בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכתם נשאר על הקיר

תגובות

הסרט הצרפתי "ז'אן מישל בסקיאט" על הצייר המפורסם, שמת בגיל 27 ממנת יתר של הרואין, המשודר הערב בערוץ 8, מתאר לא רק את חייו הקצרים והדחוסים, אלא את שנות ה-80 המוקדמות של ניו יורק - תקופה יצירתית וסוחפת, חסרת גבולות ומתפוצצת מכישרון.

ב-1976, כשהיה בן 15, עזב את ביתו והלך בעקבות האמנות שלו. אז נהג לכתוב שברי שירה ולצייר על קירות העיר ולחתום "סיימו". הוא אמנם לא היה חלק מתרבות הגרפיטי ולא השתייך לשום קבוצה, אבל העבודות שלו החלו להתפרסם בעיר. אחת מהן, הוא מספר לגלן אובריאן בתוכנית הכבלים שלו (גם היא סממן של ניו יורק של אותן שנים), היתה בנוסח שאלה אמריקאית: "מה מבין הסמלים הפוליטיים הבאים נמצא בכל מקום? 1. טלוויזיה. 2. הכנסייה. 3. מקדונלד. 4. סיימו".

בהיסטוריה הקצרה שלו הספיק להחליף זהויות וסגנונות. הוא נפרד מ"סיימו" ועבר לציורים אחרים. הוא מעולם לא הפסיק לעבוד, גם כשהיה שקוע בסמים ובדיכאון, להיפך. לכן יש כל כך הרבה עבודות שלו. אחד מחבריו מציג גלויה שלו שקנה בשני דולר והיום היא נמכרת ב-15 אלף דולר. על השינוי הזה בתחום האמנות אפשר ללמוד מהספר המעניין של ריצ'ארד פולסקי, "מכרתי את הוורהול שלי (מוקדם מדי)", שראה אור השנה בארצות הברית.

בסקיאט התחבר בהמשך חייו עם וורהול. הוא גם יצא במשך תקופה קצרה עם מדונה. עד שחברתו סוזן מלוק, המתראיינת רבות לסרט, התערבה בקשר. הוא התפרסם והתעשר בזמן מאוד קצר. ב-1981 מכר את העבודה הראשונה שלו ב-200 דולר. שנה אחר כך ביקשו לקנות ממנו יותר תמונות משהיה מסוגל לצייר, מספרת החברה, כל אחת ב-20 אלף דולר. "היה לו יותר כסף משידע מה לעשות בו", היא אומרת.

הוא צייר ללא הפסקה, עשר עד עשרים יצירות בו בזמן, כאשר ברקע מתנגן ג'ון קולטריין, וחמישה-שישה ספרים פתוחים, בהם "האנטומיה של גריי", ספר מפורסם על גוף האדם), וספרים על רמברנדט. הוא השתמש בסמלים מתוכניות הטלוויזיה, והכתיר (תרתי משמע) גיבורי תרבות שחורים. כשצייר בפרטי פרטים הוא היה נתון להשפעת קוקאין, כהשתמש במשיחות מכחול גדולות - היה זה בגלל ההרואין.

הסמים היו בכל מקום בתקופה הזאת, נאמר בסרט. ב-1988 כשהיה שקוע עמוק בהרואין ובדיכאון קשה, צייר את הציורים הססגוניים הצבעוניים הגדולים שלו, ואלה מוצגים בגלריות ומוזיאונים במלוא תפארתם.

"זאן מישל בסקיאט". ערוץ 8, 23:20



"ז'אן מישל בסקיאט". התעשר במהירות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו