בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחמשים את דור העתיד של ההיי-טק

אחד הכוחות העיקריים המזינים את ההיי-טק הישראלי הוא צה"ל, ובית הספר הצבאי למקצועות המחשב הוא המקום שבו היי-טקיסטים נולדים ? אך סא"ל יובל שילה, מפקד בית הספר, לא מעוניין בחיילים שכל מטרתם היא להגיע לאחר השירות לאקזיט: "המוטיבציה העיקרית שאני מצפה שתהיה לחיילים כאן היא לתת לצבא ולמדינה"

תגובות

>> מאז ומעולם היה צה"ל אחד הכוחות המרכזיים שדחפו את תעשיית ההיי-טק הישראלית. יזמים רבים החלו את מסעם הארוך לקראת האקזיט מיד בתום שירותם הצבאי, כשהם חמושים בידע שרכשו בצבא. צה"ל היה כר פיתוח פורה לטכנולוגיות בתחום אבטחת מידע, תקשורת ותוכנות ארגוניות.

בשנים האחרונות, ככל שהעולם נהפך לדיגיטלי יותר והביקושים עברו לכיוון הצרכן, חלקו של הצבא בפיתוח ירד. עם זאת, תפקידו של צה"ל כמקור הכשרת דור העתיד של ההיי-טק הישראלי עדיין מרכזי וחשוב. רבות מדובר בתפקיד של יחידת המודיעין 8200 בסצנת היזמות המקומית, אך מעבר להילה שנקשרה ליחידת עילית זו, הצבא מוציא מקרבו בכל שנה אלפי חיילים משוחררים שמהווים את עמוד השדרה של תעשיית ההיי-טק. בית הספר למקצועות המחשב של חיל התקשוב, הוא אחד מיצרני עובדי ההיי-טק הגדולים בצבא.

"אני אומר לחיילים ולהורים שלהם: 'מי שרוצה לשרת במערך המחשוב של צה"ל רק כדי לקבל משכורת גבוהה לאחר מכן בהיי-טק - מקומו אינו איתנו'. המוטיבציה העיקרית שאני מצפה שתהיה לחיילים כאן היא מוטיבציה לתת לצבא ולמדינה. אין לי ספק שכשהחיילים ייצאו לאזרחות המשכורות שלהם יגיעו ל-15-25 אלף שקל. זאת מוטיבציה קיימת, אבל זאת לא צריכה להיות המוטיבציה העיקרית של מי שמשרת במחשוב בצה"ל" - זהו המסר העיקרי של יובל שילה, מפקד בית הספר למקצועות המחשב (בסמ"ח), היחידה העיקרית להכשרת חיילים בתחום המחשוב בצה"ל.

בסמ"ח הוא למעשה המקום העיקרי שבו נוצר דור ההיי-טק של מדינת ישראל. עובדי IT, מתכנתים וסטארט-אפסיטים התחילו את עבודתם המקצועית בזכות הכשרתם המקצועית בצה"ל. "רבים מהם הגיעו לתפקיד מפתח בהיי-טק הישראלי", אומר שילה.

בעבר היה ממר"ם (מרכז המחשבים ומערכות המידע של צה"ל) הגוף המרכזי שעסק במחשוב ובהדרכת תוכניתנים. שילה אומר כי רבים טועים וסבורים שבוגרי בסמ"ח הם בוגרי ממר"ם, זאת מכיוון שבעבר בסמ"ח היה חלק מממר"ם. כיום ממר"ם הוא בית התוכנה ומרכז המחשבים המרכזי של צה"ל. בסמ"ח שייך לחיל התקשוב והוא אחראי על הכשרת מגוון מקצועות המחשוב - ולא רק מתכנתים.

לבסמ"ח מגיעים רק חיילים בעלי פרופיל לא קרבי. מועמדים המזוהים כבעלי פוטנציאל מקבלים זימון עוד בזמן הלימודים בתיכון. 50% מהמועמדים לשירות הם בעלי רקע במחשבים מבית הספר, 40% הם תלמידים שלמדו מקצועות ריאליים ו-10% מגיעים ממקצועות הומניים.

קורס התכנות הוא קורס הדגל של בסמ"ח. אורכו כחצי שנה. "אנחנו קוראים לו קורס הטיס של בעלי פרופיל נמוך. מי שלומד בקורס הזה לומד במשך חצי שנה במסגרת קדם צבאית. מדובר בלימודים אינטנסיביים מאוד - לומדים משבע וחצי בבוקר ועד תשע וחצי בערב, כולל לימודים ביום שישי. לאחר חצי שנה הם נהפכים להיות השדרה המובילה של צה"ל בתחום המחשוב", מסביר שילה.

בסמ"ח מכשיר אלפי חיילים במקצועות המחשוב השונים שהוא מלמד, מתוכם כמה מאות מתכנתים במסגרת קורס הדגל שלו. המועמדים שמתקבלים לקורס התכנות לא צריכים להיות בעלי ידע מוקדם. במהלך הקורס לומדים החיילים נושאים כמו לוגיקה, אלגורתמיקה, ולאחר מכן שפות פיתוח - C ,C שארפ, ג'אווה, דוט.נט ועוד.

גם שפות תוכנה בקוד פתוח נלמדות, אך לא בקורסי הבסיס, אלא במסגרת הכשרות בקורסי המשך מתקדמים. בסך הכול מעביר בסמ"ח מעביר מאות קורסים בשנה.

לא צבא של מיקרוסופט

טענות נפוצה היא שההיי-טק הישראלי לוקה במחלת מיקרוסופט - כלומר, יותר מהנדסים ומתכנתים לומדים שפות פיתוח מבוססות מיקרוסופט, כמו דוט.נט, וקשה למצוא מתכנתים לתוכנות קוד פתוח. מייקל אייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון בנצ'מרק, פירסם ב-Themarker באוגוסט 2010 טור נוקב בעניין שכותרתו "מניפסט החומוס". אייזנברג כתב כי "הכישרונות שלנו ממוקדים בטכנולוגיות הלא נכונות, או ליתר דיוק בטכנולוגיות של האתמול. אף חברת סטארט-אפ בעמק הסיליקון לא מפתחת בדוט.נט ו-C שארפ. ואולם, בישראל כל המהנדסים מכורים לדוט.נט של מיקרוסופט, וצה"ל הוא בכלל מושבה של דוט.נט".

האם צה"ל צריך לבצע יותר הכשרות בתחום הקוד הפתוח ובעצמו להשתמש במערכות מחשוב מבוססות קוד פתוח במקום מוצרי תוכנה של מיקרוסופט? שילה לא מאמין שהמצב הוא כפי שאייזנברג מתאר. "יש משפט שנהוג לומר: 'אנחנו עניים מדי מכדי לקנות בזול'. לפעמים כשאתה קונה בזול אתה עלול לשלם ביוקר, וזה נכון גם בהקשר הזה. יש יתרונות לקוד פתוח וצה"ל מפתח דברים מסוימים בקוד פתוח, אבל זה לא המיינסטרים שלנו. מה שכן, אי אפשר להגיד שצה"ל לא מלמד קוד פתוח. אנחנו מלמדים יוניקס, מיינפרים, לינוקס, פייתון ועוד. באותה מידה שאומרים עלינו שאנחנו 'צבא מיקרוסופטי' אז אפשר לומר שצה"ל הוא צבא סאפי (מלשון חברת סאפ, המפתחת תוכנה לניהול משאבי ארגון, ג.ג). אני מסכים שבצה"ל יש לא מעט מערכות של מיקרוסופט. אנחנו מלמדים במסגרת ההשתלמויות שונות את כל מקצועות המחשב בהתאם לצרכים בשטח".

מלבד קורס תכנות, בסמ"ח מכשיר גם למקצועות אחרים, כמו IT (טכנולוגיות מידע). החיילים והקצינים שעוברים הכשרה בתחום זה מתחזקים ומנהלים את מרכזי המחשוב של צה"ל. בוגרי קורס ה-IT אמורים לדעת לעומק תחומים כמו בסיסי נתונים, מערכות אחסון, שרתים ועוד.

בסמ"ח מכשיר גם בודקי תוכנה (QA), כותבי לומדות, מנהלי רשתות ומטמיעי יישומים. "לא בכדי נאמר שאנחנו הגורם שמפתח את שדרת ההיי-טק של מדינת ישראל. יש לא מעט אנשי היי-טק שרשמו אקזיטים שהתחילו בצה"ל. בין הפיתוחים הטכנולוגיים שבוגרי בסמ"ח הוציאו תחת ידם בשנים האחרונות ניתן לציין את מערכת ציד (צבא יבשה דיגיטלי), מערכת טירת אג"ם ומערכות מבצעיות נוספות שלא ניתן לחשוף אותן". שילה אומר שצה"ל לא מתעלם מהשימוש הגובר בסמארטפונים ואפליקציות. "תחום המובייל תופס מקום גם בצה"ל. לכן אנחנו מפתחים כיום תוכנות ומחשבי כף יד שמשרתים מפקדים בכירים. השאיפה היא להגיע למצב שלכל חייל יהיה מחשב כף יד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו