בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חלקים ריקים בציור

בארון של / הד מיינר

תגובות

הד מיינר, בן 26, סטודנט שנה ג', מתגורר בגבעה הצרפתית בירושלים, בסמוך לבצלאל, עם אשתו הזמרת והיוצרת ריף כהן. הוא הגיע לעיר מהיישוב הקהילתי עמוקה שבגליל. "אני אוהב את ירושלים, ומבחינה אופנתית מה שקורה פה הוא פלא: הלבוש של הנזירים, החסידים, הליטאים - הבגדים המסורתיים שהשתמרו במשך שנים מעניקים לי המון השראה. התלבושות האלה הן אנטיתזה לאופנה".

ההשקפה של מיינר על עולם האופנה היא כמעט רוחנית. "אני אוהב לראות סוג של גולמיות בבגד", הוא מספר, "ולרוב אעדיף שהוא קצת ייפול מהגוף, שיהיה רחב וישאיר מקום לתנועה, כמו בגלימות. אני גם מחפש שהבד ייתן צורה יותר אמורפית. מבחינת בדים אעדיף כאלה שקשורים למסורת, כמו משי, עור וצמר. זה קריטי בעיני שמשהו יהיה נעים על הגוף, אולם בתור סטודנט, בעיצובי אני צריך להתפשר, כי אי אפשר תמיד לקנות בדים יקרים".

מיינר הוא הבכור מבין שלושה בנים. הוריו הם אנשי מלאכה והוא מייחס לעובדה זו משקל בבחירתו ללמוד עיצוב אופנה. "נראה לי שזה משהו גנטי", הוא אומר. "הרגשתי בנוח עם ההתעסקות הזו. אמא שלי נהגה לצייר, ואני זוכר שבתור ילד היא היתה משאירה לי חלקים ריקים בציורים שלה כדי שאוכל להשלימם או לצבוע בתוכם. מלבד זאת, היא עשתה גם עבודות זכוכית. מאבא שלי, שהוא נפח ומסגר, למדתי הרבה על גישה לעבודה. הוא מאוד דייקן ורציני במה שהוא עושה". כשהיה בן 18 פנה מיינר לתופרת בצפת כדי שתלמדו לתפור ולעבוד עם עור. "למדתי ממנה טכניקות, ובהמשך למדתי לבדי איך לפתח גזרות ובדים. השתמשתי באופנה ככלי להעביר את המחשבות שלי".

מיינר, שמתעניין בעיקר באופנת גברים, מכין פריטי לבוש ונעליים לעצמו. "בשנה השנייה ללימודים דווקא עיצבתי גם בגדי נשים. בבצלאל לומדים הכל, אבל אם אתה מבקש את החופש לעשות מה שאתה רוצה מאפשרים לך. אני די צנוע בלבוש שלי, ועם זאת תמיד אחפש פריטים שיהיה בהם משהו אחר. בסופו של דבר הייתי רוצה לפתח מותג משל עצמי, ובתור מעצב אתה צריך שיהיה לך משהו להגיד. אצל רוב המעצבים הגדולים רואים את זה. אין פסול ברשתות, המאפשרות לכולנו להתחדש ולהראות טוב, אבל יש משהו אחר בבגד שלא נעשה בייצור המוני".

מימין: נעלי עור מיד-שנייה * סנדלי עור שהכין לעצמו * נעלי עור שקנה בחנות "בלוק 190"

מעיל עור שהכין לעצמו * צעיף ארוג שקנה בחנות למוצרים אפריקאים בשוק הפשפשים

חפתים זהובים מחוספסים, חפתים וסיכה תואמת לעניבה שעברו במשפחה של אשתו, שעון אנלוגי בעל רצועת עור של הוגו בוס

דגם שעיצב: מעיל צמר בעל שרוך קשירה. "ניסיתי ללכוד איזושהי תנועה שמגיעה מהגב קדימה ולהתערב כמה שפחות ביריעת הבד כך שתישאר גולמית"

מיינר לובש סריג קשמיר מיד שנייה * נעליים של פוני ומכנסי ג'ינס שקנה ב"לייט וייב"





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו