בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצב משפחתי | משפחת דבוש

ברור חיל

2תגובות

משפחת דבוש בביתה בברור חיל. מימין: דניאל, אמילי, אבי והלל. בחזית (על ארבע) - גוצי

* משתתפים: אמילי (38), אבי (35), דניאל (4 וחצי) והלל (שנתיים).

* דיירים נוספים: גוצי (8) ומוסטאש (10) - כלבות אסופיות, אבנר (16) ותואם (8) - חתולים אסופיים.

* הבית: חדש, בפאתי מזרח (של הקיבוץ), בהרחבה (שבבנייה), חד-קומתי, שטוח-גג, מאחורי חומת ברקנים סגולי תפרחת ("החודש אנחנו מביאים גנן"), תחת שמי נגב תכולים ושמש קופחת. בחזיתו חניה לסוזוקי, בעורפו מרפסת פתוחה.

* נכנסים: החלל הגדול, לבן הקירות, מרוצף באריחי גרניט פורצלן שחורים ("אני אוהבת שחור ולבן", אמילי, "כך גם החיים שלי"). מהסלון נשקף מטבח שארונותיו פורמייקה לבנה ומשטחו אבן שחורה. אמילי אומרת שהריהוט בבית זמני והרוב עתיד להתחלף.

* שינויים מוצעים: ספת הבורדו הנוכחית (ביתילי, צומת ביל"ו) תתחלף בספה לבנה ("ראינו בצומת סילבר") ושולחן האוכל (שקיבלו מניצנית, אחות של אבי) יתחלף בשולחן זכוכית-שחורה עם רגלי נירוסטה. מלבד זה מתוכננת תאורה נסתרת בקרניז לכיוון התקרה ("דמיינו") ולא תהיה טלוויזיה.

* בלי טלוויזיה: המשאלה של אבי. מתכבדים בעוגיות סבתא-לאה, אמא שלו.

* ממשיכים: על שידה קטנה לבנה בפינה ניצב רדיו ישן מבית סבא של אמילי (בנורמנדי, צרפת) ובסמוך, על הרצפה, לרגלי קיר שחור, מונחים ראשי אבן, דיוקנאות שיצרה בסדנת פיסול בכפר סבא. יוצאים לחדרים.

* החדרים: שלושה. אחד להורים, אחד לילדים ואחד למשחקים. ויש גם פינת עבודה עם מחשב וספרים רבים, שעדיין על הרצפה, ממתינים לבואה של הספרייה.

* נדל"ן: נכנסו לפני חצי שנה, שילמו בסביבות 900 אלף שקל, קיבלו 124 מ"ר על חצי דונם, לקחו משכנתה ל-30 שנה. ובאשר לעתיד, "לא נשבענו לגור דווקא כאן". בכל מקרה, אמילי מתכוננת ליצור גינה אקולוגית עם ערוגות מושקות במי מכונת כביסה ומדושנות בקומפוסט ביתי. "לגדל כאן דשא, זה טירוף", אבי.

* פרנסות ועיסוקים: אבי, בעל תואר שני בסוציולוגיה ארגונית, "מנהל תוכניות" בשתי"ל, ארגון חברתי (מיסודה של הקרן החדשה לישראל) שמדריך ארגונים חברתיים אחרים כיצד לגייס כספים, להפעיל שדולות ולייצר המיה תקשורתית. במסגרת תפקידו מסייע בהקמת "קואליציות של ארגונים" כדי לקדם יוזמות חברתיות.

* יוזמות חברתיות: בימים אלה פועל בתגובה לרפורמת קיצור הליכי התכנון והבנייה שיזם ראש הממשלה. אבי: "אנחנו מסכימים שדרוש קיצור ההליך הביורוקרטי, אבל לא על ידי החלשת ועדות התכנון ויצירת קיצורי דרך למושחתים". לאחרונה היה מעורב במאבק למען הגדלת חלקה של המדינה בתמלוגי הגז, שהסתיים כזכור בניצחון.

* שגרה: אל משרדו שבשכונת תלפיות בירושלים נוסע 4 פעמים בשבוע בתחבורה ציבורית ("יש קו מוניות שירות נתיבות-ירושלים, 60 שקל הלוך-חזור") ובימים שאינו במשרד, נוסע (באוטובוס) לפגישות בתל אביב ("אני משנה את העולם דרך פגישות"). מספר שהוזמן לאחרונה לכינוס אקולוגי בארצות הברית ובתמורה לטיסה המזהמת יעשה "קיזוז פחמני".

* קיזוז פחמני: כמענה על חטא הטיסה יפעל לנטיעת עצים, או להתקנת דודי שמש בקרב "אוכלוסייה מוחלשת".

* מוטיבציה: "רדיפת צדק גנטית", אומר, "או אולי הפנמה של החלק הליברלי במקורות" (היהודיים).

* עיסוקי אמילי: מחנכת כיתה ג' בבית הספר ניצני הנגב בקיבוץ בית קמה, "מלמדת הכל" (חשבון, שפה, תנ"ך, ספרות, מדעים), 5 ימים בשבוע, 36 שעות שבועיות, בעבר עבדה בהתנדבות עם ילדים אוטיסטים. לדבריה אינה חשה שחוקה, תלמידיה באים מהקיבוצים ומהמושבים בסביבה, גם מבאר שבע ורהט. נוסעת וחוזרת בסוזוקי המשפחתית (2006, יד שנייה), מביאה תמיד עבודה הביתה.

* עיסוקי הילדים: דניאל חניך "יורה" (הגשם הראשון), גן טרום-חובה בקיבוץ (1,700 שקל בחודש), מגיע וחוזר עם אמא, לאחרונה נטש חוג קפוארה ("נשרתי").

* הלל: חניך "גן זית" (2,000 שקל), פיזור-איסוף, כנ"ל.

* חינוך עתידי: "רק ציבורי", אומרים, "שום דבר אנתרופוסופי".

* קורות אמילי: ילידת 72', אורלי, צרפת (ליד שדה התעופה של פאריס), הצעירה מבין שתי אחיות ואח, בת לאב יהודי, יליד אלג'יריה שברח ב-62' לצרפת (בעקבות הקמת אלג'יריה העצמאית), ואם קתולית ("פלמית-צוענית"), ילידת נורמנדי, שבחרה לימים להתגייר ("כל המשפחה התגיירה"). יסודי למדה באורלי, תיכון בפאריס (מגמה ריאלית), בת 20 באה לארץ, למדה חקלאות ברחובות ("חלמתי להציל את ילדי אפריקה"), התנדבה במקביל לעבודה עם ילדים אוטיסטים ברחובות ובראשון ("בשיטת אופשן") ופגשה את אבי, שהתנדב אף הוא באותו תחום, באשקלון.

* תולדות אבי: יליד 76', בכור לשתי אחיות תאומות, בן למשפחה דתית-לאומית אשקלונית ("משבט דבוש"), הוריו ילידי הארץ. אביו בן ליוצאי טריפולי, לוב, לשעבר נגד משמעת בצה"ל, עובד היום בלשכת התעסוקה באשקלון, אמו בת ליוצאי דמשק, מורה בתיכון שלאון בקרית גת. יסודי למד בסיני הממלכתי-דתי ("קפצתי כיתה"), בהמשך, בן 13, עבר לאור עציון, ישיבה תיכונית-צבאית (של הרב דרוקמן), בסוף י' פרש ("מרדתי ברבנים"), את לימודיו התיכוניים סיים ברוגוזין האשקלוני (הדתי) והסיר שם את הכיפה.

* הסרת הכיפה: "תהליך ארוך שעיקרו נובע מהפער בין הטקסים לקהילת המאמינים", אומר. אבי, לדבריו, נשאר מאמין. "הושפעתי מהרמן הסה ופנחס שדה", אומר. טרם גיוסו לצה"ל, עבד כבר בהתנדבות בקרב משפחות אשקלוניות עם ילדים אוטיסטים, בהמשך שירת בשריון, בן 22 התחתן והתגרש ("נישואי בוסר, נשארנו חברים"), בן 23, בלי תעודות, הקים, במימון משרד החינוך, כיתת חינוך מיוחד לילדים אוטיסטים בקיבוץ רבדים ("ההורים רצו אותי") ובן 26 יצא ללמוד.

* ללמוד: שנתיים ראשונות עשה במכללת אחווה (בצומת מסמייה), שם הקים תא של ארגון "מגמה ירוקה" ונאבק בתוכנית להקים תחנת כוח פחמית באשקלון ("המאבק נמשך עד היום"), בהמשך סיים תואר ראשון במדעי ההתנהגות באוניברסיטת באר שבע ("בהצטיינות יתרה"), עשה תואר שני בסוציולוגיה ארגונית ובקיץ 2005 התקבל לשתי"ל. את אמילי פגש ב-97' בסמינר של "מכון אופשן" (לטיפול בילדים אוטיסטים).

* הפגישה: מלון רמדה-רנסנס, תל אביב, בהרצאה של מרצה אורח מארצות הברית. היא בדיוק סיימה את לימודי החקלאות, הוא היה משוחרר טרי מצה"ל, שניהם התנדבו כבר בקרב ילדים אוטיסטים. הקשר נוצר, עברו לגור ביחד בקיבוץ רבדים ואחרי 5 שנים ("והרבה סרטים צרפתיים") התחתנו.

* החתונה: "חירבת דוראן", גן אירועים, רחובות. שבוע קודם גזרו על עצמם פרישות. הוא נסע להרדוף, היא נשארה ברבדים, ביום החתונה צמו, טבלו גם במקווה (בנפרד) ונפגשו מתחת לחופה. "העצמנו את המפגש", היא אומרת. "אנחנו אוהבים טקסים", הוא אומר.

* סדר יום: אבי קם ב-6, אמילי ב-6 וחצי ושניהם שותים נס בלי סוכר ("סוכר זה לאורחים"). אמילי מעירה את הילדים, מקפיצה את אבי לצומת, חוזרת הביתה וב-7 וחצי יוצאת לגנים, משם תמשיך לבית קמה.

* צהריים: אבי יורד על חומוס-צ'יפס-סלט ב"חומוס תלפיות" והביתה ישוב מאוחר (עד 10). אמילי אוכלת סנדוויץ' בחדר המורים ובשלוש תצא הביתה לאסוף את הבנים. כשאבי חוזר, אמילי והילדים כבר אכלו (ארוחת ערב צמחונית) ולו מחכה משהו חם ("פסטה"). על הבישול והאפייה בבית ("רק קמח מלא") אחראית בלעדית אמילי.

* לילה: אמילי, שסיימה לאחרונה קורס עיצוב אדריכלי (באורט רחובות), עורכת בימים אלה (בפוטושופ) את ספר המחזור של בוגרי כיתות ו', אבי פונה למחשבו.

* מריבות ופיוסים: אומרים שאבי המתפייס אצלם. "כשאני כועסת, זה קצת בעיה", אמילי.

* אלוהים: "יש כוח אוניברסלי שמחבר את כולנו", אבי. "אני מאמינה", אמילי, "אבל לא בזה שאומר לשמור שבת".

* החמצות: "שלא נסעתי לאפריקה לעבוד עם ילדים", אמילי.

* חלומות: "חברה צודקת ושוויונית", אבי, "ואולי להיות ראש העיר אשקלון".

* שלום: "שתי מדינות", שניהם.

* האושר (בסולם מ-1 עד 10): אמילי - 10, אבי - "8 וחצי - אישי ו-7 - קולקטיבי".

ברור חיל - קיבוץ בצפון הנגב, ליד שדרות, הוקם ב-48', מקימיו היו עולים ממצרים, ובהמשך הצטרפו עולים מברזיל.

משפחות המעוניינות להשתתף במדור מוזמנות להתקשר: 5624687-03, אי-מייל: avner@haaretz.co.il



הבית. מחכים לגנן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו