בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דונלד טראמפ רץ לרגע לנשיאות, אבל כבר לא. הכסף, הפרסום והתסרוקת עוד כאן

בחודש אפריל, הוביל דונלד טראמפ את הסקרים במפלגה הרפובליקאית. בחודש מאי, הוא נעלם מהם לחלוטין. הנה כי כן, מלך הטראש עשה זאת שוב: הוא יצר אלכימיה בין כסף, קיטש ואמריקנה

תגובות

כשדונלד טראמפ החליט להיענות להזמנה, ולהשתתף בארוחה השנתית של תא הכתבים המסקרים את הבית הלבן, הוא לקח בחשבון שכמה בדיחות יעופו לכיוונו, או יותר נכון, על חשבונו. הארוחה היא מסורת וושינגטונית בת יותר מ-90, שבעבר כללה הופעה של זמרים מפורסמים, ובשנים האחרונות אימצה את המסורת האמריקאית המשונה של ה"גריל", שההגדרה הטובה ביותר שלה היא "אירוע שבו יורדים על אנשים בפומבי ובלי רחמים". בהתאם לדרישות הגריל, את הזמרים החליפו קומיקאים, שעוקצים את הנוכחים - סלבריטיז, פוליטיקאים, חבורה גדולה של עיתונאים, ובעיקר את נשיא המעצמה בכבודו ובעצמו. טראמפ לא חשש להגיע לארוחה ב-29 באפריל. הכיסים שלו היו אמורים להיות עמוקים מספיק כדי לספוג כמה מכות קטנות לאגו.

המיליארדר המוחצן - כוכב הנדל"ן הניו-יורקי, מדורי הרכילות ותוכניות הריאליטי - אולי אף העז לחשוב שיגיע לארוחה כמנצח. רק יומיים קודם לכן, נאלץ הבית הלבן לפרסם את תעודת הלידה המלאה של הנשיא ברק אובמה, בניסיון לשים קץ לטענות שלפיהן הנשיא לא נולד באמריקה, ולכן, על פי חוקת ארצות הברית, אינו יכול לכהן בתפקידו. טראמפ אמנם הוא לא מי שהתחיל בקמפיין הזה, שקולותיו הראשונים נשמעו כבר במערכת הבחירות של 2008, אבל בחודשים האחרונים הוא לקח על עצמו את תפקיד נושא הדגל שלו. בזכותו, העיסוק בתעודת הלידה עבר מבלוגים ורשתות חברתיות אל אולפני הטלוויזיה ולמערכות העיתונים החשובים.

הניסיון הנמשך לפגוע באמינותו של הנשיא המכהן, בא במקביל להתבטאויות חוזרות ונשנות של טראמפ, שייתכן שהוא עצמו יחליף את אובמה. בכמה הזדמנויות השאיר טראמפ את הרושם כי בכוונתו להתמודד על תפקיד מועמד המפלגה הרפובליקאית לנשיאות. "יש משהו בתעודת הלידה הזאת, שאובמה לא מרוצה ממנו", אמר טראמפ בתוכנית האירוח הפופולרית "The View". הוא גם ציין שחוקרים מטעמו בודקים את הנושא בהונולולו בירת הוואי - שם גדל אובמה - והממצאים שהוא שומע מהם מעניינים ביותר. "סבתא שלו אמרה בעצמה שהוא נולד בקניה ושהיא היתה נוכחת שם", טען טראמפ באוזני ג'ו סקרבורו מרשת החדשות MSNBC. ב-25 באפריל התארח טראמפ בתוכנית של אנדרסון קופר בסי-אן-אן ושוב דרש שאובמה יפרסם את תעודת הלידה המלאה, וישים קץ לספקות - שטראמפ עצמו זרע. יומיים מאוחר יותר, התעודה פורסמה. נאמר בה במפורש שהנשיא אכן נולד בהוואי. טראמפ הפך זאת לניצחון: "אני גאה שהצלחתי במקום שבו כולם נכשלו".

הנקמה של הממשל הוגשה קרה, אכזרית, ובשידור ישיר. טראמפ אכן הפך לכוכב הערב, אך לא בדרך שבה ציפה. הבדיחות הטובות ביותר בארוחה היו על חשבונו. "עכשיו 'הדונלד' יכול לחזור להתרכז בנושאים שחשובים באמת", אמר אובמה, כשהוא מאמץ את הכינוי שהמציאה איוונה, אשתו הראשונה של טראמפ, "שאלות כמו: האם זייפנו את הנחיתה על הירח?" ההשוואה לתיאוריית הקונספירציה הפופולרית היתה רמז ברור לז'אנר הפוליטי שאליו יש לשייך את המועמד טראמפ. "אין ספק שדונלד יכול להביא שינוי לבית הלבן", המשיך אובמה, כשהוא מקרין תמונה של הבית הלבן כמלון-קזינו נובורישי מהסוג שטראמפ מחזיק ברחבי העולם, עם נערות בביקיני בחזית. טראמפ נותר קפוא ליד השולחן שלו, בעוד האליטה של וושינגטון נקרעת מצחוק.

הדובר המרכזי של הערב, סת מאיירס, הכותב הראשי של "סאטרדיי נייט לייב", היה אפילו פחות מעודן מאובמה. "דונלד טראמפ אומר שהוא ירוץ לנשיאות בתור רפובליקאי, וזה מפתיע, כי אני הייתי משוכנע שהוא רץ בתור בדיחה", אמר מאיירס. טראמפ נראה זועף. למחרת אמר לסי-אן-אן שהוא הרגיש שהאירוע היה "לא הולם" לפרקים.

מצב הרוח של טראמפ בוודאי לא השתפר ב-1 במאי, כשאובמה הודיע בשידור מיוחד לאומה, שארצות הברית איתרה וחיסלה את אוסמה בן לאדן. מכל יריביו הפוליטיים של הנשיא, טראמפ היה הנפגע העיקרי. הוא הוצג כמי שעוסק בשטויות בזמן שאובמה משמש כ"מפקד העליון" של מדינה הנלחמת בשלוש חזיתות - אפגניסטן, עיראק ולוב. צחוק הגורל (ואולי אין בכך גורל), שההודעה על חיסול בן לאדן קטעה את שידורה בחוף המערבי של תוכנית הריאליטי של טראמפ "המתמחה - גרסת הסלבריטי", ודווקא לפני סצנת ההדחה עם ההכרזה שהפכה לסמל המסחרי שלו: "you are fired" (אתה מפוטר).

אולם גם בימים שבהם נהנו כולם לחבוט בו, המשיך טראמפ להתעקש שהמועמדות שלו רצינית. דוברים מטעמו סיפרו לתקשורת על הקמת מטה ושכירת יועצי תקשורת וסקרים. "אף פעם לא הייתי רציני כל כך בקשר לנשיאות", הוא סיפר לעיתונאים, לפני ששריין לעצמו מקום באירוע פוליטי מרכזי בניו המפשייר, באמצע יוני. תומכיו הסבירו שהסיבה היחידה שעדיין לא פירסם הודעה רשמית, היתה המגבלות שמטיל החוזה שלו בטלוויזיה. אבל באמצע השבוע שעבר, הכל נגמר. טראמפ, שנפילתו בסקרים התחרתה רק עם עלייתו המטאורית, פירסם הודעה קצרה לעיתונות על הסרת מועמדותו, זו שלא הוכרזה רשמית מעולם. "הדבר שאני הכי אוהב זה עסקים", אמר טראמפ. "אני משוכנע שאם הייתי רץ, הייתי מנצח בפריימריז, וגם בבחירות הכלליות".

הפרשנים הפוליטיים, שריאיינו את טראמפ באינטנסיביות במשך שבועות, פירשו כל מילה בנאומיו וניתחו את סיכויי הצלחתו, הרגישו מעט מטופשים ("ב-2016 כבר לא ניקח אותו ברצינות!" איימו באיי-בי-סי). בבית הלבן, לעומת זאת, יכלו לסכם חודש מצוין, שנפתח עם כדור לראש של בן-לאדן והסתיים בחיסול ממוקד של הדונלד. בשני המקרים, אובמה הוכיח שכשצריך, גם הוא מסוגל להיות אכזרי.

בלי להוציא דולר

דונלד טראמפ אינו המיליארדר הראשון שפינטז בקול רם על התפקיד הפוליטי הבכיר בעולם. המועמד העצמאי רוס פרו פיצל את קולות הרפובליקאים ב-92' ו-96' והקל על ביל קלינטון לכבוש את הבית הלבן. גם מייקל בלומברג, ראש העיר ניו יורק, הוזכר כמועמד לנשיאות, ואפילו טראמפ עצמו דיבר על ריצה לבית הלבן בעבר. ב-88', כשעוד היה כוכב עולה בעולם הכסף הניו-יורקי, ורגע לפני שפירסם מדריך לעסקים מפרי עטו, צצו שמועות על ריצה של טראמפ בפריימריז של המפלגה הרפובליקאית מול ג'ורג' בוש האב. טראמפ טס במסוק לניו המפשייר, פגש כמה עשרות עיתונאים, הרצה להם על מחיקת החוב הלאומי, ונעלם כלעומת שבא.

12 שנים מאוחר יותר וטראמפ, שהספיק מאז לפשוט רגל, להתגרש משתי נשים ולעשות מיליארדי דולרים בעסקים חדשים, החל שוב לדבר על הנשיאות, הפעם כמועמד "מפלגת הרפורמה", אותו סוס עייף שעל גבו ניסה רוס פרו לרכוב לוושינגטון. המצע של טראמפ כלל מס חד פעמי בגובה 14 אחוז על עשירי אמריקה, שנועד למחוק כמחצית מהחוב הלאומי, תמיכה בביטוח בריאות כללי והסכמי סחר נוקשים יותר עם מדינות העולם. גם הפעם היה ברקע מסע קידום מכירות לספר חדש שלו, וגם הפעם נגוזה המועמדות כלעומת שבאה. ב-2001 טראמפ כבר נרשם כדמוקרט; ב-2006 הודיע שהוא שוקל להפוך למושל ניו יורק, ב-2007 חזר להיות רפובליקאי. "אני בעיקר עצמאי", אמר לסי-אן-אן. "אני מצביע לאדם, לא בהכרח למפלגה".

בהתחשב בכל תרגילי העבר, לא היה זה מפתיע שלא מעט אנשים חשבו שהמועמדות הנוכחית היא בסך הכל תרגיל יחסי ציבור לקידום "המתמחה", כעת בעונה ה-11 שלה. אלא שבשלב מסוים, העניינים נראו רציניים מתמיד. לרגע, היה נראה שאמריקה רוצה את "המיליארדר המועדף על כולם", בתור הדייר בבית הלבן. האם היתה זו עדות לקשיים שבהם נתקל אובמה בשלבים מסוימים של ניסיונו להיבחר מחדש, או, כמו שאמרו פרשנים ליברלים, זו דוגמה לשפל החדש שאליו הידרדרה וושינגטון? יותר מכל, נראה שאפיזודת טראמפ המחישה עד כמה הפוליטיקה האמריקאית התמזגה לחלוטין עם עולם הבידור, כיצד היא מתנהלת ונצרכת לפי החוקים של משחק פוטבול או - כמו במקרה של כמעט-מועמדת רפובליקאית אחרת, שרה פיילין - של אופרת סבון.

העלילה נפתחה עם שוך הדי התבוסה האיומה שספגו הדמוקרטים בבחירות לקונגרס בנובמבר האחרון. בינואר הגיע דונלד טראמפ לאולפני פוקס, הסכים עם המנחה שון האניטי להערכה שלפיה הנשיא אובמה הסתבך עם משימה הגדולה עליו בכמה מידות, והודיע שהוא שוקל להחליף אותו בתפקידו. בפברואר, כלל השבועון "ניוזוויק" לראשונה את טראמפ בסקרי המועמדים הרפובליקאים. הוא הגיע למקום הרביעי, אחרי מיט רומני, מייק הקאבי (שפרש מהמירוץ לאחרונה) ושרה פיילין. בעוד המועמדים המובילים מתנהלים ביבשושיות מכובדת, החל טראמפ לחבוט בנשיא ללא רחם, כולל עלבונות אישיים של ממש. בשלב מסוים, הוא אפילו הבטיח להוכיח שאובמה היה תלמיד גרוע בבית הספר. בסוף מארס כבר עקף טראמפ את פיילין הדועכת, הגיע לשוויון עם הקאבי ופיגר אחרי רומני רק בארבעה אחוזים; באפריל הציבו אותו לא פחות מארבעה סקרים כמועמד הרפובליקאי המוביל. היתרון שלו על המתמודדים האחרים הגיע עד תשעה אחוזים.

בלי לדפוק על אף דלת של מצביע באייווה או בוויסקונסין, בלי להקים מטה או להוציא דולר אחד על פרסום, טראמפ מצא את עצמו בתפקיד האהוב עליו: הנושא החדשותי החם של האומה. פרט לאובססיית תעודת הלידה, המסרים שלו היו פשוטים מאוד: הוא דיבר על מחירי הדלק העולים, על החוב הלאומי התופח, ועל כך שבעולם הפסיקו לכבד את אמריקה. "אני עושה עסקים עם אנשים מסין. אני עושה עסקים עם אנשים ממקסיקו. הם לא מאמינים לדברים שהם מצליחים להוציא מאיתנו. ארצות הברית הופכת לבדיחה של העולם", אמר טראמפ בפלורידה ל-3,000 תומכים של תנועת מסיבת התה השמרנית. "אם אני אבחר כנשיא, הם כבר לא יצחקו".

בשלב הבא, הציע טראמפ פתרון למימון המלחמה בעיראק: "פעם, כשהיית יוצא למלחמה והיית מנצח, השלל היה הולך אליך", הוא אמר למנחה פוקס השמרן ביל או'ריילי. "אז אחרי שהלכנו לעיראק, וביזבזנו 1.4 טריליון דולר ואלפי הרוגים - וזה בלי להזכיר את כל אותם חיילים וחיילות אומללים עם יד אחת או בלי ידיים - אנחנו עוזבים ונותנים לאיראן להשתלט על שדות הנפט השניים בגודלם בעולם. אני אהבתי את השיטה הקודמת יותר. ניצחנו? בואו נישאר שם וניקח את הנפט. ככה כל האנשים האלו לא מתו לשווא". אפילו או'ריילי נראה מעט המום.

טראמפ הבטיח לנצל את ניסיונו העסקי במלחמה הכלכלית שארצות הברית מנהלת ("במשך השנים השתתפתי בהרבה קרבות, וכמעט תמיד יצאתי מאוד מאוד מנצח"), ולהפסיק לנצל את התקציב האמריקאי לתמיכה ביריבות עסקיות כמו הודו, דרום קוריאה והמדינות הערביות. הוא הציע להטיל מכס של 25 אחוז על כל היבוא מסין, עד שבייג'ין תרד על ברכיה. "אנחנו השוטר של העולם, והסינים משתלטים על העולם", הוא אמר. "אנחנו טיפשים, והמנהיגים שלנו טיפשים... הנשיא החלש שלנו מנשק לכולם בתחת, ואנחנו עדיין ביותר מלחמות מאי פעם". בימים שבהם מחירי הדלק ממריאים שוב והקושי של בני המעמד הבינוני הלבן למצוא עבודה מעמיק, נמצאו הרבה אמריקאים שהמסרים האלה דיברו אליהם. "המדינה הזאת הולכת לעזאזל", סיכם טראמפ ל-MSNBC.

בין הצלחה לגיחוך

"טראמפ זינק בסקרים משלוש סיבות", אומר בשיחה מוושינגטון סטיב קלמנס, יועץ פוליטי וחבר בכיר במכון המחקר "ניו אמריקה". "דבר ראשון, אנשים מחפשים כיף בפוליטיקה. אנשים רוצים דמויות גדולות מהחיים שיבדרו אותם, והמועמדים הרפובליקאים האחרים הם בהחלט לא כאלו. הסיבה השנייה היא שיש קבוצה בקרב הרפובליקאים שאובמה האפרו-אמריקאי מעורר בהם אי נחת עמוקה. אין דרך אחרת לקרוא לזה פרט לגזענות. כל ביקורת על אובמה, אפילו ביקורת מטורפת כמו בעניין תעודת הלידה, תתקבל אצלם בברכה.

"הסיבה השלישית, ואליה אנשים לא שמו לב מספיק, היא שטראמפ היה המועמד הרפובליקאי הראשון שהצליח לגעת בלב הפחד הכלכלי האמריקאי. האמירות שלו על החוב שלנו לסין, על ההתנגדות להסכמי סחר חופשי ולהעברת מקומות עבודה לחו"ל - נוגעות באנשים. העיסוק החדשותי בטראמפ התייחס לעניינים הטיפשיים באישיות שלו, אבל הוא מייצג גם ממד רציני, שוושינגטון לא שמה לב אליו מספיק. יש לי קרובים באוקלהומה ובאוהיו, הם לא מתלהבים מנושא תעודת הלידה, אבל סין מדאיגה אותם". טראמפ אולי נעלם, מסכם קלמנס, אבל הפחדים שהוא נגע בהם נשארו.

לאורך כל חייו, נע דונלד טראמפ במיומנות על הגבול שבין ההצלחה לגיחוך, שבין הגשמת האתוס האמריקאי - נכד למהגרים שירש את עסקי אביו והפך אותם לאימפריה חובקת עולם - לצדדים המופרכים וההזויים של אותו החלום: תחרות מלכת היופי שבבעלותו, תוכנית הריאליטי הוולגרית, האגו העצום ורעמת שיער שמתנהלת תוך התעלמות מחוקי הפיזיקה.

בגיל צעיר מאוד הוא החליט להפוך את עצמו למותג - משמעות המלה "טראמפ" היא "קלף מנצח" - וכיום שמו מתנוסס גם על שוקולד, מזרנים, ויטמינים, וודקה, מסלולי גולף ועניבות. טראמפ מעריך את שווי שמו ב-6 מיליארד דולר, כמעט פי שלושה מערכם המשוער של נכסיו הממשיים. חלק מבנייני טראמפ כבר מזמן אינם בבעלותו, אולם מסיבות מסחריות, הם ממשיכים לשאת את אותו הלוגו.

מי שייעץ לטראמפ במשך שנים בנושאים פוליטיים - עד כמה שאפשר לייעץ לדונלד, הוא מומחה רפובליקאי למשימות מפוקפקות בשם רוג'ר סטון. סטון, ניו-יורקי גנדרן שעל גבו מקועקע רישום גדול בדמותו של ריצ'רד ניקסון, עבד בתשע מערכות בחירות לנשיאות ואף ליווה את טראמפ בתקופת הקמפיין עם "מפלגת הרפורמה". כעת הוא מגדיר את עצמו "ידיד של דונלד".

הדבר העיקרי שטראמפ הביא למירוץ, מסביר סטון בשיחה מפלורידה, זה השם שלו. "טראמפ יכול להשיג את תשומת הלב של התקשורת", אומר סטון. "אם טים פולנטי (אחד ממועמדי הממסד הרפובליקאי) יעשה מסיבת עיתונאים, יכול להיות שאף אחד לא יבוא. בשביל טראמפ כולם יגיעו. מעבר לכך, באווירה הנוכחית קל יותר להיות איש עסקים מאשר פוליטיקאי. אני אעדיף נשיא שעשה כסף, ממישהו שבילה 30 שנה בוושינגטון ולא השיג כלום. טראמפ ניהל עסקים וייצר מקומות עבודה, ולכן ברור לו שהסינים שודדים אותנו, שהדרום-קוריאנים והמקסיקאים שודדים אותנו, והוא לא מפחד לומר את זה. הבעיה של רוב הפוליטיקאים היא שאין להם שום דבר מעניין לומר. כשאתה אומר רק דברים בטוחים, אתה לא יכול לספק השראה".

טראמפ הוא ההשראה לציבור אמריקאי גדול, החשדן מאוד כלפי העולם. אפילו אלו מקרבם שתמכו בנשיא בוש, כבר אינם מתלהבים ממבצעים קרקעיים ברחבי הגלובוס, ובוודאי שהם לא רוצים לשפוך את כספי המסים שלהם לכיסם של מדינות מתפתחות ושל מנהיגים שאת שמותיהם הם לא יודעים לבטא. החריג היחיד הוא כמובן התמיכה בישראל, שמבחינת אותם רפובליקאים, הופכת בהדרגה למדינה ה-51 באיחוד. גם כאן, טראמפ שידר על הגל הנכון. ב-2008 הוא העביר את תחרות מיס יוניברס שבבעלותו מדובאי, בין השאר על רקע ניסיונות מקומיים למנוע את השתתפותה של הנציגה הישראלית. היועץ סטון טרח להבהיר ל"הארץ" שהלב של טראמפ במקום הנכון: "מבחינת דונלד, מי שהוא האויב של ישראל, הוא גם האויב שלנו".

איתו יותר כיף

השם טראמפ בא לעולם בזכותו של פקיד אמריקאי שלא שמע היטב את תשובותיו של פרידריך דראמפף בן ה-16, מהגר צעיר מהמבורג. נכדו של דראמפף, דונלד טראמפ, נולד בניו יורק ב-46'. בעיות משמעת גרמו להוריו להעביר אותו לתיכון צבאי; משם המשיך לאוניברסיטת פנסילבניה. לאחר שסיים לימודי כלכלה, הצטרף לחברת הבנייה של אביו ובמהרה שיכנע אותו לעבור מבניית דירות למעמד הבינוני להקמת מלונות ומגדלי יוקרה, בעיקר במנהטן. בשנות ה-80 הוא כבר היה מעשירי העיר, עם מגדלים על שמו בשדרה החמישית ועל נהר ההדסון. "כסף לא היה המוטיבציה שלי, למעט כשיטת ניקוד", הוא אמר לימים. "ההתרגשות האמיתית היא ההשתתפות במשחק".

בסוף העשור הקודם, המשחק התהפך עליו. בעוד טראמפ עסוק בבניית "הטאג' מהאל", קזינו מפלצתי באטלנטיק סיטי שמומן בעזרת ריבית מאגרות זבל, היכה בו המשבר הכלכלי. תוך שנים אחדות הוא פשט את הרגל, התגרש מהמתעמלת הצ'כית איוונה טראמפ (לשעבר זלניקובה), ונקלע לחוב אגדי של 900 מיליון דולר. אבל היו לו עוד מספיק פרויקטים פעילים וקשרים טובים, ונסיקת מחירי הדיור בניו יורק הטיבה עמו. כיום הוא נשוי לאשתו השלישית ואם ילדו החמישי, הדוגמנית הסלובנית מלניה קנאוס. הונו הנאמד ב-2.3 מיליארד דולר מציב אותו במקום ה-137 ברשימת עשירי ארצות הברית.

בחורף 2004 העלתה אן-בי-סי לעונת ניסיון את "המתמחה", שעשועון ריאליטי בהפקתו ובכיכובו של טראמפ. במסגרת התוכנית, שהפכה ללהיט עולמי, נדרשו המתמודדים לעמוד במשימות פסאודו-עסקיות שונות, כשלמנצח מובטח חוזה של רבע מיליון דולר בקבוצת טראמפ. כמקובל בז'אנר, שיאו של כל פרק הוא רגע ההדחה, בו נובח טראמפ את ה"אתה מפוטר!" המפורסם שלו לעבר אחד מהמתמודדים. "אף פעם לא דמיינתי שלפטר 67 איש בטלוויזיה דווקא יהפוך אותי ליותר פופולרי, במיוחד אצל צעירים", אמר פעם טראמפ.

על פי הדיווחים, טראמפ מקבל כ-3 מיליון דולר על כל פרק של "המתמחה", מה שהופך אותו לאחד מכוכבי הטלוויזיה המצליחים בארצות הברית; הוא גם זכה לכוכב בשדרות הוליווד והיה מועמד לשני פרסי אמי. בעקבות הצלחת "המתמחה", ניסה טראמפ לרשום זכויות יוצרים על הביטוי "you're fired" בשתי גרסאות - עם וללא סימן הקריאה. שתי הבקשות נדחו. בעונות האחרונות משודרת התוכנית בגרסת סלבריטי, שבה מתמודדים ידוענים דועכים על גיוס כספים ופרסום למען בתי חולים ועמותות צדקה - שילוב מרתק של התחסדות וקפיטליזם בוטה.

כמו חברים אחרים לאלפיון העליון של המין האנושי, פיתח טראמפ עם השנים כמה הרגלים אקסצנטריים, ובראשם הנטייה להימנע מלחיצות ידיים, אותה הוא כבר אינו טורח להכחיש. "זה לא עניין של הימנעות ממגע", אמר ל"ניו יורק טיימס" לאחרונה. "לחיצת ידיים מזיקה לבריאות. אנשים מצוננים, יש להם שפעת. זה לא אני אומר, זה המדע". כתב "האינדיפנדנט" שביקר במטוס שלו - "טראמפ פורס וואן" - זכה לראות ציורים אימפרסיוניסטיים על הקירות; טראמפ הבהיר לו שמדובר באוריגינלים.

ולמרות כל זאת, יש בהתנהלותו של טראמפ משהו עממי; הוא עושה מה שאמריקאי ממוצע היה חולם לעשות אם היה נופל בחיקו עושר פנומנלי שכזה. "מי שיורד עליו פשוט לא מכיר אותו", אומר סטון, היועץ שהפך לידיד. "הוא אדם מאוד רגיל. הוא מאוד נגיש, בשביל מיליארדר. כיף להיות איתו, הוא יכול להיות משעשע, הוא אליטיסטי, אבל הוא לא משדר אליטה. הייתי מעדיף לבלות את סוף השבוע עם דונלד מאשר עם מיט רומני".

"זה מצחיק, אבל אני לא מסתדר עם עשירים", אמר טראמפ לאחרונה בראיון לאיי-בי-סי. "אני מסתדר עם עניים ועם אנשים מהמעמד הבינוני יותר טוב מאשר עם אנשים עשירים". אלא שלא כל מי שיודע להחליף בדיחות עם מנקה החלונות יכול גם לרוץ לבחירות. יותר מכל, נראה שטראמפ נעדר את המשמעת העצמית החמורה הנדרשת ממי שבאמת רוצה להוביל קמפיין לאומי (מאותה סיבה, גם שרה פיילין תתקשה להמריא). החודש שבילה בראש הסקרים הספיק כדי שעיתונאים ובלוגרים יתחילו לחטט בעברו; שאלות על ההתאוששות המופלאה שלו אחרי המפולת הכלכלית החלו לצוץ, ונשמעו גם תהיות על האופן שבו הצליח להימנע משירות צבאי בווייטנאם. אין קופת שרצים שלא נפרצת במירוץ לנשיאות, ורק טראמפ יודע עד כמה עמוקה שלו, ומהם הסודות שמסתתרים בה.

"הבלון של טראמפ פוצץ בארוחה לכתבי הבית הלבן", אומר לארי סבאטו, פרשן שמרן ומנהל המרכז הפוליטי באוניברסיטת וירג'יניה. "הפוליטיקה שלו היתה תמיד דונלד טראמפ. כל דבר אחר ניתן מבחינתו למיקוח. המועמדות שלו הראתה בעיקר עד כמה אנשים לא מרוצים מהאפשרויות האחרות שעומדות כרגע בפניהם. אפשר לומר שטראמפ פשוט שמר מקום למישהו שעוד ייכנס לנעליו".

באמצע מאי, לאחר ההתעללות שחטף טראמפ בתקשורת, חזר מיט רומני להוביל בסקרים הרפובליקאיים, וטראמפ צנח בן לילה למקום החמישי, מיד אחרי פיילין - כאילו שלושת החודשים האחרונים לא התרחשו מעולם. ממש באותו הזמן, הודיע ניוט גינגריץ' המזדקן על כניסתו למירוץ. גינגריץ' הוא ההיפך הגמור מהדונלד: יו"ר בית הנבחרים לשעבר, פוליטיקאי מנוסה, מוותיקי וושינגטון, המקושר עד כדי שעמום לממסד הרפובליקאי. בעת הבחירות לנשיאות, הוא יהיה בן 79; אובמה הוביל עליו ב-15 אחוז בסקרים עוד לפני שבן לאדן נתפס.

בשבוע שלאחר הפרישה מהמירוץ, המשיך דונלד טראמפ להתלבט כיצד עליו לסיים את הפרק האחרון ב"מתמחה - גרסת הסלבריטיז": לה-טויה ג'קסון הפכה למתמודדת היחידה שפוטרה פעמיים באותה עונה; זמר הקאנטרי ג'ון ריץ' הוביל בצבירת הכנסות, אבל זוכת האוסקר החירשת, מרלי מטלין ("ילדים חורגים לאלוהים"), טרם אמרה את המילה האחרונה.

נתוני הרייטינג כמעט הכפילו את אלו של העונה שעברה.*

noamsheizaf@gmail.com

הסבונייה של דונלד

בכל הנוגע לנשים, טראמפ דווקא לא שומר נגיעה

ב-76' נפגש דונלד טראמפ עם איוונה זלניקובה, גולשת סקי מקצוענית ודוגמנית פרוות צ'כית בת 26, שעקרה לקנדה ומשם הגיעה לניו יורק כדי לקדם את אולימפיאדת מונטריאול. השניים החזיקו מעמד ביחד 15 שנים, שבהן השתלבה איוונה בעסקיו של טראמפ וניהלה כמה מהפרויקטים הגדולים שלו. נולדו להם שלושה ילדים, ואיוונה היתה זו שהעניקה למיליארדר את הכינוי "הדונלד" באחד מהראיונות שלה.

בתחילת שנות ה-90 נפוצו ידיעות על רומן לא סודי במיוחד בין טראמפ למלכת יופי צעירה מג'ורג'יה בשם מרלה מייפלס. שתי הנשים אף נפגשו באתר סקי בקולורדו, והעימות הקולני ביניהן הגיע למחרת לדפי "ניו יורק פוסט". "פוסט" גם פירסם תמונה של מייפלס, ליד כותרת שבה היא הכריזה ש"דונלד היה הסקס הכי טוב שלי".

טראמפ התגרש מאיוונה ב-91', ושנתיים מאוחר יותר הוא ומייפלס נישאו. מייפלס, כתב "ניו יורק טיימס", נראתה בעיקר "מבוהלת" מהשינוי בחייה, וטראמפ לא הקל עליה. פעם אחת, בעת שהוא ובתו מנישואיו הראשונים, איוונקה, עמדו להמריא במטוס הפרטי של טראמפ לחופשה בפאלם ספרינגס, הופיעה מכוניתה של מייפלס לצד המסלול, מאחרת בחמש דקות. למרות מחאותיה של איוונקה, טראמפ הורה לטייס להמריא, מותיר את מייפלס ההמומה על המסלול. הזוג התגרש ב-99'.

ב-2005 התחתן טראמפ עם הדוגמנית הסלובנית מלאניה קנאוס, אחרי כמה שנים של זוגיות ופרידות חוזרות ונשנות. טבעת הנישואים שענדה קנאוס בחתונה עלתה מיליון וחצי דולר; טראמפ הצליח להוריד את המחיר לחצי מיליון.

אין מנהיג

פרישת טראמפ החסירה הרבה סקס אפיל מהרפובליקאים

ברק אובמה לא חיסל החודש רק את אוסמה בן לאדן, אלא גם כמה יריבים פוליטיים: מייק הקאבי, המטיף הנוצרי שנחשב לאחד משני המועמדים הבולטים להשיג את המועמדות הרפובליקאית לתפקיד הנשיא, הודיע עוד לפני טראמפ שלא יתמודד. בסוף השבוע שעבר הצטרף אליהם מושל אינדיאנה מיץ' דניאלס, שנחשב למועמד חזק פוליטית, אך סיפורו האישי לא איפשר לו להתחרות: דניאלס נשוי לאשתו בשנית, כשבתווך היא גרה עם גבר אחר. הרפובליקאים לא ימהרו לתמוך באשה ראשונה שעזבה בעבר את בעלה וילדיה. השבוע הודיעו שרי והבנות למיץ', שהן לא מוכנות למה שמחכה להן.

דווקא מול נשיא דמוקרטי שנראה פגיע למדי, נותרו הרפובליקאים עם חבילת מועמדים המאיימת להטיל נמנום: מיט רומני שאינו מלהיב את האוונגליסטים; מושל מינסוטה לשעבר, טים פולנטי האלמוני; ניוט גינגריץ' המבוגר והאפור; והשגריר היוצא בסין, ג'ון הנטסמן. מי שעתידה לא ברור היא שרה פיילין. המועמדת לתפקיד סגן הנשיא ב-2008, מתקשה להמריא בסקרים וטרם הודיעה מה בכוונתה לעשות, אך יש לה כריזמה נדירה ובסיס מעריצים מוצק. הדבר היחיד שעדיין מעודד את הרפובליקאים הוא שבתקופה זו לפני 20 שנה, במאי 91', איש לא ידע מיהו ביל קלינטון.



דונלד טראמפ. הייתי מנצח, אבל עסקים זה מה שאני אוהב


מלמעלה: עם איוונה, אשתו הראשונה. איוונקה, בתו מנשואיו לאיוונה. עם אשתו הנוכחית, מלאניה קנאוס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו