בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נרי ליבנה | סוכריות לא רישרשו

לעלות על מטוס בשביל יום וחצי? בשביל קונצרט אחד? ועוד באתונה? כן, זה משהו שאני יכולה ליהנות ממנו

תגובות

רנה פלמינג היא סוג של תופעה חדשה - סלב-אופרה, או דוגזמרת. היא משמשת פרזנטורית של חברת רולקס ומדגמנת במודעות של החברה, מככבת ברשימות המתלבשות הטובות ביותר, יש אפילו בושם על שמה. היא צולמה על ידי אנני ליבוביץ' וצלמים נודעים אחרים, שימשה השראה לאמנים אמריקאים ידועים ופירסמה גם ספר בשם "הקול הפנימי" שתורגם לשפות רבות. והכי חשוב - יש גם מנת קינוח בשם "הדיווה רנה" שהמציא השף-הכוכב הצרפתי-אמריקאי דניאל בולו לכבודה. על פי מראה עיניים, ניתן לשפוט כי פלמינג אינה מרבה לטעום את הקינוח הזה.

מעודי לא שמעתי קודם על פלמינג, ואין לתאר דרך נפלאה יותר להתוודע לחינניותה ולכישרונה הרב מאשר זאת שהוצעה לי: להצטרף למשלחת עיתונאים מצומצמת לאתונה, שאורגנה על ידי הנהלת "עונת התרבות בירושלים" על מנת להאזין לקונצרט בכיכובה.

עונת התרבות היא פרויקט שהוקם על ידי קרן שוסטרמן, והוא מנוהל על ידי איתי מאוטנר שנסע עמנו, ונעמי פורטיס, שהיתה בעבר מנהלת להקת בת שבע. כבר שנתיים וחצי שהשניים עובדים על תוכנית שלפיה מדי קיץ (וגם לאורך השנה), יתקיימו בירושלים אירועי אמנות ייחודיים. פסטיבל הפילוסופים שהתקיים לפני שבועיים פתח את העונה, והקונצרט של הפילהרמונית שיתקיים בסוף יולי בניצוחו של זובין מהטה ובכיכובה של פלמינג, ינעל אותה.

"מישהו חייב לעשות את העבודה הזאת", נאנחתי מתוך תחושת שליחות כשהוצע לי לקפוץ ליום וחצי לאתונה כדי לשמוע קונצרט, וזאת אף כי כבר שנים אומרים לי שאתונה היא אחת הערים המכוערות בעולם. אז אומרים. נכון שבחלקים רבים היא מכוערת אפילו מהחלקים הכי מוזנחים בתל אביב, אבל מכל מקום רואים את האקרופוליס וגם את ההר שמולו, האוכל טעים, אווירה מצוינת ברחובות, ואם לצטט את החברה נורית, הרבה יותר חשוב עם מי נוסעים מאשר לאן נוסעים, ולי היה מזל גדול.

יוון היא מולדתה של הדיווה האולטימטיבית והגדולה מכולן, מריה קאלאס, והיוונים הם חובבי אופרה גדולים. למזלה, לא נאלצה פלמינג (עם כל הכבוד, קאלאס היתה ותהיה רק אחת) לשיר באולם שבו שרה פעם קאלאס, אלא באולם הקונצרטים החדש "מגרו", שבגבו עוגב ענק והמרחקים בין שורותיו מאפשרים למתוח רגליים, ובכלל, יסלחו לי כל טהרני שימור תל אביב, על פי התרשמותי הוא גם הרבה יותר יפה מהיכל התרבות.

קהל הקונצרטים נראה בכל מקום בעולם אותו דבר. הרוב מבוגרים (אם כי עקב סלבריטאיותה של פלמינג הגיעו לקונצרט גם כמה צעירים עשירים), הבגדים דומים אבל מערכת הלב-ריאה היוונית שונה כנראה אצל חובבי המוזיקה שם. למעט עיטוש אחד שהצלחתי אני עצמי להחניק בצורה לא מושלמת, לא נשמעו שיעולים באולם וגם לא רשרושי תוכניות ועטיפות של סוכריות, וגם המנהג למחוא כפיים בקצב לא פשה שם. האולם הענק היה מלא לחלוטין, על התזמורת הסימפונית ניצח מנצח עול ימים ודק גזרה קירגיזי או אזרביג'ני, ופלמינג, שהיא סופרן לירי, החליפה שמלות ועמן גם את תכשיטי היהלומים שלה, בקצב שבו החלפתי אני את המסטיקים.

שתי שורות לפני דימיתי למצוא את תאומו של אריסטוטל אונסיס, איל הספנות ששבר פעם לקאלאס את הלב כשהתחתן עם ז'קלין קנדי ששרה הרבה פחות טוב. הוא ניענע את ראשו בהתרגשות, ואני חשבתי שאולי פלמינג, שהיא אם חד הורית לשתי בנות מתבגרות מצאה לה את האריסטו שלה. "תראי", לחשתי ליושבת לצדי, "תראי איך הוא רועד מהתרגשות", אבל היא טענה שמדובר כנראה בפרקינסון.

האמת, פלמינג ממש לא נראית זקוקה לאונסיס. היכולת הדרמטית שלה איננה נובעת משיברון-לב ומאהבה נכזבת, והיא גם איננה מקדישה את כל חייה למוזיקה ולאהבה. יש לה חיים והיא גרה במקום הכי טוב בניו יורק.

היא יפה מאוד, נראית צעירה יחסית ל-52 שנותיה, כמו אחת שיכלה לככב באופרת סבון, אלא שלמרבית המזל פניה אינן מטופלות בבוטוקס ושפתיה אינן מנופחות, כך שממרחק השורה החמישית ניתן היה לראות את עושר ההבעות שלה ההופך את שירתה המושלמת למפגן יוצא מן הכלל של ביטוי רגש וכישורי משחק.

פלמינג, ששרה בהשבעה של אובמה, היא גם זמרת ג'אז, שהקליטה גרסאות כיסוי ללהיטי ג'אז מפורסמים. בתוכנית טלוויזיה באנגליה היא שרה את "הללויה" של ליאונרד כהן ואולי היא תשיר אותו גם בירושלים (התוכנית עדיין לא סגורה) - אבל את עיקר מרצה היא משקיעה באופרה. עד היום מילאה מעל ל-50 תפקידי אופרה, בעיקר דרמטיים. באתונה היא בחרה לשיר מיצירות ריכרד שטראוס, מסנה ופוצ'יני, ובשני ההדרנים נתנה לנו גם קצת גרשווין, כולל "סאמרטיים" אחד נהדר.

ככל שהציפיות של הקהל גוברות ממנה כתוצאה מפרסומה (היא זכתה בגראמי שלוש פעמים), כך מתגבר פחד הקהל שלה. וכמו אצל כל זמרת, הבנתה המוזיקלית משתפרת עם השנים אבל הקול דורש אימונים יותר ויותר מורכבים, כך הסבירה לנו במסיבת העיתונאים במלון הילטון.

היא תגיע לארץ עם בנותיה שכבר נסעו איתה למקומות רבים. ילדות טובות, אבל אמא מודאגת מזה שהן כל הזמן בפייסבוק בעוד שבדורה נהגו ילדים מבתים טובים ללמוד לנגן, לקרוא ספרים, ללכת למוזיאונים. גם המוזיקה הקלאסית והאופרה, שפעם היו שפה בינלאומית דועכות בכל העולם. עידן הדיוות תם ונשלם. אך אולי דווקא סלבס-אופרה מסוג פלמינג הם אלה שיחזירו לאופרה את הרייטינג.



איור: אבי עופר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו