בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"מפעלי ים המלח יישאו במלוא העלות של קציר המלח - 4-6 מיליארד שקל"

שרי התיירות והגנת הסביבה הודיעו אתמול כי החלופה של קציר מלח היא "הפתרון היחיד להמשך התפתחות התעשייה והתיירות באזור תוך שמירה על הסביבה" ? מיסז'ניקוב: נפעל להקמת קרן של 750 מיליון שקל לשיקום ים המלח ? מפעלי ים המלח: "מוכנים לדיאלוג רציני"

תגובות

>> מפעלי ים המלח, שבבעלות כיל מקבוצת החברה לישראל, יממנו את מלוא העלות של הוצאת המלח (קציר) מקרקעית בריכה 5 שבבעלותם, כדי למנוע את הצפת בתי המלון באזור - כך הודיעו אתמול שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. השניים יגישו לממשלה הצעת מחליטים לגיבוש פתרון בתוך שלושה שבועות.

במסיבת עיתונאים משותפת שערכו בתל אביב אמרו ארדן ומיסז'ניקוב כי למרות שקיימים חילוקי דעות לגבי עלות התהליך, מדובר בסכום של 4-6 מיליארד שקל. "אזור ים המלח נמצא בשפל מדרגה. הפסיקו להתייחס אליו כאוצר מדינה. זה אזור מוזנח, אבוד. אין מה לעשות שם בערב - ארומה נסגרת ב-21:00, מקדונלד'ס ב-22:00", אמר מיסז'ניקוב.

ממפעלי ים המלח נמסר כי הם מברכים על החלטת שר התיירות לבחור בפתרון הקציר לשם הגנת בתי המלון בים המלח: "פתרון זה נתמך על ידנו, הוא בר-קיימא והיחיד המאפשר את המשך התפתחות התעשייה והתיירות באזור. לאור חשיבותו הלאומית והתעשייתית של ים המלח, ולמרות שני דו"חות מבקר המדינה שקבעו כי המדינה אחראית למצב, הבענו הסכמה להשתתף במימון חלק מעלויות הקציר ולאפשר את התפתחות הנגב, התעשייה והתיירות. אנו מוכנים לדיאלוג רציני עם הממשלה בנדון".

"המזהם משלם"

במסיבת העיתונאים אמר מיסז'ניקוב כי כדי להבטיח שיקום יש לקצור מלח. "נתחיל בהנחת תשתיות מיידית לכך. נבטיח שמירה על הנחלים והמערכת האקולוגית. אני רואה במפעלי ים המלח מפעלים שתורמים לתעסוקה באזור, ואני סבור שעליהם לשאת במרבית מימון הקציר על פי העיקרון 'המזהם משלם'. זה גם אינטרס עסקי שלהם לקצור את המלח כמה שיותר מהר כדי למנוע את עצירת הפקת האשלג".

לדברי מיסז'ניקוב, "יש להעמיד תקציבים הולמים לפיתוח האזור. המדינה, שהטילה על המשרד למצוא פתרון, צריכה להשתתף במימון על הגנות הקבע של תשתיות ובתי מלון. כחלק בלתי נפרד מהפתרון המשולב - קציר המלח ושיקום התיירות באזור - אנו דורשים מהאוצר להקים קרן ייעודית של 750 מיליון שקל לחמש שנים".

מיסז'ניקוב הוסיף כי "אזור ים המלח ייכלל במפת אזורי העדיפות הלאומית במטרה למשוך יזמים. אני יכול לתת 20% מענק להשקעות תיירותיות באזור עדיפות. לצערי, האוצר די נכשל בהבנת החזון ובצורך לממשו".

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר כי שקיעת המלח היא שגורמת לעליית המפלס ועל הממשלה והכנסת לדרוש ממפעלי ים המלח לשאת בעלויות פינוי תוצרי הלוואי של הפעילות שלהם, כפי שנדרש מכל מפעל לטפל בפסולת שלו. "העיקרון של 'המזהם משלם' מחייב שהעלות למימון הקציר המלא תושת על מפעלי ים המלח. עיקרון נוסף הוא שצריך למצוא פתרון שלא יוסיף פגיעה במשאבי הטבע", אמר ארדן. לגבי המשך פעילות מפעלי ים המלח הוסיף כי "אני לא רוצה לבקש שהפעילות תופסק, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהחלק הצפוני נמצא בבעיה שגורמת לתופעת הבולענים ותופעות נוספות".

ארדן מציע לבחון את הזיכיון של מפעלי ים המלח, שמסתיים ב-2030. "אין לחברה סיכון כלכלי - אך הנזקים גדולים. לכן צריך לדבר על תמלוגים מסדר גודל אחר לחלוטין". ארדן קרא למשרד האוצר להצטרף לעמדה זו, שצריכה לעבור בחקיקה. לדבריו, ניתן לקבל רוב לנושא בוועדות הכנסת ובמליאת הכנסת, שיחסוך לקופת המדינה מיליארדים רבים.

האוצר מתנגד: תומך בהעתקת בתי המלון

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "לאחר שתועבר המלצתם המלאה של המשרדים בעניין, יוכל משרד ראש הממשלה להתייחס לנושא".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ים המלח הוא פנינה תיירותית בקנה מידה בינלאומי, אולם רמת התשתיות התיירותיות באזור ירודה, בעיקר בשל סוגיית עליית המפלס באזור המתחם התיירותי. לכן שדרוג המתחם התיירותי ופיתוחו יביאו למימוש הפוטנציאל התיירותי של האזור. לאור זאת, משרד האוצר בוחן את החלופה המיטבית לסוגיית הצפת הגנות ים המלח. בהתאם להמלצות החברה להגנת ים המלח, החלופה הזולה ביותר היא חלופת העתקת המלונות, שעלותה נמוכה בצורה משמעותית מחלופת קציר המלח. ההצדקה הכלכלית לחלופת הקציר נשענת על חלוקת נטל המימון על כלל הגורמים בשטח, בנוסף למדינה, ובראשם מפעלי ים המלח, המועצה האזורית ובעלי בתי המלון.

"במגעים שמתנהלים בשבועות האחרונים עם מפעלי ים המלח, מנסים הצדדים להגיע לסיכום על ביצוע ומימון פרויקט הקציר. יש לזכור כי פתרון קבע באזור חייב להביא בחשבון את העקרונות הבסיסיים של המשך הפיתוח התעשייתי והתיירותי".

"אפשר לנשום לרווחה ולשמוח"

בקרב המלונאים והגופים הירוקים ניכרה שביעות רצון בעקבות ההחלטה על קציר מלח מלא. ניר פפאי, סמנכ"ל שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, החברה בפורום להצלת ים המלח, בירך על ההחלטה ואמר כי "על מפעלי ים המלח לקחת אחריות לגבי הנושא הכספי של הפתרון הנבחר".

נחמיה בן פורת, יו"ר התאחדות המלונות בים המלח, אמר כי "לאחר שנים של התנהלות בתנאי אי-ודאות ותחת צילו של איום מוחשי על המשך קיומה של המלונאות באזור, אפשר לנשום לרווחה ולשמוח".

ח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר השדולה להצלת ים המלח, בירך על ההחלטה ואילו עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, קרא למשרד האוצר ולממשלה לאשר בהקדם את העקרונות שהציגו שר התיירות והשר להגנת הסביבה.

חבר הכנסת משה מטלון (ישראל ביתינו) מסר אתמול כי אם הממשלה לא תגיע להסכמה על הצעתם של מיסז'ניקוב וארדן, הוא יגיש שתי הצעות חוק פרטיות דומות להצעת השרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו