לרשותו בקרב על הנשיאות. תקרית ידועה אירעה בספטמבר 2009, בכינוס של מנהיגי הג'י-20 בפיטסבורג. שטראוס-קאהן וסרקוזי נפגשו בשירותים. "נמאס לי מההדלפות על חיי הפרטיים ומהרכילות על תיקים ותמונות שיכתימו את שמי, העומדים להתפרסם לכאורה", אמר שטראוס-קאהן. "אני יודע שהמקור לכל אלה הוא באליזה. אמור לאנשיך לחדול מהרכילות הזאת, אחרת אפנה לבתי המשפט".

רק בחודש שעבר, בראיון ל"ליברסיון", שב שטראוס-קאהן וטען כי חותרים נגדו. "כסף, נשים והעובדה שאני יהודי", ענה כשנשאל מה יהיו המכשולים העיקריים שיידרש להתגבר עליהם אם יציג את מועמדותו לנשיאות. "כן, אני אוהב נשים. אז מה? זה שנים שיש דיבורים על תמונות מאורגיות ענקיות שאני מצולם בהן, אבל דבר לא התפרסם. אם הטענות האלה נכונות, שיציגו את התמונות".

מאחר שאין נגדו כל ראיה ממשית, המשיך, הוא עלול להפוך לקורבן "מלכודת דבש" במסע הבחירות. "אשה שנאנסה במגרש חניה, שהובטחו לה חצי מיליון או מיליון יורו, יכולה להמציא סיפור כזה", אמר שטראוס-קאהן וקולו נשנק. באורם של הימים האחרונים, היו שמצאו בדברים נבואה מפחידה.

סימן מוכר

אבל אחרי שהצטברו הראיות נגד שטראוס-קאהן בניו יורק, רק מעטים בצרפת המשיכו לקוות להוכחה שהאשמות כוזבות ושבסופו של דבר יתברר שהוא זך וטהור. בפאריס גברו חיבוטי הנפש: האם נוהג התרבות הצרפתי, הרואה בניאוף חלק ממסורת ארוכת שנים, איפשר לעצום עיניים לנוכח השמועות על התנהגותו התוקפנית של שטראוס-קאהן כלפי נשים? התנהגות כזאת בוודאי היתה מביאה לסיום הקריירה שלו במדינות אחרות.

מרין לה-פן, מנהיגת מפלגת הימין הקיצונית החזית הלאומית, מיהרה לקפוץ על המציאה ואמרה בשמחה גלויה לאיד כי זה זמן רב רוחשת פאריס שמועות על "היחסים הפתולוגיים שיש כנראה לשטראוס-קאהן עם נשים".

לא רק יריביו הפוליטיים מדברים. כל הזירה הפוליטית עוסקת בסימנים שהעלימו מהם עין זמן רב. הסימנים היו מוכרים וידועים כל כך, שכאשר שלח סרקוזי את שטראוס-קאהן לוושינגטון ב-2007, כדי לעמוד בראש קרן המטבע הבינלאומית, הוא הזהיר את מי שכונה "המפתה הגדול" לבל יישאר לבדו עם אשה במעלית.

האזהרות, ככל הנראה, לא הותירו רושם עמוק מדי בשטראוס-קאהן. הבעיות התחילו כמעט מיד. בפורום הכלכלי הבינלאומי בדאבוס, ב-2008, התברר שדאגתו של שטראוס-קאהן לא היתה נתונה רק לבריאותה הרעועה של הכלכלה העולמית. הוא הקדיש תשומת לב אינטנסיבית לפירושקה נאג', פקידה בכירה מהונגריה. בעלה של נאג' גילה במכשיר הבלקברי של אשתו הודעות פלרטטניות ששטראוס-קאהן שלח לה והודיע על כך לבכיר אחר בקרן המטבע הבינלאומית. הבכיר מיהר לפרסם שלנאג' יש רומן.

נפתחה חקירה פנימית ונאג' פרשה מקרן המטבע הבינלאומית. כשעזבה כתבה להנהלת הקרן: "לשטראוס-קאהן יש בעיה, הגורמת לכך שאינו כשיר לעמוד בראש מוסד שעובדות בו נשים הכפופות לו". שטראוס-קאהן יצא מהפרשה בנזיפה בלבד, לאחר שהודה ב"טעות בשיקול הדעת". אשתו השלישית, אן סינקלר, עיתונאית אמריקאית ממוצא צרפתי ומנחה ידועה בטלוויזיה, הסבירה שיחסיו עם נאג' הסתכמו בלילה סוער אחד. "דברים כאלה קורים לכל זוג", אמרה.

טענות על התנהגות חמורה יותר העלתה השבוע העיתונאית הצעירה טריסטן בנון, שאשתו השנייה של שטראוס-קאהן היא הסנדקית שלה. בנון, שהיתה בעבר ידידה של אחד מארבעת ילדיו, אמרה כי ב-2002 פגשה את שטראוס-קאהן כדי לראיין אותו - והוא ניסה לאנוס אותה. היא היתה אז בת 21. על פי השמועה, היא לא הגישה תלונה נגדו משום שאמה - חברה במפלגה הסוציאליסטית המיודדת עם משפחתו - שיכנעה אותה לא להגיש. אבל היא לא הסתירה את מה שאירע לה. בנון גוללה את סיפורה בכמה ראיונות בעיתונים ובאתרי אינטרנט. ב-2007 הוסיפה תיאור מפורט בראיון ששודר בטלוויזיה.

"הוא ניסה לתפוס את זרועי בזמן שענה לשאלות שלי, אחר כך אחז בידי. אמרתי בבירור: ?לא, לא'. אחר כך נאבקנו על הרצפה. בעטתי בו, הוא פתח את החזייה שלי וניסה להוריד לי את המכנסיים", אמרה באותו ראיון. למרות הדברים המפורשים, שמו של שטראוס-קאהן לא נחשף בראיון ההוא. זה לא מנע מאיש בפאריס להבין במי מדובר. בנון הוזמנה לאין-ספור ארוחות חגיגיות כדי שאנשים יוכלו לשמוע את הסיפור.

השערורייה הנוכחית של שטראוס-קאהן עשויה להיות קו פרשת המים של התרבות הצרפתית המתירנית והמאצ'ואיסטית. אבל הרגלים ישנים אינם ממהרים לגווע. אפילו השבוע, בתוך ההלם והלבטים שעוררה הפרשה, חלק מעיתוני פאריס לא נמנעו מעיסוק בשאלה מסקרנת: החדרנית שהאשימה את שטראוס-קאהן בניסיון אונס, האם היא גם יפה ומושכת?

"בכל הנוגע למראה החיצוני שלה, הדיווחים סותרים", נכתב באתר האינטרנט של "פארי מאץ'". "עורכי הדין של שטראוס-קאהן אמרו שהופתעו לגלות כי פניה ?אינם מפתים כל כך', כשראו אותה במסדר הזיהוי". הצהובון "פראנס סואר" פירסם ראיון עם נהג לימוזינה שעובד עם המלון, שטען כי החדרנית היא "אשה נאה מאוד, עם שדיים גדולים וישבן יפה". *



שטראוס-קאהן בבית המשפט. היו שטענו כי נפל קורבן למזימה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו