בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דורון רוזנבלום | דיווחים מנסיעה מדומה עם ראש הממשלה

מאת כתבנו בפמליית ראש הממשלה

תגובות

נוסעים במטוס הישן לתוך הלילה הרטוב. המצב המדיני שוב נהיה כבד, ולא רואים ממטר. צבי - מזכיר הממשלה - אומר שקר לו בראש, תסגור איזו ונטה. ואני חושב: עוד מעט האורות, הווילות ובריכות השחייה של החוף המזרחי. שרק לא יזרקו עלינו איזו תוכנית מדינית ונלך כולנו לעזאזל. ומה יהיה אם לא.

סע לאט, אני אומר בלבי לטייס, סע לאט. תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים. לא יתחילו בלעדינו, סע לאט.

הנה אני אפוא שוב, דחוק ליד החלון במשך שעות על שעות, עם הלפטופ והפנקס והאייפון, עם כל החבר'ה שמכבר: הקולגות, והיועצים מלשכת רוה"מ, ו-80 הדוברים של "תקשורת ראש הממשלה", והצ'יף, והגברת, וטיוטות הנאומים, והתדרוכים הניאו-קיסינג'ריים, והשקים עם הכביסה המלוכלכת, והצ'פחות, והבדיחות, והשמועות, והשומות והכל.

הנה אנו שוב באינטימיות החמימה הזאת - כולנו בבועה אחת, סמלית: פוליטיקאים מדושנים כקומפוסט לצד כתבים חדים כתער, מתנחלים סהרוריים לצד שמאלנים מרים כלענה - מחככים מרפקים יבשים, נושמים ופולטים אותו אוויר ממוחזר; אחים לאותה טיסה, שותפים לאותו גורל. עם אחד, ושיר אחד. ואמנם, בכל שעת טיסה חולפת מתוך התריסר, כאשר ריח האוכל המתחמם מתערבב בריח השירותים לכלל עיסה סטגנטית, עגמומית - דומה שמיטשטשים ההבדלים, מתבלבלים הניואנסים, ואנו מתמזגים ליישות מדינית אחת - מודאגת, חוששת, נרדפת, נבוכה, מתבשלת במיץ של עצמה, נעה מקיצוניות לקיצוניות, מייאוש לגבהות-לב זחוחה; יישות המייצגת את מצבנו הקיומי כולו: גם היא מרחפת אי-שם במחוז הנפש הלאומי שמעל לאטלנטי, בתינו במזרח ולבנו במערב. ובלבנו תפילה כמוסה: מי ייתן ולא ננחת לעולם. הלב אומר: כאן מקומנו הנכון - באוויר, בין לבין, לא לפה ולא לשם.

איך אמר לנון, או שמא לנין? "החיים הם מה שקורה לך כאשר אתה לא נוסע במטוס ראש הממשלה לוושינגטון". ובאמת, זכורות לי במעומעם כל מיני תמונות מאותם הקרויים-חיים - צבא, לימודים, נישואים, ילדים, חגיגות סיום שנה בבתי הספר, מדורות ל"ג בעומר, סדרי פסח, נשים, גירושים, ידה ידה ידה. אבל הכל מתגמד כאשר אני שב אל האלמנט הטבעי שלי, אל מה שנראה לי תמיד כתמציתם האמיתית של החיים: הטיסה עם ראש הממשלה - כל ראש ממשלה - לוושינגטון.

אז הנה, אנו שוב - כאילו היינו שם תמיד - במטוס הצפוף והמחניק, בדרך מהדחייה-על-הסף לכיוון לא-יעלה-על הדעת; במסע האינסופי מתגובת-יתר הסברתית בואכה פיאסקו, די-סי.

נוסעים אפוא במטוס הישן, בלילה הרטוב. פתאום התחילו חדשות ושמועות: אובמה עומד להוריד ברד מדיני כבד, בניגוד לכל ההערכות המודלפות שפירסמנו. צבי אומר שתוכניות כאלה מזיקות לציונות, ואצל רוה"מ כנראה הלך הווישר, או נכון יותר - קפץ הפיוז. ואמנם, מכיוון הלשכה של אשת הצ'יף ובעלה - כלומר החלק המופרד מאיתנו בווילון - אנו שומעים עוד טיוטה נקרעת ועוד איזה חפץ שמישהי זרקה.

ותיקי המסע עוד זוכרים ראשי ממשלה קודמים, מסעות קודמים, זמנים אחרים: ימים של "סלי קניות", תיאומים והבנות, הסכמות שבשתיקה, קריצות שבאי-הסכמה, כובד ראש, ותחושת אחריות, ואנחות הקלה. אבל עם ראש הממשלה הנוכחי זה אחרת: איתו אנו משולים לאיזו פמליה ענקית המלווה אמן-מבצע לסיבוב הופעות: ספק מייק טייסון לפני תחרות איגרוף, ספק ליידי גאגא לפני הופעה. אנו מלווים מגה-סטאר גחמני, מתוח, מרוכז בעצמו, רגיש לביקורת; מי שהפמליה כולה - כולל העיתונאים - ממוקדת בהצלחתה או בכישלונה של הופעתו הממשמשת ובאה. אלא שלפנינו לא מתאגרף ולא זמר ולא מדינאי - אלא אמן-הנאום, פרפורמר הדיבור, דובר-על, מתאגרף-המילים, העולה להתמודדות מול מוחמד חוסיין עלי.

ואל ייקל הדבר בעיניכם: בענף זה יש חשיבות גורלית לכל מילה ופסיק, לכל פאוזה, לכל עיתוי של מחיאת כפיים, לכל תנועת ידיים. ומכאן המתח העצום: האם המילים יהיו מאוזנות, כך שלא יניעו שום תזוזה בשטח? האם להגיד, למשל, "לא מן הנמנע שנשקול בעתיד" או "אחליט כאשר נראה תוצאות בשטח בעקבות ההחלטה"? האם תנועות הידיים העולות ויורדות ישכנעו בחוסר הסיכוי גם את העקשנים שבמחרחרי השלום? האם להגיד "גושי התנחלויות" כדי לא להרגיז את הכושי, ככינויו בלשכה ובהתנחלות עוקדים, או "התנחלויות" כדי לא להרגיז את ציפי חוטובלי? האם לכלול בהרצאה הדידקטית בבית הלבן את פרעות קישינב או את מאורעות תרפ"ט? האם לשמור את הגרעין האיראני לנאום בקונגרס ואת אנה פרנק לאיפא"ק - או להפך?

לא פשוט, אפוא. את המתח במטוס אפשר לחתוך בסכין פלסטיק של ארוחה כשרה.

כאשר מגיע תורי, אני מנצל את ההזדמנות לשאול את הצ'יף - דוגרי ולעניין, ביציאה מהשירותים - מהן תוכניותיו באמת. הוא מביט בי בלבן של העיניים, נשען על המושב שלפני, ומשיב בטון צ'רצ'יליאני: "נכון לעכשיו, מדובר בחולצות טי שחורות, סניקרס לבנות, הרבה איפור והצטלמות עם הפרופיל הטוב על רקע הפוטומק בשעת שקיעה, שמחמיאה לברונז, ומסתירה את הספריי לשיער. אבל, ידידי, זכור שיש על זה אמברגו עד לשעה שש".

והנה חולף במעבר במרוצה היועץ החדש לביטחון לאומי, האלוף ימינדור, ובפיו בשורה קשה כשאול: ברק-חוסיין רקד כפרפר, עקץ כדבורה. כלומר הקדים סנוקרת שמאלית ואמר "קווי 67'".

המטוס רועד. אנשי הלשכה והדוברות, שערכו תפילת ערבית בין המטבחון לקוקפיט וסיימו אותה בחטף, רצים ונדחקים במעבר - בידיהם סידורים, על מצחיהם טוטפות, חלקם עטוף עדיין בטליתות, כמו במלחמת יום כיפור. אכן - שוב פיאסקו מודיעיני. את המהומה שמתגעשת משני עברי הפרגוד קשה לתאר. רוה"מ מכנס התייעצות - משמע מצחו שוב בוהק, עיניו שוב מתרוצצות, וידיו קורעות עוד טיוטה.

מישהו מציע להכריז על המטוס כעל סופרטאנקר ולהנחיתו בארלינגטון, וירג'יניה, "בעזרת ידידינו מהפנטגון". עיתונאי-חצר אחד מציע להוסיף לנאום ראש הממשלה את המילים "קרע שטן", עם הרמת יד שמאל מאוגרפת. האלוף ימינדור מציע להרים טלפון לאוונגליסט אוהד-ישראל, נתנאל ("נאטס") פרוטקייק ג'וניור, לשרה פיילין וללאודר, ולהכריז על אובמה כאישיות נון-גראטה באמריקה. יועץ אחר מציע לחכות עם נשק יום הדין הזה עד הנאום באיפא"ק, או עד הפיגוע הבא. ובאמת, איפה הטרור כשצריך אותו. אחד מ-80 חברי "תקשורת ראש הממשלה" מציע להקים מיד שלושה מאחזים לא חוקיים ולהפשיר שתי שכונות פינוי ובינוי באבו ג'וז - "ציפי, איווט ודני-דנונה יהיו מרוצים"; אבל מעדכנים אותו שהעניין כבר בוצע עוד לפני ההמראה.

נוסעים במטוס הישן לתוך הלילה הרטוב. המצב המדיני שוב נהיה כבד ולא רואים ממטר. צבי אומר שקשה לו לנשום ונגמרו לו הטיפות. ואני חושב המדינה שוב הפסידה, ואיזה מסכנים הישראלים שאוכלים להם ת'לב. סע לאט. תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים. יתחילו את המלחמה הבאה בלעדינו. סע לאט.



איור: ערן וולקובסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו