בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נאום שלא שמענו השבוע | ניקולא סרקוזי

תגובות

חברים יקרים ממפלגת השלטון, בונז'ור וברוכים הבאים. מדי שבוע אנחנו נפגשים כאן לארוחת הבוקר, כל מנהיגי הקואליציה, והיום יש לי תחושה שזה יהיה מפגש עליז מהרגיל. לא עוד סקרים מדכאים על מצבי הפוליטי, לא עוד אמירות על כך שהפסדתי מראש את הבחירות לנשיאות שיתקיימו בעוד שנה. סוף סוף קצת חדשות טובות מהעבר השני של האוקיינוס.

נכון, הבנתם, אני מדבר על דומיניק המסכן. לא, אני לא מחייך חס וחלילה. אני כואב את כאבו. והוא כמובן חף מפשע (שיעול). אל תשכחו שאני הוא זה שדחף את המינוי שלו לראשות קרן המטבע הבינלאומית בוושינגטון. כולם טענו שאני רוצה להרחיק אותו מצרפת כדי שלא יסכן אותי, למצוא לו תפקיד מכובד כדי שיישאר שם כמה שיותר. הם רק לא ידעו עד כמה הם צודקים. אני מכיר את דומיניק גסטון המסכן, ידעתי שהוא יתקשה לעמוד בפיתוי ויישאר שם שנים ארוכות מאוד (צחוק מסביב לשולחן).

בחודשים האחרונים האשימו אותי שוב ושוב שאני מנסה לתפור לו תיק. העזו לומר שבהוראתי הודלף מספר מכונית הפורשה שהוא נוסע בה בפאריס, שאנשינו הם אלו שגילו לעיתונאים איפה הוא תופר את חליפות היוקרה שלו ואיזה שעון יוקרה יש לו. הכל כדי להסיח את הדעת מכך שגם אותי מכנים נשיא ה"בלינג בלינג" שאוהב לבלות בחוג הסילון. אבל אלה שטויות כמובן, אנחנו לא הדלפנו כלום כדי לסכל את המועמדות שלו לנשיאות צרפת. השארנו לו לעשות את העבודה בעצמו.

זה כמעט הצליח ב-2008, כשהוא ניהל רומן עם הכלכלנית ההונגרייה פירושקה נאגי. וגם אז היו כאלה שרמזו שאני קשור לזה. הרי גם אני ממוצא הונגרי, קוראים לי סרקוזי דה נאגי בוסקה. אבל היא לא קרובת משפחת שלי. אני נשבע שלא שלחנו לו אותה (צחוקים) ובכלל, דומיניק התנצל והודה בטעות בשיקול דעת והתיק נסגר.

אני כבר התחלתי לאבד תקווה. ככה סוגרים תיק? מילא אצלנו בצרפת, אבל באמריקה? קרלה ביקשה ממני סבלנות. היא תמיד מבקשת ממני להיות קצת יותר סבלני בכל תחומי החיים. היא הרי מכריחה אותי לראות אתה סרטים. אז נכון שלפעמים אני משתעמם עם איזה פאזוליני שהיא מתעקשת שנראה, אבל כשאנחנו רואים סרטים אמריקאיים אני פורח. אני כל כך אוהב את אמריקה, את הקולנוע שלה, את מערכת הצדק שלה, את המשטרה התקיפה, את המעצר מול המצלמות. והנה זה קרה לדומיניק המסכן.

אז כל אלו שהספידו אותי מוזמנים לקחת מטוס לניו יורק כדי לעקוב אחרי המשפט. הוריתי לקונסוליה לסייע לו כמובן, כמו לכל אזרח צרפתי שהסתבך. היועצים המשפטיים אומרים לי שדומיניק המסכן עוד עלול לשבת 20 שנה בכלא. כשהוא ישתחרר אולי הוא עוד יוכל להתמודד לנשיאות צרפת, למה לא? הוא יהיה רק בן 80 וקצת. אולי הוא אפילו יתמודד נגד ז'אן, הבן שלי, שחולם על קריירה פוליטית כשאני אפרוש לגמלאות.

אז ויו לה פרנס ואלוהים ברך את אמריקה! *



הזוג הנשיאותי. ''קרלה ביקשה סבלנות''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו