בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לקראת גמר ליגת האלופות: 107 מדרגות לתהילה באיצטדיון וומבלי

107 מדרגות ויריבה אימתנית אחת מפרידות בין הקבוצות לבין הגביע הנכסף ביותר בכדורגל האירופי. איצטדיון וומבלי גאה לארח

תגובות

מגדלי התאומים הלבנים שניצבו משני צדי האיצטדיון כבר לא קיימים, אבל השם עדיין מרגש כל חובב כדורגל. מהרגע בו יוצאים מתחנת הרכבת התחתית והקשת פרושה מולך בכל הדרה, דרך ההליכה הקצרה ב"וומבלי וויי" לעבר האיצטדיון, וכלה באזור בו מתפצלים מחנות האוהדים ועולים על הגשר המפזר אותם בין היציעים. אז מתחילה היריבות. וישנו רגע מרגש לא פחות. ניצחון בחצי גמר וידיעה שקבוצתך, ואולי גם אתה, תהיו שם, בוומבלי.

עבור שתי הקבוצות מדובר באתר מכונן. בוומבלי הניפה מנצ'סטר יונייטד את גביע אירופה הראשון שלה ב-1968 והגשימה את חלום חייו של מאט באזבי. באותו איצטדיון זכתה ברצלונה בגביע הראשון שלה ב-1992 וחשה סוף סוף חלק מחבורת הקבוצות הבכירות ביבשת. גם אייאקס ויוהאן קרויף, שבצלמו ודמותו נוצרה ברסה המודרנית, זכו בוומבלי בגביע הביכורים שלהם ב-1971. במוצאי שבת יתקבע וומבלי לנצח בתודעת אוהדי אחת הקבוצות.

הגביע הנחשק מחכה על הבמה המרכזית (תצלום: AP)

מאז פתיחתו של האיצטדיון במהדורה המודרנית נערכו בו לא מעט משחקים טובים ומרתקים ונראו תצוגות מרגשות של מחנות אוהדים ופרצי אושר, אבל הוא טרם חווה גמר קלאסי. וומבלי שנות האלפיים עוד לא ראה 2-4 נוסח 1966, 4-4 של פלייאוף בליגת המשנה או גמר גביע שמוכרע משער שקובע 2-3 בדקת הסיום. מאבק בין אלופות שתי הליגות הבכירות ביבשת הוא העיתוי האופטימלי לקלאסיקה כזו.

המשחק הקודם בין השתיים היה מאכזב והסתיים בניצחון קליל של ברסה ברומא. התוצאה, 0-2, לא משקפת את התבוסה שנחלה יונייטד בכל החזיתות. ברצלונה של גווארדיולה הביסה את היריבה המנוסה במישור הטקטי, המנטלי ואפילו ביציעים. הפעם נושבת באנגליה רוח שונה. ברצלונה מגיעה עם ביטחון עצמי גבוה בהרבה, איכויות מוכחות של כדורגל עילאי ותחושה שלונדון שלהם מאז ולתמיד, אבל יונייטד מוכנה לקרב.

ההכנות לגמר החלו במישור הפסיכולוגי. אלכס פרגוסון ועוזריו חזרו וטענו בכל הזדמנות שביכולתם לנצח ושאינם חוששים מהמשחק. לא מדובר בשחצנות, אלא בניסיון להתגבר על תחושת הנחיתות שברסה גורמת ליריבותיה. לגמר ברומא הגיעו רבים מאנשי יונייטד בתחושה שקבוצתם תנצח בקלות, שהכוח האנגלי יכריע את החזקת הכדור, אבל כשהמשחק התפתח בהתאם לתכנית הפעולה של גווארדיולה, השתתקו השחקנים והאוהדים. הפעם הם יודעים מה ניצב מולם.

האם הוא יהיה הקפטן שירשם בהיסטוריה? פויול (מימין) ומסי

העיתונות מלאה בדיונים כיצד יש לשחק מול ברצלונה, ובמסגרת ההכנות הטקטיות התייעץ פרגוסון גם עם כוחות האופל. ז'וזה מוריניו ניצח את ברסה יחד עם אינטר בשנה שעברה וזכה להצלחה קטנה בהרבה השנה בגביע המלך. לפרגוסון אין מחויבות לכדורגל התקפי או פילוסופיית משחק כלשהי, אבל ספק אם ירשה לעצמו 20% החזקת כדור. ברסה תשחק את הכדורגל שלה. הוא יעבור התאמות קטנות כדי להתמודד עם הפיסיות של וידיץ' ופרדיננד ברחבה, האיום של רוני והמהירות של צ'יצ'ריטו, אבל זה יהיה אותו סגנון שאי אפשר לטעות בו, זה שהפך אותה לתופעת הכדורגל המדוברת ביותר בשנים האחרונות.

107 מדרגות ויריבה אימתנית אחת מפרידות בין הקבוצות לבין הגביע הנכסף ביותר בכדורגל האירופי. במוצאי שבת יעשה קפטן מותש ומאושר את הדרך הארוכה אל הגביע, וקפטן מותש אחר יעשה דרך ארוכה בהרבה בכדי לקבל מדליית מנוצחים. את הדרך חזרה, ירידה קצרצרה של 107 מדרגות, יעשה הקפטן המנצח עם גביע ומקום בהיסטוריה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו