בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אתלטיקה: איסינבאייבה, מתחתייך

בגיל 23 זנחה ג'ן שור לימודי תואר שני בפסיכולוגיה כדי להקדיש את זמנה לקפיצה במוט, ענף בו התנסתה לראשונה רק חודשים ספורים קודם לכן. שש שנים מאוחר יותר, מדליסטית הכסף מבייג'ין כבר מדגדגת את השליטה הבלתי מעורערת של הענף

תגובות

ליגת היהלום באורגון | שבת, 4.6, ספורט 1

על פי אימרה מפורסמת, רופאים עשויים להתגלות כחולים הגרועים ביותר. מהמקרה של ג'ן שור, כך לפחות היו בטוחים מקורביה, ניתן להסיק שגם פסיכולוגים עלולים להתברר כמשוגעים על כל הראש. זה קרה בשנת 2005, כשהחליטה להפסיק את לימודי התואר השני בפסיכולוגיה כדי להקדיש עצמה באופן מוחלט לקפיצה במוט, ענף בו החלה להתאמן רק מספר חודשים קודם לכן. "חבריי ומשפחתי חשבו שעישנתי משהו באותה תקופה", היא מגדירה את הפידבק המיידי.

שור עסקה בספורט כמעט מאז שידעה ללכת. מסוג האנשים שלשאר בני התמותה נותר רק לקנא בגנטיקה המבורכת שמאפשרת להם להצטיין כמעט בכל ענף בו הם משתתפים. היא רצה, ובמקביל שיחקה גולף, סופטבול וכדורסל.

הענף האחרון היה המועדף עליה, וברוברטס ווסליין קולג', מליגת המכללות השנייה, היא אף נחשבה לכוכבת וקבעה את שיא הנקודות בכל הזמנים. זה גם היה הכדורסל שעזר לה להגיע לתהילה אולימפית בענף שעד אז הכירה באופן שטחי ביותר. "אני זוכרת שראיתי פעם את אחד הסטודנטים האתלטים קופץ 3.65 מ' ונורא התלהבתי", אמרה בראיון ל"ניו יורק טיימס", "שאלתי אותו אם הוא הולך לאולימפיאדה".

ג'ן שור בפעולה. "ראיתי פעם את אחד הסטודנטים קופץ 3.65 מ' ונורא התלהבתי" (תצלום: גטי אימג'ס)

ריק שור, לימים בעלה, היה מופקד על קופצי המוט בנבחרת האתלטיקה של האוניברסיטה. הוא הבחין בג'ן בעת ששיחקה כדורסל עם גברים, והבליטה גפיים ארוכות וגמישות נדירה. את הצעתו הראשונית לעבור הסבה מקצועית היא דחתה באלגנטיות ("אמרתי לו שאין סיכוי שאני עושה את זה"), אבל לאחר הניסיון השני, משהו כבר נסדק בשריון האנטי שלה. "הוא אמר לי 'ג'ן, את טובה בהרבה דברים, אבל את לא גדולה באף אחד מהם'", שחזרה בעבר, "ואז הוא התעקש שאני יכולה להיות קופצת מוט גדולה".

את המחסום הפסיכולוגי הראשון הפסיכולוגית עברה בהצלחה, אבל עדיין נותרו כמה מכשולים בדרך לגדולה. למידת הכללים הבסיסיים של הענף, למשל. "הוא האכיל אותי בכפית", היא מספרת, "יש את הדוגמה של איך אוכלים פיל - ביס אחד בכל פעם. כך בדיוק זה היה".

משכנתא שנייה, אבל בלי לחץ

את הביסים היא עיכלה כמו שצריך, וב-2005, עם קילומטראז' של כעשרה חודשים בענף, זכתה באליפות ארצות הברית באולמות בזכות קפיצה של 4.35 מ'. יריבותיה, מן הסתם, התקשו לעכל את המתחרה האנונימית שגנבה להן את התהילה. "שמעתי מאמנים ואתלטיות אחרות מדברים על כך שניצחתי במזל. ריק רק אמר 'אנחנו עוד נראה להם'".

האמונה החזיקה את ריק שור ואת חניכתו המצטיינת גם בזמנים קשים. כדי לממן את האימונים והנסיעות לתחרויות היא עבדה במשמרות בנות שמונה שעות במכולת של אביה והתגוררה בקומה השנייה בביתו של ריק. יום אחד הוא הודיע לה שלקח משכנתא שנייה על הבית על מנת להקל על תשלומיה עד שתמצא ספונסר. מצד אחד היה מדובר בהבעת אמון חסרת תקדים, מצד שני, זה היה קצת לא נעים. "לא אשכח את היום הזה, הייתי כל כך לחוצה", היא מודה.

גם אם עתידו הפיננסי של ריק הכביד על ג'ן, היא לא נתנה לזה להשפיע על הקפיצות שלה, שהפכו קלילות וטבעיות יותר עם כל תחרות. ב-2006 קפצה לגובה של 4.68 מ', התוצאה השנייה בטיבה לאמריקאית. אדידס לקחה אותה תחת חסותה, ועם ראש נקי מלחצים, שברה את השיא הארצי ב-2007 (4.84 מ'). שנה לאחר מכן היא כבר הוכיחה את עצמה בזירה הבינלאומית על הבמה הגדולה מכל, כשזכתה במדליית הכסף באולימפיאדת בייג'ין. רק יילנה איסינבאייבה האגדית קפצה גבוה יותר.

"לא הייתי יכולה לעשות דבר ללא ריק", מיהרה לפרגן, "סמכתי עליו מהרגע בו נפגשנו. בהתחלה חששתי ואמרתי לו שאני לא חושבת שאני בנויה לזה. הוא אמר שאהיה בסדר, וצדק". גם המחמאות מהמאמן, שב-2010 הפך לבעלה, לא איחרו להגיע. "היו כל כך הרבה דברים נגדה כשהיא נכנסה לזה", אמר, "לא היה לה שום רקע של מתעמלת, כפי שיש לקופצות אחרות. היה לה מאמן לא מוכח ושום ידע מוקדם על הענף. אבל היא מדהימה".

אחרי שנתיים בהן היתה ג'ן פחות דומיננטית - מאליפות העולם ב-2009 היא נאלצה לפרוש עקב פציעה באכילס - הזוג שור מסמן את 2011 כשנה חשובה. בגיל 29, כשהיא "נקייה מפציעות ובכושר אופטימלי", ג'ן נראית נחושה להוכיח שהיא יכולה להיות קונטרה ראויה לאיסינבאייבה. בפברואר היא שיפרה את השיא האמריקאי וקבעה את תוצאת השנה בעולם עם קפיצה של 4.86 מ' באליפות ארה"ב באולמות. "ידעתי שאני מסוגלת לכך", אמרה לאחר מכן.

ומה הלאה? אליפות העולם באוגוסט כמובן, וניסיון לטפס מקום נוסף בפודיום בשנה הבאה בלונדון. הפעם, מלבד היכולת והבריאות, מתכוונת שור להבליט פן נוסף - חוזק מנטלי. "השנה שעברה עזרה לי מאוד", אמרה לאחרונה, "התחתנתי, התחלתי לבשל ולנקות יותר. אני מרגישה שיש לי יותר ניסיון ושאני שלמה יותר. זה משהו שאני מתכוונת להביא גם לתחרויות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו