בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תמונה אחת בשבוע

תגובות

את הצילום הזה של ציפי לבני המטיבה את עניבתו של בעלה, נפתלי שפיצר, צילמה מיכל פתאל מעט לפני שהחל טקס הדלקת המשואות בהר הרצל לציון יום העצמאות ה-63. זהו צילום טוב, נכון ומאוזן של "רגע קטן" - שמלמד לא מעט על יושבת ראש האופוזיציה - אבל במישור אחר, הקשור בידע על מה שאירע בטקס, הוא פרלוד לצילום החשוב, המזעזע, של פתאל שצולם בחושך ומרחוק והגיע לעמוד הראשי למחרת: הצילום של יואל שליט ויערה וינקלר המפונים בידי מאבטחים אחרי שפרצו לרחבה בעת הטקס ומרדו בפסטיש השנתי של הוד ואבל, דגלנות וריקודים, פלייבק ואש, סנטימנט ופתוס.

כי כשיואל שליט ויערה וינקלר שיבשו את הטקס - באומץ ביושר של אלה שאין להם כבר העמדות פנים - והפכו אותו לאחד האירועים החשובים והמעניינים של הזמן האחרון, הם הגדירו מחדש את היחס שבין "ציבורי" ל"אישי", הם החדירו למרחב הסימבולי את הכאב הבלתי-נסבל של הממשי, הם הפגישו את כל עובדי הסדר הקיים ופולחן האובדן עם האפשרות של אי-הסכמה למות.

ציפי לבני ונפתלי שפיצר בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל | צילום: מיכל פתאל

אבל עוד לפני שכל זה קרה, התקיים הרגע "הפרטי" הזה, שבו יו"ר קדימה הלבושה מעיל-מקטורן לבן נקי מאוד והולם, טיפלה בעניין העניבה כשעל פניה הבעת הריכוז המוכרת שלה, ושפיצר שילב את בוהנו על גב ידו הרך המנוקד כתמי-גיל בסבלנות מסורבלת מעט, ומבטו הופנה אל מעבר לכתפה ושארית של משפט שהוחלף ביניהם עוד עמדה באוויר.

זהו רגע פרטי-ייצוגי, מרוסן למדי, לא בלתי נעים, בוגר, שאולי לא נוצר בשביל הצילום, אבל אפשר להניח מודעות מסוימת מצדם להיתכנותו. הלוא, כפי שרומזים פניו המטושטשים של סטנלי פישר במרחק כמה שורות משמאל למעלה, וכפי שדיווח ב"הארץ" יוסי ורטר, סדר הישיבה בטקס לא היה דבר של מה בכך, ולשכת נתניהו התנגדה להושבת לבני ושפיצר באותה שורה עם הגברת נתניהו מפאת כבודה.

וביושבה בשורה הראשונה, משקרה השיבוש, קמה לבני בחושיה החדים ובלבוש האבירה על הסוס הלבן שלה, ויצאה אל שליט ווינקלר ודיברה על לבם. שיחתם צולמה וגם היא, כמו הצילום הזה, מצטרפת לאלבום דימויי המנהיגה המוצלחים שלה. עכשיו, משתם הטקס, וברור מאי פעם שממשלת נתניהו אינה מסוגלת להתמודד עם המציאות, וראשה הכפות לרעייתו מזמר רק את שירו האחד - שיר הטרור שנדמה לו סיבת הקיום וההצדקה היחידה לכל - ציפי לבני, זו המטיבה כאן את עניבתו של שותפה, צריכה, אולי, לחשוב על יותר מאשר מלות נחמה ייצוגיות. היא מוזמנת לנסח חזון חדש למרכז הישראלי. להביט בפני הממשי. להקים את ממשלתה עם זהבה גלאון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו