בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחירות בפרו: קייקו פוג'ימורי צפויה להפוך למנהיגה הצעירה בעולם

ביום ראשון הקרוב תלך פרו לבחירות, ותקבע אם קייקו פוג'ימורי תהיה לנשיאה הצעירה ביותר בעולם

תגובות

היא בת 36, אם לשתי פעוטות, אביה יושב בכלא, שפוט ל-25 שנות מאסר, ובקרוב ייתכן שהיא תהיה הנשיאה של פרו. כך לפחות מנבאים הסקרים. קייקו פוג'ימורי, נכדתם של מהגרים יפנים, כבר התגוררה בארמון הנשיאות בלימה הבירה, ולא רק התגוררה - כשמלאו לה 19 היא היתה לגברת הראשונה, לאחר שאביה, אלברטו פוג'ימורי, גירש את רעייתו, אמה, מעל פניו והטיל על בתו את התפקיד הרשמי. אם תסריטאי של טלנובלות לטינו-אמריקאיות היה מציע סיפור דומה כבסיס לסדרה, הצעתו היתה בוודאי נדחית בעוון הגזמה. בראיון מיוחד למוסף "הארץ", בביתה בלימה, אומרת פוג'ימורי בחיוך "כן, היה לי מעניין עד עכשיו".

פרו היא מדינה מרתקת, בעלת היסטוריה עתיקה וחדשה, ושתיהן סוערות. כאן היה מרכז הכוח של האינקה, הגדולה באימפריות שלפני הכיבוש האירופי. תיירים מכל העולם עולים לרגל לשרידים המפוארים שנותרו בבירה הקדומה קוסקו ובעיר הפולחנים העתיקים מאצ'ו פיצ'ו. לאחר שנפלה כמו פפאיה בשלה לחיקם של פרנסיסקו פיסארו וחייליו, בשנת 1532, היא היתה למקום מושבו של המשנה למלך ספרד.

פרו שוחררה מעולו של הכתר הספרדי ב-1821, על ידי חוסה דה סן מרטין וסימון בוליבר, וידעה שנים רבות של מלחמות פנימיות ומלחמות עם שכנותיה. החברה הפרואנית נותרה שסועה עמוק גם בתוך המאה ה-20, בין אנשי העילית הכלכלית, אנשי הצבא, צאצאי הילידים והמהגרים. משברים חברתיים, כלכליים ופוליטיים רבים הסתיימו כמעט תמיד בכך שהדמוקרטיה נדחקה הצדה ורודן חדש עלה לשלטון, גנרליסימו שיעשה סדר.

בשנות ה-80 של המאה שעברה ידעה פרו משבר חמור במיוחד. אינפלציה מטורפת וטרור רצחני של תנועת הגרילה המהפכנית "הנתיב הזוהר" הפכו את החיים במדינה לקשים מנשוא. הבחירות ב-90' העלו לשלטון את המתמטיקאי ומהנדס החקלאות אלברטו פוג'ימורי, שהתגלה כמנהיג חזק ויעיל. הוא הצליח להשיב את היציבות הכלכלית לארצו ולנהל מלחמה מוצלחת בטרור. אולם בהמשך, נקלע שלטונו של פוג'ימורי לסחרחורת של מעשי שחיתות, שוחד, פגיעה בדמוקרטיה, רדיפת עיתונאים ואינטלקטואלים, עינויים, ומעשי רצח - שעל חלקם ניצח יד ימינו של הנשיא, ראש השירותים החשאיים הידוע לשמצה ולדימיר מונטסינוס.

פוג'ימורי נמלט ליפן בשנת 2000 ושלח משם מכתב התפטרות - אולם הקונגרס לא קיבל זאת, והעדיף להדיחו. ב-2005 הוא נעצר בעת ביקור בצ'ילה, והוסגר לפרו. בשני משפטים שנערכו לו הוא הורשע, בין השאר, בשורה של פגיעות בזכויות אדם, מתן הוראות לביצוע מעשי רצח וחטיפות, וב-2009 הוא נידון ל-25 שנות מאסר. אך אם נדמה היה כי הפוג'ימוריזם, לטוב ולרע, מסתלק מבימת ההיסטוריה, מתברר כעת כי לא כך הדבר. קייקו פוג'ימורי, בתו, ממשיכה את השושלת.

סיור על סוס

הופעתה הראשונה באור הזרקורים היתה ב-94', זמן קצר לפני שמלאו לה 19 שנים. בעודה לומדת מינהל עסקים בארצות הברית, סילק אביה הנשיא מן הארמון את רעייתו, אמה, סוזנה היגוצ'י, לאחר שהאשימה אותו פומבית במעשה שחיתות. היתה זאת פרשה של מכירת משלוח בגדים משומשים, תרומה מיפן, שנועדו לחלוקה לעניי פרו.

פוג'ימורי מינה את בתו למלא את תפקידיה של הגברת הראשונה. במשך שש שנים היא עמדה בראש "הקרן למען ילדי פרו", אספה תרומות מאנשי עסקים, סייעה למשפחות במצוקה, ויזמה את הקמתם של בתי יתומים ומרכזים לרפואת ילדים. היא נשארה בפרו גם לאחר בריחתו של אביה, ויצאה כעבור זמן ללימודי תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית, שם גם הכירה צעיר אמריקאי, מרק וילנלה, והשניים נישאו.

ב-2006 היא הוצבה בראש תנועה פוליטית שהקימו נאמניו של אביה, התמודדה בבחירות לקונגרס ונבחרה עם מספר קולות גבוה יותר מכל אחד מן המתמודדים האחרים בבחירות ההן. בשנה שעברה היא הצליחה לאסוף מיליון חתימות של תומכים (החוקה דורשת 854 אלף חתימות) כדי להקים מפלגה משל עצמה, "פוארסה 2011" (כוח 2011), והכריזה על מועמדותה לנשיאות המדינה.

בבחירות שהתקיימו ב-10 באפריל לא הצליח איש מהמתמודדים להשיג רוב, ושני הראשונים, איש השמאל אוינטה אומלה, וקייקו פוג'ימורי, עלו לסיבוב השני והמכריע, שיתקיים בראשית השבוע הבא, ב-5 ביוני. הסקרים מצביעים על יתרון של 4-6 אחוזים לטובתה.

הראיון מתקיים בביתה באחד מפרברי הבירה לימה, בית רחב ידיים הבנוי בסגנון כפרי, אשר הוסב באחרונה להיות גם מרכז התקשורת שלה. היא שבה זה עתה מסיבוב באחת הפרובינציות המרוחקות, מסע לא קל, שאת חלקו עשתה רכובה על סוס, אולם שמץ של עייפות לא ניכר בה. כולה חיוכים ונועם הליכות, אך דיבורה קצוב, בטוח ומשדר כוח.

מה את רוצה לעשות למען פרו, כנשיאה?

"ראשית אני רואה חובה עליונה להילחם בעוני. כעשרה מיליון מבני עמי, שליש מהאוכלוסייה, חיים בתנאי דלות. שלושה מיליון מתוכם שורדים בתנאי עוני קיצוניים במיוחד. מיליון מהם ילדים, הסובלים לעתים קרובות מרעב. המטרה השנייה שאני מסמנת לעצמי קשורה לראשונה, וזה חוסר השוויון בחברה בכל הנוגע להזדמנויות ללמוד, לרכוש השכלה, לקבל שירותי בריאות טובים. אני רוצה לתת לתושבי ארצי הזדמנות שווה בתחומים האלה. והדבר השלישי, הביטחון האישי. בעבר סבלנו מטרור קשה, כיום אנחנו סובלים מרמת פשע גבוהה הפוגעת בעיקר בבני השכבות החלשות, שאינם יודעים לאן להימלט מידם של העבריינים, אינם זוכים להגנה ואינם רואים את הצדק שנעשה לפוגעים בהם. בחזיתות האלה אני מתכוונת להיאבק".

אלו משימות כבדות מאוד. את רואה עצמך מצוידת בכוח, בדרכים הדרושות, ברעיונות חדשים, כדי לצאת למערכה?

"פרו של היום נמצאת במצב כלכלי טוב, בעיצומה של צמיחה. בשני העשורים האחרונים ההישגים שלנו בתחום הכלכלי, והנתונים מוכיחים זאת, הם מהטובים ביבשת. בעשור האחרון תקציב המדינה הוכפל. כך שהאמצעים לחולל שינוי נמצאים. אני יודעת שאנחנו יכולים לחולל רפורמות חברתיות ופוליטיות משמעותיות, כדי להילחם בעוני. אנחנו זקוקים לממשלה שיש לה יכולת לנהל את הדברים ביעילות רבה יותר, וכישרון להוציא לפועל את התוכניות ולהביא אותן אל העם. למשל, בתחומים כמו אספקת מים, חשמל וסלילת דרכים. אנחנו חייבים לפעול להבאת טכנולוגיות ותשתיות חדשות למערכת החינוך, ולשלם משכורות טובות יותר למורים. לצורך זה, יש להרכיב כמובן קבוצה של אנשים עם כישרון וניסיון מתאימים. אנשים עם חוש הגינות, ועם רגישות חברתית. את האנשים האלה אני מביאה איתי".

זה הקמפיין הלאומי הראשון שאת מנהלת, ואני מניח שהוא מביא אותך לפינות מרוחקות של פרו הגדולה, מהרי האנדים ועד יערות האמזונס. את לומדת דברים חדשים בשבועות האחרונים?

"בהחלט. אני מגיעה לכפרים ועיירות, יושבת עם האנשים, מקשיבה להם. לומדת דברים, אבל לא בפעם הראשונה כפי שאתה מניח. הרי הייתי הגברת הראשונה של פרו בגיל 19 - ובתפקיד ההוא ביקרתי בכל מחוז ומחוז של המדינה. אבל בקמפיין הנוכחי, מה שעולה ומצטייר בעיני, בערים המרוחקות, בחבלים החקלאיים, זאת התחושה של האנשים שהם עזובים, זנוחים לגורלם. פרי ההצלחה הכלכלית לא מגיע אליהם. לעתים, הם מספרים לי שזה שנים לא ראו באזור נציג של הממשלה".

גילך הצעיר הוא עובדה, ויריבייך מצביעים על כך וטוענים שאינך בשלה לתפקיד. מה את אומרת על כך?

"נכון, אני צעירה. יום הולדתי ה-36 יחול ימים אחדים לפני ההצבעה בסיבוב השני. אבל כפי שכבר הזכרתי, התחלתי ללמוד את הבעיות של ארצי כבר מגיל צעיר, ואני מכירה היטב את הפרואנים, ואת הצרכים שלהם. גילי אולי משמש מקור לדאגה לכמה מן האנשים, אבל הם צריכים לקחת בחשבון לצד זה את כוח הנעורים שמפעם בי, זוהי מתנה אמיתית למנהיג. זאת אנרגיה. אבל שלא כאחרים בני גילי, אני לא אימפולסיבית, אני אדם רגוע, שקול, ומעורר אמון. יחד עם זאת, אני זקוקה כמובן סביבי לנבחרת של אנשים מצוינים, בעלי נאמנות ומחויבות, שמוכנים לעבוד 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע".

הציבור מנוסה, אנשים יודעים כי קיים תמיד פער בין הבטחות של מערכת בחירות לבין המציאות בשטח אחר כך.

"אני מודעת לכך שלא פשוט לקיים הבטחות של קמפיין - ואין זה חוסר הגינות. מועמד מצהיר על תוכניותיו, אבל המציאות הפוליטית מכתיבה התנהלות שונה במידת מה. לא לי ולא למועמד היריב אומלה יש רוב בקונגרס, כך שכדי להעביר רפורמות יהיה צורך לערוך הסכמים עם מפלגות נוספות, ולשם כך עושים פשרות. אשתדל להציב אג'נדה אשר תקבל הסכמה רחבה ככל האפשר, ומהניסיון שלי בקונגרס אני יודעת כיצד לשכנע ולגייס תמיכה - למען פרו. לעומת זאת, במה שנוגע לשלב הביצוע, אדחוף את אנשי לעשות את המקסימום ולעבוד קשה".

אל תתערבו לי

המתמודד מולך בסיבוב המכריע, אוינטה אומלה, עשה ככל יכולתו להרחיק עצמו מבן בריתו הגלוי בעבר, נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס. מה את חושבת על כך?

"בעבר היו תמיד שמועות על הקשר בין אומלה לבין צ'אבס, אבל בשנה האחרונה קיבלנו הוכחות אמיתיות לכך. אני רוצה להזכיר לך כי כשהצבא הקולומביאני הרג את רייאס - ממנהיגי ארגון המחתרת פאר"ק - נמצאו במחשב האישי שלו מיילים על העברות כספים מצ'אבס אל אומלה. לכן יש דאגה אמיתית בקרב פרואנים רבים בקשר לקומנדנטה אומלה וקשריו עם נשיא ונצואלה. לפני כמה שבועות אמר הוגו צ'אבס כי 'אומלה הוא חייל טוב'. ואני שואלת, האם הוא חייל טוב של צ'אבס?"

בתקשורת העולמית התפרסמו בשנתיים האחרונות דיווחים על רכישות נשק גדולות של ונצואלה, בעיקר בשוק הרוסי. יש לך השערה לאיזה צורך נעשית ההתעצמות הצבאית הזאת? מי האויב הפוטנציאלי?

"אלו שאלות שאני עצמי מתכוונת לשאול. העולם נמצא כיום במגמה של מלחמה בעוני, הבעיה החמורה היא עליית מחירי המזון - חיטה, תירס, אורז, מתייקרים מאוד. זאת חייבת להיות הדאגה שלנו - לא נשק, לא התעצמות צבאית. ההעדפות האלה של צ'אבס מדאיגות אותנו, ובניגוד אליו אנחנו נפנה את המשאבים למשימות החברתיות".

פקידים של משרד החוץ הישראלי באו לא אחת לשוחח עם מנהיגי אמריקה הלטינית על הסכנות הכרוכות בחדירה האיראנית ליבשת, כאשר הדלת הראשית לכך היא ונצואלה.

"אין ספק שאנחנו מודאגים מהמגמה הכללית של הנשיא צ'אבס להתעמת עם מדינות שאינן הולכות בדרכו, ועם מנהיגים החולקים על הרעיונות שלו. הוא לא אישיות סובלנית. וכמובן שאנחנו לא שקטים לנוכח היחסים הקרובים שלו עם נשיא איראן אחמדינג'אד. עם כל זאת, כנשיאה אשתדל לעבוד עם כל המנהיגים באזור, ולפעול לשיתוף פעולה ואחדות, אבל, לא אניח לאיש להתערב בענייני ארצי, או להגיד לי כיצד לנהוג".

מה יחסך לישראל, לנעשה במזרח התיכון?

"בין הדברים שאני יודעת ומעריצה בקשר לישראל, אלה ההישגים בתחום הטכנולוגיות החקלאיות והדרך לניצול מים. אם תעבור כאן במישור החוף תזדעזע לראות כיצד מי הנהרות מתבזבזים ונשפכים לאוקיינוס במקום להביא תועלת לחקלאים. אנחנו חייבים ללמוד מישראל ניהול וניצול טובים יותר של המים. אם אבחר לנשיאות, אני אדאג להביא לכאן את הידע והטכנולוגיות הללו לטובת החקלאות שלנו, במיוחד באזורים המרוחקים. שיתוף הפעולה עם ישראל בתחומים האלה נראה לי חשוב, כי הישראלים הם הטובים ביותר בהם".

תבקרי בישראל כנשיאה?

"ללא ספק, אם אקבל הזמנה..."

אפרופו ישראל, ישנה סוגיה המעניינת ישראלים רבים. כוונתי לפרשת השופט לשעבר דן כהן, החשוד בלקיחת שוחד בישראל. שופטי העליון בפרו החליטו לקבל את בקשת ההסגרה של ישראל, אולם להפתעת הכל - הנשיא הנוכחי אלן גרסיה סירב לחתום על הצו, וכהן נשאר להתגורר לבטח בפרו. מה דעתך על כך, כיצד את תנהגי?

"אני לא מצויה בפרטים, העניין לא מוכר לי כל כך. אבל בכל מקרה ברור לי, כי אם זה אדם שיש נגדו חומר ראיות על שחיתות, והוא מבוקש על ידי שלטונות ישראל - ובית המשפט שלנו קיבל זאת - כי אז אני אשלח אותו מכאן לישראל".

להבדיל, ישראלי אחר החי בפרו והיה לפרואני, איש העסקים והתקשורת ברוך איבצ'ר, שבבעלותו תחנת טלוויזיה, סבל רבות ונרדף על ידי אביך ואנשיו, כיוון שמתח עליו ביקורת. בראיונות לתקשורת הישראלית הוא סיפר בזמנו על הנסיבות שאילצו אותו לברוח מפרו ולגלות במיאמי. אחרי סיום שלטונו של אביך הוא שב לפרו ולמעמדו הקודם. מאנשי שיחי כאן למדתי שיש סיכוי כי הוא אפילו יתמוך בך בבחירות. האם זה נכון?

"הוא לא תומך בי, אבל יש לי יחסים טובים איתו. מה שאירע לו ולמשפחתו בעבר היה מאוד בלתי צודק ובלתי הוגן, ואני התנצלתי על כך בפניו. בהקשר הזה אני מבקשת להוסיף כי יש לי כבוד רב לתקשורת, ואני שמחה בכל עת שהיא מותחת ביקורת, כי זאת נשמת אפה של הדמוקרטיה. יש לברוך איבצ'ר ולי כוונה להתמקד בעתיד, ואני יודעת שהוא מבקש באותה מידה כמוני גורל טוב יותר לפרו. את הדברים האיומים שקרו לו בעבר החלטנו להשאיר בעבר, ואנחנו מוכנים לעבוד יחד בעתיד".

הכל אודות אבא

יש עניין מעורר סקרנות, שהאפשרות כי תיבחרי לנשיאת פרו עוד יגביר אותו. באמריקה הלטינית נבחרות ומכהנות יותר נשיאות מאשר בכל יבשת אחרת. כרגע עומדות נשים בראש ארגנטינה, ברזיל וקוסטה ריקה. ואנחנו מדברים על אזור המחיה המובהק של המאצ'ו הלטיני. יש לך הסבר לכך?

"אני חושבת שכאן בא לידי ביטוי מובהק יותר הטרנד העולמי שבמסגרתו נשים מגיעות לעוד ועוד תפקידים של אחריות רבה. לא רק בתחום הפוליטי, גם בכלכלה ובמחקר. לא זכינו מן ההפקר, נשים עובדות קשה כדי לפלס לעצמן את הדרך. גם לדעתי זה נפלא שדווקא באמריקה הלטינית נשים מנהיגות מדינות - ואני מאשרת שהתופעה הזאת מסייעת גם לי, כי הפרואנים מודעים לכך שנשים מסוגלות לעשות עבודה טובה, כמו הגברים, ואולי יותר.

"לפני עשר שנים, אילו היית עורך סקר בקרב הפרואנים ושואל על האפשרות שאשה תעמוד בראש המדינה, רובם היו משיבים בשלילה. אולם בשנה שעברה, סקר כזה מצא כי יש רוב המוכן לכך. בשבילי, כאשה, מעבר לכל השאר, תהיה משמעות מיוחדת לניצחון בבחירות, כיוון שזה יאפשר לי להוכיח כי אנחנו מסוגלות לכל דבר".

את גם אם לילדים קטנים.

"כן. יש לי שתי בנות. הגדולה בת שלוש וחצי, והקטנה בת שנה וחצי. הן הדבר החשוב ביותר בחיי. הן המקור לכוח שלי. אחת הסיבות לכך שאני רוצה להיבחר לנשיאות היא הרצון ליצור בשבילן מקום טוב יותר לחיות בו. לא קל לי במשך הקמפיין, כי אני רואה אותן פחות, רק שעות ספורות ביום. אבל ידעתי איך זה, אני הרי גם בתו של נשיא. אני גם בטוחה כי אחרי הבחירות אדע לארגן את סדר יומי בצורה טובה, ומעבר לכל זה, זאת תהיה הזדמנות מיוחדת עבורן להכיר חיים מרתקים".

ארמון הנשיאות הוא מקום נוח לילדות קטנות?

"זה לא מקום קל. אבל אני זוכרת שיצאנו עם אבי לנסיעות רבות, במיוחד בסופי שבוע, הגענו לפינות מרוחקות במדינה. זה היה מעניין מאוד. אני מתכוונת להרבות בנסיעות, כדי לבדוק בעצמי שהתוכניות יוצאות אל הפועל - והן יהיו איתי ככל שיתאפשר. אחד הדברים הקשים שם בפסגה, זאת הבדידות. ולכן חשוב להיות עם בני המשפחה ולצאת אל האנשים, לשמוע אותם באורח בלתי אמצעי".

כיצד את מתמודדת עם המורשת בעלת שתי הפנים שהותיר לך אביך: מצד אחד הוא האיש שהציל בזמנו את פרו ממצב כלכלי קטסטרופלי, העלה אותה על פסי צמיחה והצליח לחסל את הטרור, ומצד שני הוא האיש שפגע בדמוקרטיה, רדף באכזריות אנשי אופוזיציה ולפקודתו בוצעו מעשי רצח?

"אם מנתחים את הדברים בלי רגשנות, ניתן אכן להיווכח במעשים הטובים לצד הרעים שאבי אחראי להם. אין ויכוח על התרומה הגדולה שלו בתחום המלחמה בטרור, חתימת הסכם השלום עם אקוודור, הצלת המדינה מרעב וקריסה, וסיוע לעניים. נכון, רשומות על שמו גם טעויות פוליטיות עצומות, למשל, העובדה שהוא שמר לצדו את ולדימיר מונטסינוס עד הסוף, והימנעותו ממאבק בשחיתות. תמיד כאשר התייחסתי לממשלתו של אבי עשיתי זאת בדרך של ביקורת קונסטרוקטיבית. התנגדתי גם לניסיונו להיבחר בפעם השלישית בשנת 2000, חתמתי אז על העצומה של האופוזיציה. כאשר אבי נמלט ליפן, ומסר משם את התפטרותו, אני החלטתי להישאר בפרו ולעמוד בכל החקירות. אני אשתדל ללכת בעקבות הדברים החיוביים שהוא עשה, ומתחייבת לא לחזור על הדברים הרעים".

בזמנו צוטטת כמי שמבטיחה לו חנינה ושחרור מן הכלא אם תיבחרי. האם שינית את דעתך?

"בתור נשיאה אני לא אתערב לטובת אבי. אני אניח למערכת להתמודד עם הבעיות המשפטיות של אבי - ולמצות את הערעור שהוא הגיש לבית המשפט העליון. בכלל, כעיקרון, לעולם לא אקבל החלטות הקשורות לא לאבי ולא לבני משפחתי. כנשיאה אני אעסוק רק בענייני פרו".

ההתנערות של קייקו פוג'ימורי מאביה הביאה לאחרונה, אחרי יותר מ-16 שנים של נתק, לחידוש הקשר בינה לבין אמה. תרמה לכך גם העובדה שהאם, סוזנה היגוצ'י, חולה במחלה קשה.

קוקה וקקאו

אמריקה הלטינית סובלת מאוד מפעולתם של קרטלי הסמים. במקומות מסוימים ביבשת האלימות הקשורה בכך מגיעה לממדים מפלצתיים. בזמן האחרון נשמעו קולות של מנהיגים, מומחים ואינטלקטואלים הקוראים ללגליזציה של הסמים, מתוך כוונה למשוך בכך את השטיח מתחת רגלי היצרנים והסוחרים. מה דעתך על הגישה המהפכנית הזאת?

"אני לא מסכימה לכך. לרוע המזל פרו היא אחד ממקורות הסמים הגדולים בעולם, ואני טוענת כי יש להילחם בכך, ובכל הכוח. זאת הדרך ואפשר לנצח בה. אתן לך דוגמה. ב-90' היו במדינה שטחי גידול קוקה שהסתכמו ב-1.2 מיליון דונם; לאחר מלחמה עיקשת במשך העשור כולו, בשנת 2000 הצטמצמו שטחי הגידולים ל-350 אלף דונם בלבד. אבל מאז, לצערי, השטחים שוב הכפילו את עצמם. ביקרתי באזורים האלה, שבהם חיים מגדלי הקוקה, ושאלתי אותם מדוע הם עושים זאת, והם השיבו - כי אין לנו ברירה, אין לנו סיוע מהמדינה לגדל גידולים אחרים, אין דרכים להוביל החוצה תוצרת. הם הסבירו לי כי בעבר ניסו לעבור לגידולי קפה וקקאו, אבל לא היה להם כסף לרכוש קוטלי מזיקים, המטעים נפגעו, והם שבו מחוסר ברירה לגדל קוקה עבור יצרני הסמים. סיוע נכון לאנשים האלה הוא הדרך הנכונה לצמצום הבעיה".

מנהיגים כאיוו מוראלס, נשיא בוליביה, טוענים בכלל כי גידול הקוקה הוא עניין תרבותי, היסטורי, וכי לעיסת העלים, הכנת תה או תכשירים רפואיים מהם הן חלק מהתרבות המקומית.

"לרוע המזל מעלי קוקה עושים קוקאין. והפצת הסמים גורמת למותם של צעירים רבים, להרס משפחות. כל דבר אחר הוא שולי".*

פחות יפנית מיפנית

קייקו פוג'ימורי אינה דוברת יפנית, והקשר שלה עם יפן קלוש מאוד. היא רואה עצמה פרואנית לכל דבר, כמו אגב, רבים מבני דורה, הדור השלישי למהגרים מיפן החיים במדינה. קהילת יוצאי יפן וצאצאיהם בפרו מונה כ-90 אלף בני אדם.

העיתונות שבעד

אורי בן שמואל הוא ישראלי שבתום שירותו הצבאי הלך אחרי אהבתו - והגיע לפרו לפני כשלושה עשורים. הוא עבד בעיתונים שונים, וכיום הוא עורכו הראשי של היומון המכובד "לה רסון". הוא ועיתונו תומכים בקייקו פוג'ימורי, וחוששים מאוד מגורלה של פרו אם אוינטה אומלה יהיה הנשיא הבא.

בבית קפה בפרבר היפה סן-איסידורו, זמן קצר לאחר שיצא מתפילת קבלת השבת בבית הכנסת הקונסרבטיבי, הוא מספר לי סיפור כדי לשכנע אותי כי התמיכה בפוג'ימוריזם מושרשת בימים שבהם נדמה היה כי הכאוס יבלע את פרו: "אנחנו שותים הערב קפה על המרפסת, אנשים צוחקים ברחובות, החנויות פתוחות ומלאות כל טוב. בסוף שנות ה-80 כל זה לא היה. הפחד והמחסור שלטו. אני זוכר שב-88' רכשתי מכונית יד שנייה, ושילמתי למוכר 88 אלף אינטי, שהיו שווי ערך ל-5,500 דולר אמריקאי. שנתיים בדיוק אחר כך, שבוע לפני בחירת פוג'ימורי לנשיא, הלכתי לחנות ושילמתי את אותו הסכום, 88 אלף אינטי, תמורת 100 גרם גבינה וכיכר לחם. בשיאה האינפלציה הגיעה ל-40 אלף אחוז ביום. אי אפשר לתאר חיים במצב כזה".

ב-91' שם פוג'ימורי קץ לאינפלציה, ותוך כדי כך גם החליף את המטבע. מיליון אינטי היו לסול אחד חדש.

המתחרה והחברים שלו

יריבה של פוג'ימורי בבחירות הוא קצין צבא לשעבר, שכבר ניסה בעבר להתמודד עם משפחתה, אך מבעד לכוונת הרובה. אוינטה אומלה, בן 48, הוא בנו של אייזק אומלה, מראשי "המולדת האדומה" - המפלגה הקומוניסטית הפרואנית ההיסטורית - שהפך ללאומני קיצוני, ופירסם מאמרים אנטישמיים רבים. הבן היה מעורב לפני 12 שנה בניסיון מרידה כושל נגד הנשיא אלברטו פוג'ימורי, ובחטיפת הגנרל הממונה עליו. כעבור זמן הוא זכה לחנינה של הקונגרס, שאיפשרה לו כניסה לחיים הפוליטיים.

ב-2006 הוא הפסיד בהפרש קטן לנשיא המכהן אלן גרסיה, והדבר הבולט באותה מערכת בחירות היה התמיכה הגלויה שקיבל מנשיא ונצואלה הוגו צ'אבס - אשר ראה בו "נשיא ואח" לעתיד. במערכת הבחירות הנוכחית הוא מנסה לטשטש עד כמה שאפשר את הקשר עם צ'אבס, אולם פרשנים פוליטיים בלימה מצביעים על סעיפים במצע הרשמי שלו, המבטיחים את הגברת הפיקוח הממשלתי על סקטורים שונים במדינה, ומעריכים כי אם ינצח בבחירות הקשר שלו עם נשיא ונצואלה ייצא מן הארון.



פוג'ימורי ואביה בחופשתו ממעצר בצ'ילה, בטרם הוסגר לפרו, 2006


קייקו, ראשונה מימין, עם בני משפחתה במשכן הנשיא בלימה, 1990 צילומים: איי-אף-פי, איי-פי, גטי אימג'ס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו